טקסידרמי: סוג של ביקורת
ביקרתי בטקסידרמי\
ואין לי יותר מדי מה לחדש עליו*.
הוא פאב מלא פוחלצים תלויים על הקירות\
קונספט שקשה לי איתו תפיסתית\
אם כי הוא נאה חזותית.
לא חשוך ולא מואר שם מדי\
והמוזיקה מושלמת. גם בווליום וגם בתוכן\
יש להם בירה טרייה Estrella מברצלונה\
וערבי בישול של מיני-סלבס בימי שלישי אליהם כולם נוהרים.
היה שם מאד נינוח\
כמו פאב אנגלי כמעט\
עם אוכלוסיה אפילו-מבוגרת בחלקה שזללה אוסבוקו טלה לפני השינה\
והיות ואין לי הרבה מה לאמר\
אפנה לפרטים לפוסט של שותפתי לביקור לא סוגרת ת'פה\
וכמובן גם לבלוג של עכברוש העיר.
—————-
* למרות שהפוסט מתהדר בצורה של שיר, הרי שמן הסתם איננו כזה. אין פה חריזה, משקל או כל דבר אחר שאמור לאפיין טוב. כמו שנאמר: שיר זה לא רק שורות קצרות.
הפוחלצים זה דוחה ברמות ולחלוטין דורש החרמה.
אני מסכים שהוא דוחה ברמות – ואכן אמרתי, קשה לי איתו מאד תפיסתית. אבל האם מוסרית הוא שונה ממעילי פרווה, שופרים של בית כנסת או אפילו מסעדת בשרים רגילה?
בעצם, כדאי שאוסיף את מה שאמרתי בעת הביקור: זוהי בחירה עיצובית מאד מוזרה לתל אביב של המאה ה – 21..
תודה על הפרגון 🙂
מקווה שנצליח לארגן עוד פגישה לפני שתחזור לברלין
האם זה מוסרי יותר – ברור שלא. זה באמת פשוט חסר מודעות עצמית. "מגניבות" לעיתים קרובות טומנת בחובה גזענות, סקסיזם (ראה הבלוג של אלון עוזיאל) ושאר חברות – וכאילו אסור להעביר על זה ביקורת כי זה "מודע לעצמו". אבל רבאק, עד כדי כך מגניב להיות חסר לב? אז זהו, שלא.
לא סוגרת ת'פה: מקווה גם.
שני: לא כל כך הבנתי אם את מתווכחת איתי אם עם מישהו אחר. מותר ורצוי להעביר ביקורת – מקווה שלא הרגשת אחרת. גם לא טענתי שהמקום מגניב, ואני לא מודע לכך שזה הלך הרוח כלפיו כלפיו. אני מכיר את סוג המגניבות-מהולה-ברשעות שאת מדברת עליה (אם כי לא מכיר את הבלוג של עוזיאל), ולפי דעתי היא קטע של תיכוניסטים שצריכה להיעלם בגילנו. אבל אולי אני תמים :]
מה שניסיתי להבהיר בפוסט זה שברגע שמתעלמים מקונספט הפוחלצים, הטקסידרמי הוא מקום די מוצלח. אפשר לטעון שהאמירה שלי לא במקום, היות והקונספט כל כך דוחה שאי אפשר להתעלם ממנו, ופה באה השאלה שלי: מה הוא שונה מפאבים שמגישים מנות בשריות, או בתי כנסת שמשתמשים בשופר? היות ולפחות על פאבים כאלו אני כותב, אני לא רואה סיבה להתעלם מהטקסידרמי.
עבורי זו כן סיבה להתעלם מהטקסידרמי מסיבות פשוטות של טעם רע, קשה לי לשבת במקום כשעיניים אמיתיות של משהו חי-מת בוהות בי (באותה מידה זה היה מפריע לי במסעדת דגים), אבל אני לא מעבירה עליך ביקורת או משהו ולא התווכחתי איתך (או עם מישהו/י אחר/ת), סתם הבעתי מחאה על הענין בקול רם. ולסיכמו של ענין – תודה על האזהרה :).
אין בעיה. אני מסכים איתך. התווכחתי קצת עם עצמי לפני שהלכתי לשם, ודי בטוח שעניין הפוחלצים עלול להשפיע על השאלה אם אחזור לשם או לא. המקום היה ממש נשכר אם הוא היה מוותר על הגימיק.. :]
אם נתעלם מקונפסט הפוחלצים, מעישון הסיגריות, מתחושת המגניבות העצמית… נשמע לי יותר מדי אם, בהחלט לא מקום שאבחר להגיע אליו מיוזמתי האישית.
אני די בטוח שלא אתה (וגם לא אני) היינו הקהל אליו כיוונו בעלי הפאב..