ברלין בששה ימים: לעץ האגוזים

מתחילים את הפרוייקט המרגש שלנו במקום הטוב ביותר להתחיל בו משהו: באוכל. הטיסה של חברי הדובים איחרה, והמסעדה המקורית אליה רציתי ללכת נסגרה כבר. ב"צר לנו" פנינו לרובע ניקולאי (Nikolaiveirtel) שממוקם בדיוק ליד אלכסנדרפלאץ. רובע נורא נורא קטן ונורא ממזר. ב – 1979, כחלק מחגיגות 750 שנה לברלין, חודש הרובע כך שיראה כמו רובע היסטורי מהמאות הקודמות (לא, לא המאה ה – 20. אלו שלפניה). מה שיותר חשוב זה שמלבד הרחובות, הבניינים ושאר הטובין שבנוף, חודשו גם המסעדות! או ביתר דיוק: הבניינים, הצוות וההנהלה של המקומות הותיקים ואיכותיים בעיר הועברו לכאן בעל כורחם (הידד לדיקטטורה!). כך שבריכוז מדהים על מדרכות מרוצפות חלוקים אפשר למצוא שם את מיטב המטבח הברלינאי המסורתי! על כל עשרת המנות שלו! (הוא לא מטבח עשיר במיוחד..).

[Zum Nußbaum ב – 1903. מדהים, אה? התמונה באדיבות Wikimedia]

לאט לאט, בין מבקר למבקר, אני חורש את כל מסעדות הרובע. כך שבשקט אוכל לטעון שהמסעדה הטובה ביותר שם, גם במחיר וגם באיכות, היא Zum Nussbaum (לעץ האגוזים, בעברית). המסעדה נושאת בגאווה על גבה היסטוריה של 500 שנות בישול גרמני, מה שמביא לשם את כל זקני העיר בשעות הצהריים. הם מורידים שוטים של ליקרים גרמניים כדי לפתוח ת'יום, שותים בירות עונתיות טריות מהחבית – והכי חשוב: אוכלים מנות פשוטות ואלוהיות. יש שם נקניקיית ענק עם פירה נימוח ומדהים. רגל חזיר ברלינאית מסורתית (לא נגעתי. לא אוכל כאלה דברים). מרק עדשים אגדי ואפילו רגל קרושה. ואני? אני בא תמיד כדי לקבל את ה – Boullete המקומי (קציצת ענק) עם ביצה עליה, ותפוחי אדמה מטוגנים לידה. זה נשמע פשוט, זה נשמע טעים – וזה אכן שניהם והרבה יותר. תוסיפו לכך שולחנות עץ כבדים, בעלים מבוגרים שמריצים את המקום, והמון המון אווירה טובה – וקיבלתם חוויה גרמנית למשעי.

כרטיס ביקור:
שם: Zum Nussbaum
איזור: מיטה (Mitte)
כתובת: 3 Am Nussbaum
שעות פתיחה: 12 בצהריים עד 2 בלילה תיאורטית. אבל זה נשמע לי חשוד משהו.
טיפ: אל תגיעו לפני אחה"צ. הסיכוי שלכם למצוא מקום בשעות הצהריים קלוש עד אפסי. מנסיון אישי של שלושה ביקורים מאכזבים בהם הלכתי בסוף למקומות אחרים לצערי.