אסטוניה (3): שווקים וירקות

מתופעות הלוואי של הקומוניזם היא העשייה העצמית. האוכל הרי היה מוקצב בתלושים, וכדי להעשיר ארוחות ערב שבת נאלצו התושבים לגדל דברים בעצמם. כך יוצא שארצות אקס-קומוניסטיות עדיין מלאות כיום בגינות פרי וירק מגוונות – כשבחוות מחוץ לעיר אפילו תמצאו בקר ועוף לשימוש עצמי. חקלאות הגרילה הזו גם היוותה סוג של מפלט אין-ברירה למבוגרים שעברו לדמוקרטיה בגיל בו קשה להתחיל ללמוד מקצוע.


[אשת גרגירי היער עם דלי מלא באוכמניות טריות ובריאות לבטן]

השוק באסטוניה מורכב מסוחרים קשישים בגילאי 10-88. יש את הילדים שעוזרים לעסק המשפחתי, יש דוכנים מקצועיים – אבל יש גם, וזה הז'אנר החביב ביותר, את אלו שמתמחים בירק או פרי אחד בדיוק. קאיה טוענת שהם קוטפים אותם בעצמם בבוקר בדירה – או אוספים בטיול ביער – ומביאים ישירות לשוק במצב הצבירה הטרי ביותר. זה טיפה יותר יקר מהסופרמרקט, אבל מעבר להרגשת הסיפוק ששילמת למי שבאמת צריך את הכסף, יש גם עניין האוכל האורגני שדי במודה בימים אלו.

איש תפוחי האדמה
[מר תפוח אדמה עם לקוחה נאמנה]

חוויה נוספת חיכתה לי כשעצרנו בדרך לאסוף את סבא של קאיה. היא הראתה לי בחטף את חצרו, שמורכבת מעגבניות, מלפפונים, עץ תפוחים – ומלנתלפים סוגים של פירות יער! את חלקם הגדול טרם הכרתי, וגדול ממני לדעת כיצד הם נקראים בשפה כלשהי בעולם (את השם האסטוני שכחתי עוד לפני שנאמר), אבל הצלחנו לסעוד שם סעודת ביניים נאה. למרות שזה כבר סוף העונה והייבול הוא לא מה שהיה לפני חודש.


[אלוהים. כמה מיני בצלים יש במדינה הזאת. ישנו אפילו חבל ארץ מסוים שמפורסם בבצלים, ואנשים נוסעים לשם במיוחד כדי לקנות תוצרת איכותית מדוכנים בצידי הדרך]

התמונות, בשבילן בעצם נכתב הפוסט, שזורות בין הפסקאות.


[החלטתי שיש משהו חמוד בחוסר האחריות בה הצל שלי מאפיל על התמונה]

8 תגובות

  1. CrazyVet הגיב:

    וואו, זה נראה ממש מעורר תאבון.

    אותי משעשע שהם משתמשים בכפות גריפה של חול חצולים בשביל האוכמניות, יש לי אחת בדיוק כמו הצהובה משמאל, שהייתה בשימוש עד שקנינו לחצולים שירותים לפני שבועיים וקצת.

  2. ניימן הגיב:

    :] לא שמתי לב. בטח בגלל שאין לי חצול, וגם אין לי יכולת הבחנה בפרטים קטנים..

  3. kaie הגיב:

    I love the first picture!

  4. רונה הגיב:

    יש משהו מהפנט בתמונות ובאוירה שתארת. ממש אוירה של פעם. תודה .

  5. ניימן הגיב:

    חלקים גדולים באסטוניה של מחוץ לטאלין הם באוירה של פעם. טאלין עצמה, לעומת זאת, קצת שיעממה אותי. אבל הייתי בה רק יום וחצי, אז מוקדם קצת לשפוט.

  6. אני תמיד שמחה לפוסטים על אוכל בכלל, ושווקי אוכל בפרט מאוד עושים לי את זה.
    ובכלל, מאוד נהנת את סדרת אסטוניה, שסופסוף הגעתי לקרוא אותה, אחרי שסיימתי אחרי השקעה מטורפת להתעסק עם הבלוג החדש.

  7. ניימן הגיב:

    אם היית מקבלת את ההצעה הנדיבה שלי, אז ההתעסקות הייתה הרבה יותר פחותה :p

  8. הם מקדמים אותי בפייסבוק שלהם, שמנויים אליו הרבה מאוד קוראים, קשה להגיד לזה לא…
    אבל תודה על ההצעה הנדיבה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting