סיכומספירה: עשרה פוסטים מהימים האחרונים 09.09.2011
עוד פוסט בסדרת הפוסטים שהם בעצם פרסום-חסר-בושה לאתר, האחד, היחיד, ובעל העיצוב הסופר מכוער (מחפשים מעצב!): גנזך הרשת. ראו באנר בצד שמאל וחשבו לעצמכם: גם באנר חדש לא יהרוג אותם.
[MDK של Matt Rhodes. הייתי מכור למשחק הראשון בסדרה לפני… מליון שנה בערך]
1. יש כל מיני בלוגים שגיליתי בזכות גנזך הרשת. כלומר, התחלתי לקרוא אותם באובססיביות. סריטה הוא אחד מהם: בלוג על קולנוע שמעלה עדכונים מעולים בתדירות מעלת קנאה. מאיפה יש להם זמן ליצור תוכן איכותי כזה?!
הפעם: אור סיגולי נזכר שהוא צריך להשלים שני סרטי אימה, הוסטל והנדל האנושי. השני ביניהם לפחות מזעזע אותי לחלוטין ומדבר על רופא שהחליט לחבר כמה אנשים, בעודם בחיים כמובן, ביחד. דרך הפוסט הלכתי לקרוא את סיכום סרטי האימה של שנות ה – 70 שהיה בבלוג לפני עשרה ימים ככה. התוצאה? רשימת השלמות צפייה של בערך חמישה סרטים. ואני קורא לעצמי חובב סרטי אימה.
2. מותר להפנות אתכם לשני פוסטים של רדיו פרימיום להמונים? בראשון מדברים על מרגול – וקונים את עולמי עם פיסקה אחת שמסכמת פחות או יותר את המוזיקה המזרחית מאז ועד היום.
השני הוא פוסט סיכום חודש אוגוסט: מספיק לקרוא את פוסטי הסיכום של הבלוג כדי להיות מעודכנים במוזיקה, אם כי עדיף גם להאזין מדי פעם (ולקנות). השאלה מלמעלה חוזרת: איך אדם אחד מסוגל להאזין ולבקר את כל האלבומים החמים של אוגוסט? אלוהים, אני צריך לפרוש (שוב) מהדוטורט.
3. אין דבר מקסים מיובל דרור זועם. אוקי, אתנסח שוב: אין דבר מצחיק מיובל דרור מבקר ת'אמ-אמ-אמא של מישהו. תראו למשל את ששת הסעיפים הראשונים של טיפולוגית תמיכה או התנגדות למחאה. עוד מעלילות השבוע בגלוב: סאגת תביעת היו"ר הסתיימה בהצלחה! מי שלא עקב ורוצה לראות בכיף מה קורה כשחברה מחליטה לתבוע את האדם-הכי-לא-נכון-בעולם. מה שנקרא: תדע לבחור את הקרבות שלך.
4. דורפן, רונן דורפן, כתב כל מיני פוסטים על ובהשראת אליפות העולם באתלטיקה קלה. תזכרו את הפוסט על הענפים שלא מעניינים פעם הבאה שתראו תיכוניסטים ישראליים מסתלבטים מתחת לעץ בשיעור התעמלות. נא לא לפספס את הדיון בפוסט! בדה-באזר של חלק אינטגלי מהתוכן.
5. מוריס סנדק, אחד מסופרי ומאייר ספרי הילדים החשובים של המאה ה – 20, מוציא ספר חדש. מי מתאים מיהודה אטלס לסקור את פעילותיו של האיש שכתב את ארץ יצורי הפרא? פוסט למבוגרים ילדותיים.
עוד על ספרות נוער: דידי חנוך מתייחס בבלוג של הוצאת גרף לשאלה החשובה, האם אין מספיק ספרות נוער לבנים?.
6. קפה גילברטר הוא בלוג בעייתי עבורי: הוא כל כך מוצלח במה שהוא עושה – לתת טעימות וסקירות של מוזיקה אקזוטית מכל העולם – שהוא פשוט מייתר את המדריך היצירה הזרה שלי! כל כך מייתר אותה שדי החלטתי להוריד אותה מהבלוג. בקרוב היא תתחלף במדריך ליצירה הגרמנית. שם לפחות אני מבין יותר מהממוצע.
הפוסט על מוזיקה דתית בכנסיות של עובדים זרים בת"א נותן לי חשק לסיור עצמאי שם עוד שבועיים-שלושה. יש אמיצים בקהל?
7. שמעתי, מכל מיני אנשים, שכל מי שאוהב מדע, פילוסופיה, מדענים מטורפים ורעיונות אקזוטיים חייב, אבל חייב, לקרוא את גדל, אשר, באך. אחרי 16 שנות עבודה, יצא הספר סוף סוף בעברית! על התרגום עמלו אנשי האייל הקורא טל כהן וירדן ניר־בוכבינדר. פרטים נוספים פה.
8. איני מתעלם מהמחאה עקב אקספיזם. אני מתעלם מהמחאה פשוט כי אין לי מה לאמר בנידון. למרות שלשתוק זה קטע מה זה לא אופנתי בימים טרופים אלו.
אבל נהניתי לקרוא את רוני גלבפיש מספרת על החלמאות שבפינוי מאהל רוטשילד, והסכמתי עם אסכולת הכורסא שהימים האחרונים היו מדרון חלקלק ומסוכן לאלימות (פאראפרזה שלי על דבריו). בעיקר כל עוד יהיו מנהיגי מחאה שיספרו ש:עקרונית אנחנו נגד אלימות. אבל צריך להבין שהאנשים מתוסכלים וגו'.
9. גם למדבר הגיע המחאה! מצפה רמון תרמה 800 תושבים משלה להפגנת המליון.
עוד בענייני המדבר השבוע: אליען לזובסקי, תל אביבית במיל, גרה במצפה רמון ופתחה על חוויותיה בלוג חדש: בביתי במדבר. מדגדג לי לבוא לבקר שוב את המקום בשהייה הקרובה בארץ. אבל נראה מה יגידו אילוצי הזמן.
10. אח! לו רק הייתה לי דראכמה על כל פעם ששמעתי 'הייתי מכור לבלוג שלך בימי אירועי השבוע האמיתיים'. אבל כבר אין פה רשימות אירועים, וגם נדב לזר כבר מזמן לא כותב בלוג עם רשימת הופעות מומלצות. מה עושים? מה עושים??
הולכים לאפרכסת. מוצגת שם רשימה לא מלאה, אבל איכותית למדי ומסוננת על בסיס טעם אישי של הופעות השבוע. רשימות כאלה הן הטובות ביותר בעיני. מקווה לנצל אותה בקרוב.
[תם ונשלם עוד פוסט! הוריי!]
היי ניימן,
תודה על האיזכור.
אהבתי את המשפט : "מספיק לקרוא את פוסטי הסיכום של הבלוג כדי להיות מעודכנים במוזיקה"
אבל אני גם מאד ממליץ על "נבדק ונמצא פרימיום" שהוא הסיכום של השבוע ברדיו פרימיום להמונים:
http://premiumradio.blogspot.com/2011/09/blog-post_5098.html
ושוב תודה.
אי אפשר היה להמליץ על הכל אתה יודע :]
אני משתמשת המון בגנזך והיכרתי כמה וכמה בלוגים מוצלחים בזכותו, אז זו הזדמנות לומר תודה (:
לגבי הכנסיות של העובדים הזרים, הייתי פעם באיזה מפגש חברתי לפני כמה שנים במבנה באזור לוינסקי שהיו בו לא פחות משלוש כאלו, כל אחת עם ניגוניה שלה (שתיים היו אפריקאיות, אחת פיליפינית). הבעיה היא שהם מאוד חשדנים כלפי זרים, מניסיונם הקשה עם משטרת ההגירה, ולכן מאוד נלחצו מהאורחים הלא קרויים. הרגשנו כמו פולשים, התנצלנו והלכנו. אולי כדאי למצוא מישהו שפעיל בתחום ולהצטרף אליו.
וכן, גם לי התיאורים על ההפגנה במצפה רמון עושים חשק לטיול מדברי רחוק…
הגיוני שהם חשדניים. ואין לי מושג איך למצוא מישהו שפעיל בתחום.. לצערי.
היי, מגניב! תודה ניימן על ההמלצה לאפרכסת.
שמחים שאהבת. מוזמן לבקר על בסיס שבועי 🙂
מגניב! ביום מן הימים, אחרי שאחזור לעדכן את הבלוג קצת יותר, אולי גם אני אצליח להגיע לפוסטים המומלצים… 🙂
גם אני קוראת לעצמי חובבת סרטי אימה, וראיתי את רוב הסרטים בפוסט של אור, אבל עם השנים פיתחתי סלידה מסרטי סלאשר כמו המנסרים/הוסטל ודומיהם. אני מעדיפה סרטים שיש בהם מסתורין, משהו על טבעי, או טוויסטים מפתיעים. עריפת ראשים/גפיים והשפרצות אדירות של דם לא עושות לי את זה.
ועכשיו אחרי שחזרתי, ובהמשך לפשוט יעל, אולי גם אני אופיע אצלך מתישו 🙂
תודה על ההמלצות!
פורנו-אימה (יענו, אימה עם הרבה דם והתעללות ומעט עלילה) מעולם לא היה הקטע שלי. אז אנחנו מתואמים עם זה..
ברוכה השבה! :]
הייתי בכנסיה של עובדים זרים לא מזמן, חויה מאוד סוראליסטית. ישנם סיורים באיזור התחנה של כלמיני ארגוני סיוע ואז הכל בתיאום מראש ואף אחד לא נלחץ. מתחם התחנה בשנים האחרונות השתנה מאוד וקצת מרגיש שם כמו הקנטינה של מוס אייסלי – וזה לא בהכרח דבר רע.