פוסט שכולו סנדוויץ'
[אף גרגיר חיטה לא הותפח בעת הכנת פוסט זה]
ידעתם שחצי שעה לפני הסגירה מתחילים למכור סנדוויצ'ים בחצי מחיר בקופי בין? בעצם, לא רק שם, אבל הפעם נתמקד בהם. גיליתי זאת די מזמן, אבל ניצלתי עד השבוע רק פעם אחת. זה היה לפני כמה חודשים, בליל לימודים מאוחר, שנגמר עם סנדוויץ' טונה משובח. למרות שאינני מחובבי הדג מכיל הכספית.
[מקור]
אתמול בלילה הייתה הפעם השנייה. עקב מאבק העובדים המתוקשר, הקדימו את שעת סגירת הקופי בין בכיכר רבין בשעה* (למה בעצם?), ועכשיו ב – 23:00 מתחילים לנקות, כשב – 23:30 מצפים כבר שלא תשב שם. המקום כשר לפסח, וכנראה בגלל זה נשארו לא מעט מוצרים מקמח מצה. בין האופציות הרגילות, של גבינ"צ או בולגרית, לקחתי בסוף את המנה האקזוטית: גבינה ספרדית עם יין, שמן זית ועשבי תיבול. כמה עלה? 13.5 ש"ח. חצי מחיר, כבר אמרתי?
היה סביר מינוס. הסנדוויץ' אולי שווה 13.5 ש"ח, אבל בטח לא שווה את מחירו המקורי. המנה התפרקה ביד בשלב די מוקדם (קצת לפני הביס הראשון), ומצאתי עצמי, בסופו של דבר, בעיקר אוסף חלקים ממנה מהצלחת. קשה להאשים מישהו בזה: עוד לא נתקלתי בלחמנייה כשרה לפסח שמתאימה לסנדוויץ' אימתני. קמח מצה נועד להרבה דברים, להכנת מצה קניידלך למשל, אבל עבור לחמניות הוא אסון טוטאלי. לאפה הוא איכשהו מחזיק. את שאר המאפים – לא.
לו היה לי בית קפה, כנראה הייתי מכשיר אותו לפסח. לאור אחוזי שומרי החמץ בארץ, זה נראה לי כמו הגיון עסקי חכם. מצד שני, או שהייתי מוותר לחלוטין על המנות הלא-כשרות, מעבה את אגף הסלטים ומתנצל בפני הלקוחות. או, לחילופין, הייתי מוריד את מחירי המנות תחליפי-החמץ. לקחת אותו המחיר עבור המקור, ביום חול, ועבור התחליף הלא מספק (והרי יש סיבה שלא מגישים אותו בדר"כ), זה לא בדיוק שיא ההגינות.
[על החתום: ניימן. בלוגר שבע כמו חתול מסנדוויץ' סביר וזול של גבינה ספרדית עם יין, שמן זית ועשבי תיבול]
———-
* או שמא הוטעיתי, וסתם הקדימו?
שאלה גרגרנית : באילו עוד מקומות מוכרים סנדוויצ'ים בחצי מחיר לפני סגירה?:)
אין לי רשימה מסודרת, וזה אולי גם תלוי בסניף ובמנהל. כרגע אני זוכר שבארקפה קניתי עם ידידה עיסקה דומה.
לא שאני רוצה להיות קטנוני, אבל מצות לא מכינים מקמח מצה. זה קמח המצה שמוכן ממצות.
מצות מכינים מקמח רגיל.
כן. כנראה אפילו ידעתי את זה פעם. אניווי, תסלח לי אם לא אתקן מתוך עצלנות?
הייתה תקופה שלמדתי בקורס מדריכי כושר בסנטר וניצלתי אין ספור פעמים את הסנדוויצ'ים בחצי מחיר של ארקפה.
אגב, דווקא כריכי טונה ממש לא טעימים בשעות הלילה – הדג מרטיב את הלחם והופך לסוג של עיסה לא אכילה. כריכים עם עוף או גבינות לעומת זאת, מרגישים טעימים במיוחד כשהם עולים חצי מהמחיר 🙂
אמנם לא סנדויצ'ים אלא סושי, אבל בסופר סושי באבן גבירול, בערך שני מטר מהקופי בין המדובר, מוכרים אחרי 22:00 את כל הסושי מהמקרר בחצי מחיר.
מה זאת אומרת הסושי מהמקרר? במשך כל היום הם מכינים סושי בשוטף ושמים אותו במקרר תצוגה ענק. הרוב רץ כל הזמן, לא יושב שם יום שלם. בכל מקרה, בסוף היום מחסלים את כל מה שנשאר והמחירים יוצאים די מטופשים: קומבינציות סושי שלמות בסביבות ה-15 ש"ח, אטריות ביצים עם עוף, חזה אווז מעושן, סינטה וירקות ב-14 ש"ח, ניגירי ב-3 ש"ח, שיפודי יקיטורי ב-10 ש"ח וכו'.
אז נכון שסושי לגמרי טרי זה הרבה יותר טעים ושאבוקדו ספציפית לא מחזיק כל כך טוב במקרר, אבל מדובר באוכל סביר פלוס עד טעים למדי, ומעל ומעבר בהתחשב ברמת המחירים. לגבי איכות הסושי, לשם השוואה אומר שהסושי (הטרי) שלהם הרבה יותר טעים בעיני מג'פאניקה, למשל (אבל זה לא אונאמי, יו נואו…).
http://www.supersushi.co.il
ואללה? זה חתיכת סקופ, לא?
נשמע מגניב לגמרי :]
יש משהו מכעיס בכך שדווקא בפסח אנחו מנפנפים בתמונות ופוסטים על לחם. אפשר להיות חילונים טובים גם בלי לנפנף בציציות הקמח שלנו כשזה עושה למישהו אחר רע. יש מספיק אנשים שכן שומרים על קדושת חג הפסח, יש להם אינטרנט והם אפילו כותבים בו בשבת. שזה גם לא בסדר, אבל הבנת את עיקרי הטיעון.
אהמממממממממ. קראת את הפוסט? כי הוא מדבר על סנדוויץ' כשר לפסח. יותר מכך: אני לא אוכל חמץ בפסח.
אני לא רוצה להעליב או משהו, אבל זה יהיה נחמד לקרוא את הטקסט לפני שמתעצבנים עליו..
הנה עוד משהו – בבייקרי (ליד הקופי-בר, ויש גם ליד הבראסרי) מוכרים את כל הסנדוויצ'ים שנשארו ממהלך היום בחצי מחיר החל מארבע אחה"צ. הסנדוויצ'ים איכותיים ביותר (לפעמים נשארים קצת קצת סלטים – סלט פסטה וסלט קינואה שניהם מצויינים). כמו כן, המאפים נמכרים ב 1+1.
גם בארקפה מוכרים את הסנדוויצ'ים ב – 50% החל מ-23:00 בלילה (יכול להיות שאפילו 22:00, לא בטוחה) ויש מאפה + קפה חינם. הסנדוויצ'ים טעימים גם כשהם בהנחה.