כמה הערות על הצוזאמן

פתאום ראיתי שבביקורת על אביטל רז לא אמרתי אפילו מילה אחת על הצוזאמן.

אז ככה: הרבה מאד השתנה מאז הביקורת הפופולרית שלי על הצוזאמן (אחד הפוסטים הפופולריים בתולדות הבלוג). הוא כבר מזמן לא פאב התבודדות, אלא בעיקר פאב הופעות. הופעות קטנות. ממש קטנות. קטנטנות. בואו נגיד שבלארג'יות, תוך כדי מעבר על כל חוק בן-אדם-למ"ר אפשרי, אפשר לדחוס אליו חמישים איש. בדר"כ יש פחות.

העיצוב של המקום לא השתנה ברוחו מאז אותו ביקור: יענו, עדיין חביב ואינטימי. יותר מזה אני לא באמת זוכר מאז (יכול להיות שהחליפו הכל, אבל האווירה אותה האווירה). בגיזרת הבירות יש כיום גולדסטאר וסטארופרמן מהחבית (אחד ע"פ הסטנדרט ואחד חריגה חמודה מהסטנדרט). שניהם עולים 24 ש"ח לחצי ליטר, שזה מחיר טיפה יקר מדי. יש להם, כמו שרשום להם על הלוח מעל הבר, גם בירת טייבה. מבקבוק אמנם, ורק את הבהירה – אבל בירת טייבה זו עדיין בירת טייבה. לקחנו בקבוק שלה (בנוסף לחצי סטארופרמן), והיה מעולה כמו שזכרתי. חבל שלא מוצאים אותה יותר במחוזותינו. יותר חבל שאני לא יכול לנסוע למפעל לסיור.

חוץ מזה, יש מבצעי אלכוהול, כלומר, בירה וצ'ייסרים (לא מפורטים פרטים) בשישי בין 22:00 לחצות. זה גם בערך הערב היחיד בו המקום פתוח לא כפאב מוזיקה, ואפשר סתם לבוא לשבת בו. אגב, מישהו יודע מה קורה בימים אחרים? פותחים לפני ההופעה ללקוחות? אנשים יושבים אחרי הופעות? או שזה שעה-לפני-חצי-שעה-אחרי-הופס-סגרנו?

זהו. נגמרו לי ההערות. שוכני ההופעות הקבועים בינינו יותר ממוזמנים להוסיף תובנות בתגובות.

[עוד מעט תראו פה ביקורת פאב יותר אמיתית]