פרסי מד"ב ופנטזיה, שיר של קרח ואש ושאר ירקות גלקטיים

אביב הגיע, פסח בא, ומאיזשהי סיבה לא ברורה הגיעה איתה המון יצירה ספקולטיבית. יענו: מד"ב ופנטזיה. במקום להקדיש לזה שליש מהגיקדום הקרוב, הוחלט להעלות פה פוסט חגיגי.

1. בשניות הראשונות של משחקי הכס, תקפה אותי צמרמורת קלה. השנייה בה אתה יודע שאתה חווה בהיסטוריה בעשייה. אם יש סידרת טלוויזיה שהיה כתוב עליה 'קאלט' עוד לפני שעלתה לאוויר – הרי זוהי משחקי הכס. סדרה שמבוססת על סדרת ספרי פנטזיה אפית מהוללת בשם 'שיר של קרח ואש', שהספר הראשון מתוכה אפילו זכה במקום השלישי בפרס ספרי השנה של ניימן 3.0!

העונה הראשונה (ויותר?) מתבוססת על הספר הראשון אותו קראתי בקיץ שעבר. כך שנקודת ההשקפה שלי היא של מי שמכיר כבר את העלילה והעושים בדבר. כמה מסקנות: א. הסדרה נראית נהדר. ב. הליהוק מעולה. מאיפה לכל הרוחות מצאו אוסף כזה של שחקניות יפות כל כך? ג. הסדרה קשה לצפייה מבחינת הנושאים בהם היא נוגעת. לא שזה מפתיע במיוחד; היה קשה לקרוא את זה, אז על אחת כמה וכמה לצפות בזה. ד. אני סקפטי. למה סקפטי? כי איזה צופה נורמאלי שלא קרא את הספר יכול לעמוד בעומס כזה של דמויות ותככים – שעוד יתחלפו בצורה מסוחררת חדשות לבקרים ובין העונות. ה. רוצו לקרוא את הספר. ו. אני צריך לקרוא את הספר השני (והשלישי. והרביעי). אם למישהו בא להשאיל אותו לתקופה ארוכה – באנגלית או בעברית – יבורך. כרגיל.

צפיתם בפרק הראשון? התרגשתם? התבלבלתם? רוצים לדעת עוד? דידי חנוך, שערך שניים מספרי הסידרה ותירגם את השלישי שבהם, הריץ מחשבותיו על הפרק. בעצם, הוא עשה אפילו יותר מזה והקדיש יותר משעה(!) מהפודקאסט שלו ושל זיו קיטרו לשיר של קרח ואש. גם ביותר מדי סרטים כתבו על הפרק, ושם קישרו לשאר כתבות מדיה ישנה (=עיתונים) על הסדרה.

2. הפוסט על יומו של השלושרגל גרר דיון קטן על הד"ר. איזה ד"ר? בדיוק. מה שהזכיר לי שיצא פרק חדש של הד"ר (איזה ד"ר? בדיוק). לא צפיתי כמובן, כי אני (עוד) לא צופה בד"ר (איזה ד"ר? בדיוק), אבל אחרים כן.

3. המקום *היחיד*, כמעט, שמסכם את השנה לאט ממני הוא sfsite.com, אתר המד"ב החביב עלי כבר שנים. מדי שנה מפרסמים שם, במרץ-אפריל בערך, שתי רשימות סיכום: עשרת הספרים האהובים על הקוראים 2010 (ע"פ סקר), ועשרת הספרים הטובים ביותר ב – 2010 ע"פ העורכים (ע"פ סקר. פנימי). לא חסרות רשימות סיכום שנה במד"ב ופנטזיה, אבל אלו השתיים הטובות ביותר אם אתם שואלים אותי. בדר"כ רשימת הקריאה שלי לשנה הנוכחית מורכבת מספרים שהומלצו שם. הנה, כבר עכשיו אני יכול לספר שהספר הבא שאני עומד לרכוש הוא The Dervish House של איאן מקדונלד, שזכה בפרק חביב הקהל של השנה, ומקום השני בבחירת העורכים.

4. בינתיים, עד שאקרא אותו ואהפוך אותו למועמד לספרי השנה 2011 של ניימן 3.0, אוסף The Dervish House פרסים שוליים אחרים. הוא זכה, למשל, בפרס המד"ב הבריטי, וגם מועמד לפרס הוגו 2011 שהוכרז השבוע. מקור נוסף ממנו שואבים ניימנים השראת קריאה.

5. היהיהיהיהיהיהיהיהיהיהי….. טרי ג'ונס עובד על סדרת משטרה – אמיתית, לא מיני-סדרה ולא סרט טלוויזיה – שמבוססת על משמר העיר של אנק מורפורק מעולם הדיסק של טרי פראצ'ט. זה יכול להיות הצלחה אדירה או פלופ ענקי. ימים יגידו ולי אין מושג.

6. לא מד"ב, אלא מדע. יואב לנדסמן ואמיר ברנט הפיקו ויצרו, תוך 48 שעות, סרט על היופי שבמדע. לא בגלל שהם אוהבים לתת לעצמם דדליינים, אלא בגלל שזה היה חלק מסדנת יצירת סרטים ב – 48 שעות – על נושאים שנבחרו רנדומלית – שהעביר, בין השאר, זיו קיטרו מהאייטם הראשון (רואים איך הכל מתחבר?!). לחברה מהסרטון המדובר יצא יופי ונעורים, וכך הם הגיעו בסוף ליופי שבמדע. המטרה בתחרות היא להשיג כמה שיותר צפיות ולייקים ביוטיוב, ובניגוד למנהגי, בגלל שהסרט חמוד ובגלל שביקשו ממני אנשים באמת טובים, אני מקשר אליו. קצר וחמוד. תראו ותצפו.