מחווה לקרנבל התרבויות(3)! ביטים של ברלין 2011: מרק נודל טייוואני

[הסברים פה]
יש יותר מאיזור אסייאתים אחד בברלין – יש יותר ממקום אחד של הכל בברלין! הקונספירטים טוענים אפילו שפעם היו שני מגדלי טלוויזיה ושני שערי ברנדנבורג. אלא שהללו נהרסו לאחר איחוד העיר, והרשומות שונו עם עדכון לאחור כדי לשמור על הסדר שהגרמנים אוהבים כל כך.

למרות זאת, אם תכריחו אותי לשלוח אותם לצ'איינה טאון של ברלין, אשלח אתכם ל – Kant Strasse (הוגים כמו: Cunt. מה שגורם לחבר הבריטי שלי להתגלגל מצחוק כל ביקור שם). קאנט שטראסה ארוך ביותר, ומלא מלא מלא במוסדות אוכל, תרבות, מכולות וריהוט אסיאתיים. לא רק סיניים, אלא גם יפנים, תאילנדים, ויאטנמים וכדומה. למה שם? אמה. אין לי מושג.


[מרק נודל עם בקר]

הבעיה היא שמכל השפע הזה קשה למצוא את המקומות הטובים. עם המקומות התאילנדיים דווקא הסתדרתי: זוג חברים תאילנדי טוב שלי לקח אותי למקום היחיד בו הם מוכנים לאכול בעיר. כל הקהילה מדברת עליו בפורומים שלהם. עם שאר המטבחים היה יותר קשה.

אז לא, אין לי מכרים טייוואנים. אבל יש סיניים, והיות והשפה והמנהגים דומים, נגררתי ביום שבת, אחרי יום ארוך במשרד, למסעדת מרק נודל טייוואנית. סימן ראשון שהמקום מוצלח: הייתי הלא אסיאתי היחיד שם. המלצר פנה לכולם בטבעיות במנדרינית.

חבר אחד לקח מרק נודל עם בקר. כשניסיתי להבין מה ההבדל בינו לבין כל מרק נודל אסיאתי אחר נתקלתי במבט מזלזל: האטריות שונות לגמרי, הבשר עשוי אחרת – והתיבול, שאף אחד לא יודע איך קוראים לו, זה משהו שבלי שום ספק מיוחד רק לטייוואן. נגיד. המנה שהגיע בחמישה יורו הייתה ע-נ-קית! לקחתי ממנה שלוקים נרחבים.


חבר אחר לקח דים סאם שרימפס שהגיעו בכלי מיוחד מונחים על גזר. יחד איתם בא גם תיבול מעניין – שוב, לא יודע שמות. הרשו לי לאכול אחד. מעולה.


ואני? הסתפקתי באטריות דקות מטוגנות עם ירקות. לא הגעתי רעב, וחשבתי שמנה ב – 4 יורו תהיה משהו צנוע. טעיתי, הצלחת שהגיע הייתה ענקית. מנה מאד פשוטה, אבל טעימה בטירוף. שלקתי אותה עד האיטריה האחרונה.

לסיכום? עוד מסעדה אתנית מומלצת בברלין. נקודת התחלה לגילוי המטבח הטייוואני.

[Lon Men's – Noodle House. Kantstrasse 33, Berlin. 030-315-196-78. פתוח כל יום מ – 12:00 עד חצות.]

16 תגובות

  1. אחת הגיב:

    אפשר גם את הכתובת של המקום התאילנדי בבקשה?

  2. ניימן הגיב:

    בטח:
    http://www.qype.com/place/23435-DAO-Restaurant-Berlin

    המלצה: לקחת דג שלם. זה מגיע עם סלט מנגו ויש למנה טעם מאד שונה.

    אפשר גם לקרוא לי אם הולכים לשם. אין לי יותר מדי הזדמנויות לעשות את זה..

  3. Angelica הגיב:

    ואלה . חשבתי שוודינג די אסייאתית. בכלל לא חשבתי בכיוון של שרלוטנבורג. סיפור להגיע לשם מנויקלן, אבל האיזור שלי באמת קצת דל בתחום הקולניריה-או לפחות מה שאני בנתיים מצאתי.
    אולי באמת ניזום פעם

  4. ניימן הגיב:

    אבל בטח מצאת משהו טוב באיזור שלך לא? שתפי, שתפי את החבר'ה בבלוג (כולל ובעיקר בבתי קפה טובים ללימודים!)

    וודינג בשבילי יותר אפריקאית\ערבית. אבל קשה מאד להגדיר את הדברים האלה. מה שכן, את קאנט-שטראסה אין שום דרך להגדיר חוץ מאסיאתי..

  5. Angelica הגיב:

    לצערי רק ההודית שעל הפלאץ. אפילו הוינאית איכזבה וסתם יקרה. האיזור די דל עדין-צריך להרחיק עד קרויצקלן כדי למצוא מבחר ראוי.
    לאחרונה ניסיתי שם את הטאפאס בר בפרידל שטראסה ומומלץ!

  6. ניימן הגיב:

    אני לא בטוח שאני טיפוס של טאפאס בר… אף פעם לא הבנתי כמה לאכול ומה להזמין. שלא לדבר על זה שהמשקה היחיד שלי כמעט הוא בירה, ובדרך כלל זה ז'אנר שטאפאס ברים מאד חלשים בו. אפילו בגרמניה..

  7. Angelica הגיב:

    nobody's perfect
    (:

  8. דייב דנ הגיב:

    בצעירותי הייתי בצ'אנג מאי, לילה אחד, אחד מהחבר'ה שהיה איתי נתקף רעב כך שיצאנו מהגבולות המוגנים של הגסט ההוס מלא הישראלים שלנו לעבר מקום שמספק מזון. עצרנו בספק מסעדה מקומית עם תמונות של מסגד אל אקצא על הקיר. קיבלנו שם לאכול מרק מופלא שלא אכלתי מאז. הטור שלך והתכנית של אהרוני וגידי בערוץ 10, הציפו אותי בזכרונות, איפה יש מסעדות כאלה בישראל?

  9. ניימן הגיב:

    השמועות מדברות על כל מיני דוכנים נסתרים בנווה שאנן. עד כמה אתה אמיץ?

  10. דייב דנ הגיב:

    שמעתי שבירושלים יש כמה מסעדות קוריאניות טובות, צריך לנסות את זה בהזדמנות.

  11. ניימן הגיב:

    אגגל ואבדוק בהזדמנות הקרובה.

  12. פשוט יעל הגיב:

    לא יודעת אם יש 'כמה', אבל שמעתי על אחת (שלצערי אני לא זוכרת את שמה) ברחוב הלל. חדשה יחסית. פעם היתה את 'קוריאה האוס' שהפעילו מתנדבים קוריאנים שבאו לארץ למטרות צליינות, אבל היא נסגרה כבר לפני כמה שנים.
    נו, כבר קבענו סיבוב במרכז העיר בספטמבר, לא? אפשר לעצור שם לאכול…

    האמת היא שבאופן כללי אין כ"כ מסעדות אסיאתיות מוצלחות בארץ; ואני אפילו לא מדברת על כאלה שהן אותנטיות לגמרי, אבל נגיד מסעדות סיניות או תאילנדיות או יפניות או הודיות שמגישות אוכל לא-לגמרי-אותנטי אבל טעים ומגוון, ובמחירים סבירים – זה משהו שנורא חסר לי בארץ אחרי הביקורים שלי בארה"ב.

  13. ניימן הגיב:

    זה מפתה. אבל האמת שבירושלים אני תמיד מעדיף לדגום את האוכל המקומי (או האתיופי, לחילופין), מאשר מסעדות קוריאניות. אוכל קוריאני אפשר למצוא בקלות באיכות גבוהה בברלין. אבל אוכל ירושלמי לעומת זאת…….. 😉

    תאילנדיות טעימות, לא אותנטיות בעליל, יש כמה. לפחות באיזור ת"א. שלא לדבר על איזור התחנה הישנה עם אלפי העובדים הזרים שלו. הודי או יפני או שאר הזה באמת יותר קשה למצוא – וגם לי זה היה חסר מאד אחרי הביקור בארה"ב (תוסיפי: מקסיקני). בברלין מסעדות הודיות יותר פופולריות ממקדולנדס, ובזה הם מזכירים את האמריקאיים. תהגי אותי למה בישראל זה לא תפס. הרי האוכל ההודי טעים, חריף, מתובל ודי מושלם לחך הישראלי, לא?

  14. פשוט יעל הגיב:

    טוב, אז כנראה שאצרך לבדוק את הקוריאנית בעצמי… 🙂 אבל מעורב ירושלמי, או מרק קובה של מסעדת אמא (עכשיו גם בקובה בר בשוק!), או משהו, קבענו, אה?
    מעניין, אבל למרות שאני עוברת על פני מסעדות אתיופיות די הרבה פעמים במרכז העיר, אוכל אתיופי כמעט אף פעם לא יוצא שמתחשק לי – כאילו שהוא מתאים לנסיבות מסוימות בלבד, קצת קשה לי להסביר. אולי זה משהו שקשור לאכילה המבולגנת (קצת קשה להסתדר עם האינג'רה הזו), או לחום והחריפות שלא כ"כ מתאימים לי כשאני מסתובבת בחוץ בקיץ, אני לא בטוחה.
    אני לא כ"כ מכירה את ת"א, אז בטח שלא את התאילנדיות שם, אם כי יצא לי לשמוע עליהן דברים טובים. ואני בטוחה שצריכים להיות מקומות אותנטיים טובים בשכונות של העובדים הזרים, רק שגם זה בת"א, אז קל וחומר שאני לא מכירה… אגב, אוכל פיליפיני יצא לך לאכול? הבנזוג שלי גר באיזור סיאטל, ויש שם קהילות מהגרים מכל סביבות ה-Pacific Rim, אז שם יצא לי לנסות את המטבח הפיליפיני, והוא מעניין. פחות מורכב ואקזוטי מזה של תאילנד או סין או ויאטנם (אווו! אוכל ויאטנמי! למה את זה אין לנו? הרי את המוקפץ בבאגט אימצנו בכזו שמחה!), אבל ההשפעות הספרדיות יוצרות משהו שקצת הזכיר לי שילוב בין האסיאתי למקסיקני.
    ואגב מקסיקני, כמו ההודי, גם זה משהו שאני לא מצליחה להבין למה הוא לא תופס בישראל. לכאורה הכל מתאים, אבל עד כה הדבר היחיד שהגיע לארץ הוא הטורטיות, בגרסת ה-wrap המפונפנת שלהן.
    אוף, אני מתגעגעת לארה"ב.

    [ובנושא אחר, יוצא לך להגיע לפוטסדאם לפעמים? כי אם כן, אשמח אם תוכל לצלם לי איזה רחוב, כדי שאוכל לנסות לברר משהו מהפוסט האחרון שלי.]

  15. ניימן הגיב:

    מעורב ירושלמי או מרק קובה של מסעדת אמא נשמע מצוין! בשביל זה באים לירושלים. חיפשתי בביקור תיירותי לפני שנה ומשהו מעורב ירושלמי טוב ולא מצאתי. היה רק במקום אחד, והוא נראה מעורר חשד.

    פיליפיני לא יצא לי לאכול. אין לי אפילו מושג מה זה. אבל פרה-פרה. זה יגיע.

    בקשר למקסיקני: היה פעם רעיון עם שלוש בחורות קליפורניות שפתחו מסעדה מקסיקנית בארץ. הם התלוננו שהן לא יכולות להגיע לטעמים המקוריים כי אין פה את היצע הפלפלים החריפים הנדרשים. ואם יש – אז המחיר מופקע ולא מאפשר למכור אוכל די בסיסי בתכל'ס במחיר הגיוני. בקליפורניה אפשר למצוא עשרות סוגי פלפלים חריפים ולשחק עימם. בישראל? מה לנו ולסוגי חריף? יש לנו פלפל חריף וסחוג. מספיק, לא?

    כרגע לא נראה לי שאגיע לפוטסדאם עד הנסיעה לסיביר. אם אגיע אז אכתוב לך מייל ואצלם :]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting