תמונות משדות גוש דן

[מישהו רוצה לעזור להכין באנר קטן עבור גנזך הרשת לסרגל הצידי של הבלוג?]

מזג האוויר בברלין גרם לכך שמזה חודשים לא יצאתי לרכיבת אופניים של יותר משעה. אתמול תוקן המחדל, ורכבתי שלוש שעות באיזור. בהתחלה קצת בצפון ת"א, ואז דרך גני יהושע ושביל ישראל לכיוון פארק מקורות הירקון. הנה כמה תמונות עם טקסט קצר תחתן. אל תחפשו עומק, היות ואין כזה בפוסטי יום שבת.

[זו התמונה הכי טיפוסית מחלק זה של שביל ישראל. מה שרואים זה מסלול עפר שמוביל אל תוך פרדס אשכוליות (טעימות אגב. אספתי אחת מאלו שנפלו על הרצפה והיו במצב סביר). מה שרואים פחות זה שבאמצע השביל יש ירידה עצבנית, שאופני הלא-שטח שלי בקושי יכלו לה. ומה שבכלל לא רואים זה שהקטע שביל שלפני התמונה הזאת היה בוצי לחלוטין, ונאלצתי לרדת מהאופניים ולכלכך את בגדי יום שישי שלי. זה קרה ארבע פעמים במהלך המסלול! אוי, הדרמה]

[זה לא באמת נוף טיפוסי לקטע הארץ באיזור של כביש 5. אבל בחיי – שהתמונה הסלעית הזאת היא מה שהייתה שם! עיניכם הרואות]

[במאמצי ללמוד את תולדות ת"א, לאט לאט, פרט אחרי פרט, קראתי השבוע על קרב צליחת מעברות הירקון. שזו האפיזודה במלחמת העולם הראשונה בה הבריטים לקחו את הירקון מידי הטורקים. אחרי המלחמה הם הקימו שלושה עמודי זכרון להנצחת הקרב. אחד מהם ממוקם בכיכר היל: גבעה קטנה באמצע שכונה שקטה בנויה בצפיפות בצפון ת"א הישן. במקום שוכן גם גן ציבורי שדי מסתיר את האנדרטה, והייתי צריך להקיף אותו פעם וחצי עד ששמתי לב למדרגות יחסית-נסתרות שמטפסות לעמוד הזכרון. בגבעה גם התגלו מערות קבורה קריפיות – הישנות בהן מהאלף הרביעי לפני הספירה, לפני 5-6 אלפים שנה! רובן נסתמו כדי לשמור עליהן – אבל אחת עדיין פתוחה. מישהו תלה עליה דגל ישראל, ובפנים יכולתי להבין בפריט כלשהו שנראה כמו שטיח. אני לא אמיץ מספיק להיכנס לבד למעורת קבורה – אז לא בדקתי בדיוק מה קורה שם]

[סתם תמונה של סתם חצר שהיא במקרה חצר בית אימי. זה גם גוש דן, וגם נאה :] ]