סיכומספירה 26.6.2011: עשרה פוסטים משלושת הימים האחרונים.

כדי לפצות קוראים שנאלצו לקרוא על תועבות כמו "אופניים" או ספרי – רחמנא-ליצלן – "פנטזיה ומד"ב" בימים האחרונים, החלטתי לכתוב פוסט בקטגוריה הכי פופולרית בבלוג בחודשים האחרונים: סיכומספירה. פוסטים בהם ניימן לא כותב אלא רק ממליץ על אחרים. שזה מה שקהל הקוראים פה הכי אוהב שאני עושה. זו גם הזדמנות מפורסמת שוב לקדם את גנזך הרשת – אוגדן הרשת בו תמצאו אינספור פוסטים עצמאיים עבריים. 'ספרו לחברים.


[Minimates הם סוג של בובות קטנטנות. השבוע הם הכריזו על ליין דמויות Mavel vs. Capcom 3! מתוק מתוק מתוק. מקור: ג'ויסטיק]

1. אנימטורית – כבר אמרתי שזה שם מעולה לכותבת בלוג על אנימציה? – חזרה לארץ מפסטיבל האנימציה בננסי (על הפסטיבל: פה פה ופה), וכבר הכינה פוסט המלצות ארוך על סרטי אנימציה. לא מהיצע הפסטיבל, לא, אלא מהיצע הסופ"ש האחרון של יס. לשים בצד לעת צרה, ולחפש חלק מהיצירות שם לצפיה. המלצה אישית שלי: מרי ומקס. סרט מריר-מתוק עם הומור דק דק דק והרבה מציאות צורבת על ידידות בשלט רחוק של ילדה אומללה אחת ואדון בודד בעל תסמונת אספרגר. זה נשמע קשה, אבל זו באמת צפיה משובחת.

2. משחקי הכס סיימה עונה ראשונה משובחת. אם לא ראיתם אז רוצו עכשיו, ואם לא קראתם את הספר עליו מבוססת הסדרה עשו זאת אף קודם. משחקי הכס הפכה גם לתופעת רשת תרבותית – כשאפילו ברשת העברית, זו שלא ממש מלאה בתכני מד"ב ופנטזיה עצמאיים, דיברו עליה בקדחנות. הגדיל ועשה דידי חנוך (מעריץ ועורך חלק מספרי הסדרה בעברית) שסיקר כל פרק בנפרד בצורה כתובה (תשוטטו בבלוג שלו בין הפוסטים השונים). אני בכוונה מקשר פה דווקא לפוסט יותר "חובבני" של סדנא דארעא חד הוא. שם כתב אור קרויזר פוסט מסקרן ממקום כורסתו.

אתמול ביקרתי סוף סוף בחנות המד"ב הברלינאית Other Land (על שם הסדרה של טד ויליאמס! אפילו הלוגו שלהם זהה לזה של הסדרה!). קניתי את הספר השני בסדרה,  Clash of Kings, ואקרא אותו בעצלתיים בזמן טיול האופניים בקיץ. אגב, ספר אחר שחשבתי לקנות ולא היה להם הוא Napier's Bones. ספר שתיאורו נפתח במילים: "תארו עולם בו מתמטיקה יכולה להיות גם קסם". איך אפשר לא לקרוא אותו? איך?

3. אתם בשלנים חובבי בריאות? בקהילה הקולינרית בייגל'ה יזמו תחרות מתכונים בריאים נושאת פרסים. סוג המתכונים האהוב עלי. אין סיכוי שאכין את המתכונים המוצעים – אלא אם כן זמן ההכנה יהיה פחות מרבע שעה (עצלן אנוכי, ולחוץ בזמן). הפעם אסתפק בלאכול עם העיניים.

