קפה וינסנט. ורשה. סתם פוסט.
'כבר לקחתי אותך לפה?' חקרה זושה, ופניה אורו כשהנדתי בראשי לשלילה. צריך להעריך על זה את זושה. היא מנסה, עדיין, בכל ביקור, לקחת אותי למקומות חדשים. ומרוב ביקורים ומקומות נוצרה לה בלבלה שלמה בראש והיא כבר לא זוכרת בדיוק מה ראיתי ומה לא. אבל בינתיים הולך לה די טוב.
קפה וינסנט הוא אי של צרפתיות באמצע נהר רחוב Nowy Swiat (עולם חדש) הגדול, מרשים ומרווח. אם מסעדות טורקיות בברלין שופטים על פי כמות הטורקים שסועדים בהם – אזי גם פה מותר לעשות זאת. ובקפה וינסנט היו לא מעט לקוחות צרפתיים – ומלצרים שגדלו ונולדו בארץ הצפרדעים. הסנדווצ'ים שלהם מעוררים תאבון ומעולים ביותר. הקפה גם היה טוב, ואת העוגות לא דגמנו. בקומה למעלה חם כמו גהנום, אבל בשולחנות בחוץ די נעים.
אחרי זה אפשר להמשיך משם להליכה ארוכה ליד הנהר, ואז עוד קצת בעיר בין פארקים ויערות ירוקים. כמה שהנוף באירופה יפה. אפילו כשטיפות גשם נוטפות על ראשינו.
סתם פוסט. יש פוסטים שכותבים בלי סיבה. יש גם ביקורים שעורכים בלי אחת כזאת.
[סליחה עם כל המקומיים שלא יצרתי איתם קשר, ועל כל האימיילים שנותרו מיותמים בלי תשובה. זה מכורח הנסיבות. אתם מבינים]
זה יופי של מקום לקנות בו באגט 🙂
אם אתה עדיין בסביבה תגיד
יום אחד קצרצר – זה מה שהיה לי שם. אחרת הייתי אומר כבר..
וזה כל מה שיש לך לספר על המפגש המחודש שלך עם זושה?
רוצים קצת פרטים יותר ג'וסי.
או.קי, רוצה.
כרגע כן. כל דבר בעיתו – את יודעת… זה היה באמת מפגש שגרתי. שום דבר מיוחד חוץ משני אנשים שמחבבים אחד את השני ונפגשים :]