אביטל רז בצוזאמן

לראשונה שמעתי על אביטל רז אצל קנדי, שכינתה את המוזיקה שלה מוזיקת פיות. האזנה למוזיקה במייספייס שיכנעה אותי שיש אמת בטענה, והזכרתי זאת בקצרה בפוסט. מפה לשם, בצורה בה דברים הולכים, מצאתי עצמי נהנה, יחד עם עוד עשרים אנשים, מהופעה של אביטל בצוזאמן ביום ראשון. זה שוב הסיפור העתיק של ילד קורא על מוזיקה – ילד שומע מוזיקה – ילד הולך (מוזמן) להופעה של אותה המוזיקה.

[ציור מקסים של לאורה לוין]

כמו כל דבר בבלוג של ניימן, גם את היצירה של אביטל אפשר לחלק לשלושה חלקים*: שירים באנגלית, בעברית ושירים הודיים. ויש גם חלק רביעי: קאבר מדהים ליהודית רביץ שקינח את ההופעה**. הייתי מוסיף אותו בכיף לעבודה עברית 3. השירים באנגלית הם אלו שקטפו את הכינוי 'מוזיקת פיות' וגם אלו שמככבים באי.פי שאביטל שיחררה. משנה שפה משנה סגנון – ולכן כשאביטל עוברת לשיר בעברית, ומתבססת בחוכמה על טקסטי משוררים (חדשים וישנים), המוזיקה נשמעת קצת אחרת. חוט השני שעובר בין שני הסגנונות הוא ההשפעות ההודיות העדינות, שמגובות בשימוש בטנפורה. כבר הודעתי לאביטל שמבחינתי היא סינגר-סונגרייטרית הודית. כן, ככה אני קורא לזה.

הקול המדהים נשמע הגיוני לאור העובדה שהשיגה תואר ראשון בשירה באקדמיה בירושלים כבר בכיתה י"ב. את ההשפעות ההודיות קיבלה במשך שש שנות לימוד דרופהד (המוזיקה העתיקה של צפון הודו) בבורנאסי. לאור כל הנסיון הזה מפתיע שאביטל נראית מביושת ביותר בעת ההופעה. מצד שני, זה חלק מהקסם.

האלטרנטיבה המקומית מלאה בשנה האחרונה בסינגר-סונגרייטרים. אממה? כולם בנים. הייצוג הנשי של אביטל, עם הטון ההודי המיוחד והקול המקסים מתבקש מאד. למרות שחייבים לציין פה שההגדרה כ'סינגר-סונגרייטרית' קצת מאולצת פה. אביטל יושבת באמצע בין כמה משבצות – ואפילו לא מופיעה לבד, אלא עם שני שותפים: עמוס אונגר וגיא שרף. לכן, קשה למקם אותה בדיוק בסגנון מסוים. לפעמים מוזיקה היא פשוט מוזיקה.

ומה לגבי הופעות עתידיות? כרגיל: הודעות מודגשות יגיעו באירועי השבוע האמיתיים בזמן הנכון. כרגע, ע"פ המייספייס, ההופעה המתוכננת הבאה היא בלונדון. אני בטוח שיש שיטענו שזה קצת רחוק.

——————-
* בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, מקור הביטוי הזה הוא לא בצבא, אלא כאן בבלוג.
** למה אני מתחיל תמיד מהסוף? למה?