4. מנחם לס שואל בחוכמה: האם הספורט הבינלאומי מת בארה"ב? (עריכה: כבר הספיק לשנות דעתו) את הפרסים לאצנים תפסו הג'מייקנים, בבריכה יש מייקל פלפס אחד ולא ברור לכמה זמן הוא יספיק – ובטניס? פעם אחרונה שבדקתי פדרר היה שוויצרי, נדאל ספרדי uג'וקוביץ' סרבי. נושא מרתק, שרונן דורפן כבר ניתוח בעצמו באפריל בפוסט מאיר עיניים.

5. אם לא תקראו את הפוסט הזה הנסיכה אליס הבלתי נראית שיושבת לכם מאחורי הכתף תוריד לכם כאפה. גם שיעור מדעי קצר, וגם סיפור מעולה.

תמיד מפתיע אותי אחוז המגיבים מתפוז בפוסטים בבלוגים של תפוז. לא משנה עד כמה הפוסט רלוונטי ומעניין גם לקוראיי פלטפורמות אחרות.


[חברים, בואו נהיה כנים: זהו באנר מזעזע. לא סתם עומדת הצעת חוק שתשלול ממנו את הזכות לעצב. מישהו רוצה להכין באנר חדש? אניוואן? :] ]

6. יעל מוריס התארחה בלא סוגרת ת'פה וכתבה ביקורת על המזללה – המקום החדש של מאיר אדוני. נראה טעים.

7. פוסט פשוט וקולע בגיימפאד על פיראטיות משחקים בישראל. תופעה שמתחילה בשלב קניית הקנוסולה.

8. להקות צבאיות היו תופעה מוזרה ביותר ששלטה במצעדי הפזמונים בשלבים מוקדמים של המדינה. מבין הלהקות הצבאיות זו של הנח"ל זוכה למעמד הכי מיתולוגי. למה? מיהי? מהי? הכל בפוסט בסוד הקסם של להקת הנח"ל אצל חיים של אחרים.

9. בברלין ציינו אתמול את Christopher Street Day בתהלוכה צבעונית ביותר בטירגארדן. איכשהו יצא שבאחד הנאומים שם תקפו את ישראל – אלוהים יודע מה הקשר – על מצב הגייז בה. טו-ב. בינתיים בניו-יורק אישרו נישואים אזרחיים בין גאים, מה שגרם ליוסי גורביץ' לדבר שניה עלינו: נכון, בישראל מכירים בזכויות של ידועים בציבור לזוגות הומוסקסואליים – אבל חתונה? אפילו ליהודי ולא יהודיה אסור להתחתן בישראל!

10. אני שומע המון על החדש של סחרוף, או נעם רותם ואהוד בנאי – אבל על החדש של יאיר קלינגר, שכתב את חלומות של רוחמה רז או קום והתהלך בארץ? מן הסתם לא הגיע לאוזני. כנ"ל לגבי אלבומים של יענקל'ה רוטבליט או אסתר שמיר או אחרים. Pretty Good מספרים ונותנים לשמוע (התודה ליוטיוב).

12 תגובות

  1. יעל מוריס התארחה בלא סוגרת ת'פה? זה לא הבלוג שלה?

  2. ניימן הגיב:

    זו בדיחה טיפשית שכזאת היות והיא כתבה בפוסט את המשפט המאד מאד לא אופייני לה: "בשלב הזה הבטן שלי אמרה די". שזה בערך כמו שאתה תאמר ש"אף פעם לא ממש אהבתי פאבים" :]

  3. :):):)
    טוב, אחרי התגובה שלך בפוסט שלי, אני הבנתי את הניואנס לגמרי, אבל תמהתי אם מישהו אחר יבין,
    ואז הגעתי לתגובה של העכברוש.
    LOL
    והנה אני פעם שנייה בסיכומספירה. האגו שלי בשמיים. כבוד.

  4. רוני הגיב:

    היי ניימן
    איני זוכרת אם דיברת פעם על קוראי ספרים אלקטרוניים.
    אני רוצה להתחיל לקרוא קומיקס, אבל לא הייתי רוצה עשרות חוברות מפוזרות לי בבית, ולכן חשבתי על קורא ספרים אלקטרוני צבעוני.
    האם יש קורא מומלץ בנושא ?
    אני טובעת בים של מידע.

    תודה
    רוני.

  5. ניימן הגיב:

    אהמ… דיברתי על העובדה שאין לי אחד ושאני תוהה מתי יהיה לי. אבל עדיין אין לי, ואני ממש לא מבין בזה כלום ולכן לא יכול לעזור.. מצטער.

  6. שרון גליק הגיב:

    ניימן היקר והאהוב, תופעה מוזרה? האמנם?

  7. ניימן הגיב:

    תופעה מוזרה לא בקטע של המוזיקה שהם עשו: היא הייתה מוזיקה טובה. אבל העובדה שהלהיטים הגדולים הגיעו מהצבא ולא מהשוק הפרטי מוזרה לי. הצבא כיום – ובכל שנות חיי – לא נחשב למוביל תרבות.

    בטח אם תספר לילדים שלי עוד 20-30 שנה שפעם תחנת הרדיו הפופולרית ביותר הייתה צבאית, הם יגיבו בהרמת גבה (אחרי שיסיימו לתהות מה זה רדיו :] ).

  8. Angelica הגיב:

    אוי זה נפלא הפוסט על להקת הנח"ל..מציף הרבה מטענים

  9. דייב דנ הגיב:

    לא כל כך אהבתי את התייחסות של דידי חנוך למשחקי הכס. הוא בעיקר התעסק בלתאר את הפרק, שזה קצת כמו לשמוע משחק של מכבי תל אביב ברדיו. הייתי רוצה לקבל קצת פרשנות, אולי קצת מחשבה על העתיד או מה שעומד מאחורי הדמויות. בתקופה של לוסט הרבה התעסקו בתאוריות, אני מניח שכאן זה קיים הרבה פחות בעיקר בגלל הפער בין הסדרה לבין הספרים, הדברים שרצים אצלי בראש בטח כבר קיבלו תשובות בפרקים הבאים.
    רוצה קופרמן התייחסה לזה בביקורת שלה לסידרה בארץ, היא טענה שהסדרה כסדרה היא מצויינת אבל היא לא נותנת לך דבר מעבר. אני חושב שהפקה וסיפור טוב הם מצטרך נדיר בימינו ולפעמים אפשר להסתפק רק בזה. למרות שבמשחקי הכס הייתי מסיים פרקים מוטרד רגשית ועכשיו אני כבר לא יכל לחכות וחושב לעבור לספרים.

  10. ניימן הגיב:

    אנג'ליקה: אכן. פוסט מצוין. לכן הוא ברשימה.

    דייב דנ: לי דידי "סידר" את הפרק בראש כולל פרשנויות ומחשבות שלו שהוסיפו. נכון שהוא לא התפלפל עם העלילה – אבל זה דבר מצחיק לעשות בקשר לעונה ראשונה כשכבר קראת את שלושת הספרים הבאים. למי שקרא את הספרים קשה גם מן הסתם לדבר על הסידרה בלי לספיילר.

    הגישה שלי ושלך למשחקי הכס היא שונה. את הקטע של המוטרד רגשית היה לי כבר לפני כמה חודשים כשקראתי את הספר. הסידרה לא מפתיעה אותי – אלא פשוט גורמת הנאה של ערכי הפקה גבוהים + כל מיני בונוסים של סצינות שלא היו בספרים ומוסיפות עומק.

    קשה, קשה להשוות את זוויות הראייה של מי שקרא את הספרים ומי שלא..

  11. יעל ר. הגיב:

    "מרי ומקס" לגמרי מקסים – גם בעלילה, גם באנימציה הנהדרת. יופי של סרט.

  12. ניימן הגיב:

    אכן כי כן! :]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting