אני פוסט פוליטי

הפוסט הבא הוא בסימן 'מי אמר ש<הכנס דימוי כלשהו>'.
[לאחר כתיבה נראה לי שלא יצא פוסט מודבק היטב. אבל יש שם משהו בכל זאת בנקודות למטה. רק צריך לדוג אותו]

1. את ביקור בוש בארץ תיאר בצורה מושלמת מלצר מרמאללה: 'על הצורך בחזון ובמדינה משלנו גם סבתא שלי, שלא יודעת לקרוא ולכתוב – אלא רק לחלוב – יודעת לדבר. מי אמר שהוא רוצה תמונות מרמאללה ולא קיבל? (טוב נו, זו סתם פרסומת סמויה לתוכן הבלוג בשבוע הבא)

(התמונה לא מרמאללה, אלא מפה)

2. שביתת המרצים נכנסת ליומה הטריליון-שביליון. ובינתיים, נראה שעם כל טרילוגיית השביתות להצלת החינוך, בקרוב מאד לא יהיה מה להציל. מי אמר לחנוק מאהבה?
3. אבל הכי מצחיק, זה שהמרצים מתנערים מ*כל* אחראיות לביטול הסמסטר. "אבל אתם לא מבינים! אין לנו שליטה על זה! האוצר מכריח אותנו!" וכו' וכו'. מי אמר סינדרום בעל מכה?
4. ועל התנהגות הסטודנטים העיר א', שותפי לקפה באוניברסיטה. שלא משנה באיזה גיל הם, כמה צבא, ונישואים וילדים ועבודות יש מאחוריהם. ברגע שהשיעור מתבטל כי המורה לא בא – כולם קופצים משמחה ורצים לים. מי אמר שיעור חופשי?

5. זה התחיל עם גלעד ארדן והאפודים הזוהרים. עבר לאופניים, לעישון, לאלכוהול ולשלל מקומות אחרים. בינתיים נוסף חוק האח הגדול, מורידים פרסומות מהכביש המהיר, רוצים לקחת מס חניה בעבודה וכו'. חוקי גלעד ארדן כאלה שכבר הפסקתי להבדיל בין כל האנשים שמציעים אותם. או כמו שכינה אותם גדי טאוב: "חוקי מהג'יפ הממוזג לג'ים הממוזג". חיים מפלסטיק, פיכס.
6. אפרופו לא מבחין בין המחוקקים: המשותף לכל החוקים הוא הטיעון: "הכל שווה אם זה יציל חיים של בן אדם אחד". אבל העובדה שלא כולאים את כולנו בכלוב זהב, מוכיח שהצלת חיים בכל מחיר אינה בסיס הדמוקרטיה. לא ולא. זהו בסיס חוקי הרובוטיקה של אסימוב (החוק הראשון). מי אמר שח"כים הם רובוטים של אסימוב?
7. וחוץ מזה, אני חושש שצריך דחוף לפתוח פקולטה לחקיקה. כלומר, מישהו שיוכשר להיות מחוקק. לאו דווקא מההיבט המשפטי, אלא בן אדם שיוסמך, עם שיטות מדעיות ראויות, להציג בפורמט אחיד יתרונות, חסרונות, זוויות והשפעות אפשרויות של כל חוק. הפונקציה הזו שמשרדי ממשלה אמורים למלא, אבל אהמ, לא עושים זאת בהצלחה. אני מוכן להיות הדיקן – רק תשיגו מימון וסטודנטים.

8. לא זוכר מי אמר, אבל: "במצבים מסוימים, כשמציאות כל כך קיצונית, מפלטו היחיד של האדם הוא ניהליזם" (ציטוט חופשי). המצב לא קרוב להיות כזה אצלנו, אבל מה לעשות? התאהבתי בציטוט. לכן, מהיום אני ניהליסט. נעים להכיר – יש מתנדב לעיצוב הדר חדש? :]

9. ואיך אפשר בלי אמריקאים. השלט הבא, בפארק בפלורידה, אוסר על אנשים לשכב במאונך על הספסל. אח, אמריקאים. איזה כיף.

10. החלטתי לוותר. אני כבר לא ניהליסט. מקווה שלא עיצבתם הדר בזמן הזה.