ירושלים: חומוס אבו שוקרי בעיר העתיקה

[ישמור השם: עברו ארבע שנים מאז שכתבתי על חומוס לינא]
לא פחות מ – 28 פאקינג חומוסיות יש בעיר העתיקה בירושלים. כך לפי מפת העיר העתיקה של עד אור. ריכוז החומוסיות הגדול בעולם? באמברג של עולם החומוס? יכול להיות. יכול להיות שגם יום אחד נטעם את כולן. אבל נכון לרגע זה, עם הרכב ה – 13 אנשים שהגענו לעיר איתו לכבוד בתים פתוחים (על כך בפוסט אחר), "נאלצנו" לאכול באבו-שוקרי המרווחת יחסית. לא הקרבה גדולה מדי אם יורשה לי לציין.

אבו שוקרי היא סוד שמור אצלנו הישראליים כמעט כמו שדברים אטומים שמתרחשים בדימונה ידועים רק לרמטכ"ל ואנשי סודו. מדובר במסעדה\חומוסיה שמגישה גם כל מיני מנות פרגיות ושווארמה שאת חלקן אפילו טעמנו. אפרופו: זה בטח המקום היחיד בעולם בו השווארמה נגמרת לפני החומוס. וכך, בשעה ה"מאוחרת" שהגענו, 14:00 לפנות בוקר, הסתיים לו שיפוד השווארמה. מתי החבר'ה האלה מתחילים לאכול את הבשר שלהם? בשש בבוקר לצד הקפה?

היתרון של חבורה גדולה היא שאפשר לטעום ביחד מהכל: חומוס, מסבחה, משולשת, צ'יפס, סלט ופרגיות עם לבנה. בחבורה בכזו גודל גם אפשר לשקלל ציונים ולהגיע למסקנה ממוצעת של אוכל חיובי אך לא מלהיב לרוב האנשים. יוצא דופן: אני – שמאד חיבבתי את מנת המסבחה הקטנה והמתובלת בצורה מוזרה (מי ורדים? מה היה שם?) שלי. טחינה נעימה, גרגירים רכים וטעם מצוין. מסבחה מאד שונה מזו של אבו חסן – ואולי גם טיפה פחות טובה – אבל בגדול יופי של מאכל. המנה הטובה במקום אם תשאלו אותי.

מי שעוד נראה היה שחיבב את האוכל היה צמד הבנות החביבות שלקחו פרגיות. הן היו אדמדמות בצורה שאינה מקובלת, והגיעו עם לאבנה – אבל לא נשמעו תלונות בנידון. אנשי החומוס, לעומת זאת, ציינו במרמור מסוים שהוא טיפה.. חמוץ. ומוזר. ואני הסכמתי איתם. נדמה לי שזו גם הייתה ההתרשמות שלי בשני הביקורים הקודמים בחומוסיה, ומאז באבו שוקרי אני נוגע רק במסבחה. מה עוד היה שם? צ'יפס, ממוצע שכזה – ופלאפל, ממש טוב שכזה. המחירים היו בסביבות ה – 15-20 למנה, שזה די סטנדרטי לחומוס כיום – והשירות? חביב, ידידותי, מפוזר ומבולבל.

בגדול מדובר בחוויה סבירה ביותר – אך לא מלהיבה. והיות שגם חומוס לינא די הפסיק לרגש אותי בשני הביקורים האחרונים, אולי כדאי שאחל לגשת לחומוסיות היותר אזוטריות שהעיר העתיקה מציעה. אבל עד שזה יקרה, במידה שתגיעו בכל זאת למסבחה של אבו שוקרי, תזכרו שאחד היתרונות הגדולים שלו הוא מיקום ליד ההוספיס האוסטרי המדהים. מקום שעד היום, בעשרה ביקורים בערך, לא איכזב אותי מעולם.

כרטיס ביקור:
חומוס אבו שוקרי – העיר העתיקה בירושלים (בניגוד לכל האבו שוקרים האחרים באבו גוש ושאר חבלי הארץ).
כתובת: הגיא 63 – בדרך ויה דלרוזה ועל מה שאני חושד שנקרא 'עמק עושי הגבינות' (עוד סיפור ירושלמי מרתק).
שעות פתיחה: 8:00-17:00. אבל שמעתי שלחומוס של בוקר מוקדם יש טעם טוב יותר ברוב העולם.
טיפ: רק המסבחה תביא שלום!