ברלין בשישה ימים: White Trash Fast Food

[עדכון 2014: המקום עבר להיכל אדיר חדש בקרויצברג. הכתובת עודכנה]

יש בברלין את הקטע הזה, שנראה לי שבארץ הוא פחות נפוץ, של מקומות שהם הכל: בית קפה, מסעדה, פאב, מועדון, חנות, מספרה, מקום לקעקועים וכו'. אז: א. קראתם נכון. כתבתי מספרה. ב. ה – White Trash Fast Food הוא *בדיוק* מקום כזה. אגב, בעיה חוזרת של מקומות כאלה היא שאם מגיעים אליהם ולא יודעים מה לחפש, עלולים להיתקע בטעות רק בפונקציה אחת שלהם בלי לרדת, למשל, למרתף, או לדחוף כל מיני דלתות שנראות פרטיות אבל בעצם מביאים למסעות הזויים.

[בלי שום בושה העתקתי את באנר אתר המקום]

זבל-לבן-אוכל-מהיר היה פעם מסעדה סינית. מאוחר יותר הפכו אותו למה שהוא היום, השאירו את האווירה הסינית אבל הוסיפו המון המון המון, אבל המון, חפצי פופ-אמריקאים שנות-70 כאלה באווירת אנדי וורהול (אבל לא רק). מהתקרה במסעדה (מזללת המבורגרים יהיה שם יותר מוצלח למעשה) מתנוסס, לדוגמא, מטוס לבן גדול מקרטון. אם תחברו את הכל ביחד תקבלו… אווירת סרט של טרנטינו. בביקור הראשון שלנו האווירה הושלמה לגמרי כשעל אחד השולחנות קפץ בחור במכנסיים צמודים, והתחיל לענטז בתיאטרליות לקול המוזיקה. הקהל במקום היה מהפונט. 'תגיד', שאלתי את ד', 'הוא עושה גם מסיבות?'.

בואו נמשיך: הקסם של המקום הוא לא רק בעיצוב, אלא גם – ובעיקר: במוזיקה ובקהל. הראשונה היא פשוט דוגמא עילאית, בכל ערב נתון שהייתי שם (פעמיים) לאיך צריך לדג'ג'. עוברים בלי הפסקה בין להיטי עבר שלא ידעת שאתה מכיר ואוהב, לדברים מוזרים עכשוויים פחות או יותר שאיכשהו משתלבים וגורמים לך לזוז. המועדון עצמו מארח המון הופעות (מרתון קטן באחד הערבים בהם ביקרתי). הוא מושך קהל…. מוזר. כלומר, תיאטרלי. כלומר, מגניב. הבעיה היחידה היא שקצת רועש שם מדי מכדי להתחיל לדבר. אבל גם על זה מתגברים איכשהו, נכון?

כרטיס ביקור:
שם: White Trash Fast Food
איזור: קרויצברג.
כתובת: Am Flutgraben 2.
שעות פתיחה: צהריים עד אלוהים יודע מתי.
טיפ: בעת ביקור תעיפו מבט בלוח ההופעות של המקום באתר. אפשר לבחור משהו שמכירים. אפשר גם לבחור סתם משהו מוזר. אגב, שבוע שעבר הופיע שם צ'ארלי מגירה.