מר שמח וידידיו
הופתעתי לגלות עד כמה הומה שוק הפשפשים בעשרה לשמונה בבוקר*, עת מציעים הרוכלים את הגניבות הטריות והאיכותיות ביותר. לא היה לי צורך בהארי פוטר הראשון (5 ש"ח) או בשר הטבעות במצב מצוין (15 ש"ח). הסתובבתי, הסתובבתי וחככתי, חככתי – עד שרכשתי את הדבר הכי לא שימושי בשוק. את התקליט הזה:
כן כן! תקליט של סיפורי המר-ים, הידועים באנגלית בשם Mr. Men: סדרת ספרונים קצרים ושנונים, חינוכיים למדי אבל בעיקר משעשעים. כילד, התמכרתי לסיפורי מר בריון, שמח, טמבל וחבריהם. חרשתי את הערוץ הראשון, צדתי את הסרטונים הקצרים שהוקרנו פה ושם, ואיגדתי אותם בוידאו ליצירה אחת. מה שכן, נולדתי מאוחר מדי לעולם התקליטים, ועל היצירה שבתמונה דילגתי.
חיים יבין(!) מקריא, ועושה מבטא אשכנזי מזעזע לרוב הדמויות (שיישאר בחדשות. מתאים לו שם). את קול המספר הנשי תורמת אסתר סופר – ואם זה לא סוש מספיק, אפשר להוסיף את רשימת הקרדיטים מאחורה, ואני מצטט: "מר אהרל'ה קמינסקי: פעמוני פרה, תיבות סיניות, וייבר פלאפ, סלייד, מערכת תופים ו – שקית צ'יפס". כן, קראתם נכון, שקית צ'יפס. בנוסף לכך, מר משה זורמן מנגן על שלל כלים בעלי שמות מוזרים. לדעתי המציאו את רובם במיוחד בשביל התקליט. אגב, למה את כל המשתתפים מכנים 'מר', ו'גברת'? זה קטע של התקופה, או שמא מחווה לתוכן התקליט? :]
ואיך התוצאה? מק-סי-מה. לא פחות. ציפיתי לקאלט נוסטלגי מוזר ומשעמם, וקיבלתי שש יצירות שנונות, חביבות. כאלה שבאמת מתאימות לילדים ומבוגרים כאחד. תענוג. אני מחכה לסרט.
יש מישהו בקהל שמוכן לעזור לי להמיר זאת ל – mp3? אפילו יוקדש לו פוסט יוקרתי בתמורה..
—————
* בדרך לחומוס, אלא מה?
אגב חיים יבין ותקליטי ילדים:
אחת מהיצירות החשובות ביותר של שנות השביעים המקודמות (1971) הוא התקליט "סיפורו של באבאר הפילון", בהשתתפות יבין ודליה פרידלנד. הסיפור חמוד אבל המוזיקה והשירים פשוט מעולים.
ב-2006 זה יצא בהוצאה מחודשת בדיסק
http://www.songs.co.il/artist.asp?id_singer=261&album_id=758.
(מאותו האתר אפשר להוריד באיכות מעולה גם את "מר שמח וידידיו":
http://www.songs.co.il/artist.asp?id_singer=262&album_id=762
סליחה ניימן שהרסתי את הרגשת ה-"מצאתי-משהו-נדיר-בשוק-הפישפשים" 🙂 ).
בכל מקרה, אם נחזור לבאבאר –
לפני שנה בערך היה ספיישל באבאר הפילון בתוכנית "פילים" ב- 106fm ("המלך באבאר revisited) – ביצוע מחודש לכל התקליט, עם מיקס חדש לכל המוזיקה. ועד כמה שאני אוהב את המקור, המיקס החדש נשמע מעולה לא פחות. אותו, אגב, אפשר עדיין לשמוע/להוריד בחינם מ- icast:
http://pod.icast.co.il/106fm_set106babar.mp3
והכינוי של חיים יבין זה "מר טלווזיה" בדגש על המילה "מר" והמילה שאחריה, מדובר בבמאי, מפיק טלווזיה, עיתונאי ומגיש חדשות מי שהגיש את מהדורת מבט, בערוץ הראשון (כיום ערוץ כאן 11) שהמהדורה היא חדשות הערב שמגישה מיכל רבינוביץ' מי שהגישה את מהדורת מבט האחרונה. אפשר לומר מכאן שכנראה היה קשר בין חיים יבין לקלטת לילדים לבין חיים יבין ותחום התקשורת.
נשמע ממש טוב.
חבל שאני לא יודעת להמיר לMP3. שתמצא מישהו שימיר לך תשתף אותנו בקובץ – זה צריך להיות כיף 🙂
דניאלה – נשמע מקפה בשרייבר שאין צורך בהמרה :]
קפה – פחחחחחחחח. אני-לא-ראיתי שכתוב שם שהוציאו את זה בפורמט תקליט.
וספיישל באבאר? סחטיין. אבדוק. מאיפה כל הידע הזה על תקליטי ילדים שאתה שולף פה פתאום?! :]
היי, לא מזמן קניתי לערן את מר דגדוג!
ואיך לעזאזל מתחשק לך חומוס בשמונה בבוקר?
את חברה משקיעה :] מר דגדוג זו מתנה מצויייינת!
ופשוט מאד: מתחשק לי חומוס תמיד. זה כמו בירה..
כלים עם שמות כמו…קרוטלס וצ'יימס?
דברים עם שמות כמו: סיית, קלווינט, וייבר פלאפ או סלייד..
כן.
אתה הולך וקונה את אחד מהפטיפונים הבאים: Numark TTUSB (רק 1,040 ש"ח בכלי זמר) או Stanton T.90 (קצת יותר יקר, כנראה בעיקר בגלל המותג – דרך אגב, גיאחה מכר פעם בבלוג שלו פטיפון אחר של החברה הזו).
לשני הנ"ל יש יציאת USB. אתה מחבר צד אחד לפטיפון, צד שני למחשב, הפטיפון בא עם תוכנה מתאימה שיוצרת קבצי WAV או MP3 והופס – יש לנו הופ קטנטנים ממש כאן בבלוג.
אכן פתרון, אבל קצת יקר לי. חוץ מזה, מה רע לי בפטיפון הפשוט אך האיכותי למדי שלי?