בוגוטה(7): רום להמונים
עוד כמה שעות אעלה על טיסה ארוכה למדריד ואז לברלין. נגמר הזמן בקולומביה, כך שהפוסט הפעם קצר במיוחד.
ביום חמישי מיהרתי ועשיתי את קניות האלכוהול שלי. רגע לפני שסגרו את מכירת המשקאות במדינה. מחזה שמזכיר בסופרים קצת את פסח: מדפים שלמים חסומים לצרכן. פישלתי עם הבירות, ולא הצלחתי להגיע לחנות הבירה בצפון העיר. אבל כן שיחקתי אותה עם שאר המשקאות: בקבוק רום משובח, ובקבוק אגוורדיינטה: ליקר אניס קולומביאני שמזכיר ערק לא מתוק. התלבטתי במבחר הרום האדיר בחנות בין יישון של 4 שנים ליישון של 12 שנים, ובסוף הלכתי על הראשון מתוך הנחה שבכל מקרה לא ארגיש הבדלי טעם.
[רום בקופסה קטנה מקרטון לצד עוגת יום ההולדת שלי: עוגת שלושת-החלבים. חטא מתוק]
אחרי זה הראיתי את זה לחבריי המקומיים. כולם מומחי רום קטנים. מה שהזכיר לי את קופסת הרום מקרטון, שדומה לשוקו בקרטון, שנתקלתי בה לפני שבוע (בתמונה למעלה). בישראל, אפשר לראות את תרבות החומוס במראת אלפי סוגי הגדלים, סוגים וקופסאות שיש בכל סופר או מכולת קטנה. בקולומביה זו, בין השאר, תרבות הרום. וקופסת הקרטון הקטנה הזאת הבהירה לי זאת מעבר לכל ספק.
זהו. סתם אנדוקטה קטנה לפתיחת השבוע.
וואו tres leche היה אחד הדברים האהובים עלי שם.
אין על קולומביה לדעתי.
אני שמח שהיתה לך חוויה טובה ומקווה שהתאהבת במדינה הנפלאה הזו כמוני 🙂
אני חזרתי לשם לסיבוב נוסף ומנסה לשכנע את חברתי (הקולומביאנית הפלא ופלא) לחזור שוב.
חבל שעיקר הטיול היה בבוגוטה שהיא דווקא המקום הפחות מעניין ומקסים בקולומביה אבל לכולנו יש אילוצים 🙂
Viva Bolivar
כן. רציתי לעשות דברים יותר אקזוטיים, אבל הגעתי לחופשה הזאת שבור ורצוץ לגמרי, והייתי חייב פשוט לנוח. פעם הבאה אנסה לצאת לחופשה יותר רענן.
במקרה שלי, באת ספקן ויצאתי מוקסם. אף פעם לא הייתה לי משיכה מיוחדת לאמריקה הלטינית – אבל הטיול הזה שינה את הכל. אני רוצה לחזור ליבשת הזאת כמה שיותר מהר.
אגב – את החברה פגשת פה? אני תמיד סקרן בקשר למערכות יחסים בינלאומיות.
תפסיק כבר עם הטיזינג הזה של פוסט האוכל, ותעלה אותו כבר.
לדעתי כבר איזה שלושה פוסטים אתה מבטיח שזה יהיה הפוסט הבא…
עם כל הכבוד לאלכוהול, רוצה כבר אוכל!
ואם כבר אוכל, מה זו עוגת שלושת החלבים? גם היא טיזינג לפוסט האוכל? יהיה כתוב עליה שם?
תשמעי… תראי.. עקרונית את צודקת. אני מתמזמז עם הזמן. אבל היו פה שלושה ימים מטורפים (וכיפיים), ופשוט לא הצלחתי לכתוב יותר משני משפטים רצוף!
עוגת שלושת החלבים היא עוגת יום ההולדת שלי. לקח רק שלוש שעות להכין אותה, והיא יצאה מתוקה כמו המוות. בטירוף. יש בה שלוש סוגי חלב: קרם חלב, חלב מרוכז עם סוכר, ועוד סוג חלב שמעולם לא שמעתי עליו ולא הצלחתי להבין בדיוק מהו. היא לא ממש סקסית במראה, ולא הצטלמה לי טוב (נשברה לחלוטין בחיתוך), כך שכל מה שיש פה זה תמונה של חתיכה שלה.
פוסט האוכל מוכן ויעלה פה מחרותיים-כך! :]
שבעה פוסטים ואפילו לא מילה אחת על קוקאין….
אני לא מתקרב לשטויות כאלה. בשום ארץ בעולם. את העיתונות הבלוגרית החוקרת אשאיר לאנשים אחרים… :]
פגשתי אותה פה. היא יהודיה כשרה שעלתה לארץ משם. היא אומרת שכשהיתה קטנה היו שם בסביבות ה 2000 יהודים והיום נותרו 200-300.
טוב לדעת שהוקסמת.
אבל מצד שני איך אפשר שלא 🙂