טופי וצנוברים

התרגשות עצומה נרשמה בקרב משתתפי אליפות העולם בניווט לאופני הרים ביום א', עת נכנסה המשלחת הסינית, שמורכבת משינג (מתחרה) וממני (מתורגמן שאף אחד לא צריך – אני לא מדבר סינית. ראו תגובות) לבושה בבגדי המשלחת הרשמיים (השיגו לי חולצה. אין לי מושג למה ואיך). שינג אפילו ידעה להסביר, בדיפלומטיות עצומה, שזו פעם ראשונה שסין שולחת נציגה לתחרות, והם מאד מקווים שההשתתפות שלה תקדם את הענף במדינה הענקית. בינתיים, אגב, הישגי הנבחרת משביעי רצון, כאשר נציגתנו זכתה במקום ה – 50 בעולם (מתוך 52, 2 נפסלו) במירוץ היחיד בו השתתפה! כבוד.

ועכשיו לעניינים רציניים: מי רודף אחרי מי? אני או החבר'ה של ההארי קרישנה?

[ההארי קרישניים בשבת על הטיילת]

השקיעה שרואים ברקע, אגב, הייתה אפילו יותר מהממת חמש דקות מוקדם יותר. יש לנו סט תמונות מרשים שכולל אותי, את שינג, שני דייגים עם הדג שלהם, ואז אותנו עם הדג של שני הדייגים.

[חצי הנבחרת הסינית על המזח בין הסלעים]

התלבטות קשה העלתה פניה לעת ערב, עת חככתי בדעתי איפה לקחת את שינג לאכול את השווארמה הראשונה בחייה: בעוואני ביפו או בטורקי באור יהודה? חבר, שבא מגני תקווה במקור (ליד סביון), הצביע ברגליים ובפקקים שיצרה עצרת המחאה בכיכר רבין – וכך הגענו לאור יהודה. אחלה מקום הטורקי. פופולרי להחריד, דבר שמתבטא בתור ענק, ענקי ועצבני (=מלא באנשים עצבניים) חמש דקות במוצ"ש לתוך הפתיחה.

עוד נקודות: סלט ארומה קטן באחת בלילה ממלא אותך בצורה מפתיעה ביותר(!). לבלות שעתיים מהחיים בלקרוא 'מסע אחר' בחדר המגזינים של האוניברסיטה זה אחלה בילוי שבעולם. מתישהו אכתוב, אולי, פוסט על בתי קפה שמתאימים לעבודה בת"א. לא יהיה בו אפילו סקופ אחד כי הוא יכלול אך ורק את הנסיך הקטן, באצ'ו ו – The Streets בהם ביליתי בשבועיים האחרונים. ו – לאייסברג יש גלידת טופי וצנוברים! זה נשמע מוזר, אבל זה בעצם אף יותר הזוי מזה, כי מבחינים היטב בשני הטעמים בגלידה. למרות זאת, אהבתי מאד.

החידה השבועית לילד: מי אני, איפה צולמתי, מה אני עושה ומי זו גברת 'שכונת מחלול'?

ואה כן – גם סניף בודהה בורגר'ס באבן גבירול הוא אחלה. אכלתי את מנת קציצות הסלק שלהם, שמלבד היותה טיפ-טיפה קטנה מדי, היא טעימה להפליא ומזינה אף יותר.