ביקורת פאב: דאנסינג קאמל
ישבתי פעמיים בשבוע האחרון בדאנסינג קאמל, וזה מה שיש לי לאמר עליו: הוא אולי הפאב הטוב ביותר בתל אביב כיום. כותרת מפוצצת – אבל לא צריך לקרוא את הבלוג יותר משבוע כדי להבין שעבדכם אדם מתלהב.
[תמונה מפה שלא קשורה למקום. CC]
הדאנסינג קאמל הוא פאב-מבשלה. פעם הייתה שם רק מבשלה. אחרי זה הוסיפו בר בתוך המבשלה וכמה כסאות ושולחנות. התוצאה הייתה מקום עם בירות מעולות אבל אווירה תעשייתית מדי. עכשיו? סגרו חלק מהמקום בתור פאב נפרד. ומה קיבלנו? המקום האהוב עלי בתל אביב נכון לרגע זה.
את הבירות של הדאנסינג קאמל אני שותה כבר שנים. כדי לסקור את כולן צריך פוסט ארוך ומיוחד. המלצה קצרה? לכו על אחת משתי הבירות הבאות: או ה – Indian Pale Ale, סגנון שהוא מלך הסגנונות האמריקאיים. מכה של אלכוהול (7.3 אחוז), כישות וטעמים עשירים. בירה לא קלה לשתיה, אבל מדהימה ומספקת. או שאם אתם אוהבים סטאוטים וגינס כמוני, תנסו את המידנייט סטאוט: בירה שחורה, סמיכה ומרירה-מתקתקה.
הפאב בנוי על שפת הרחוב: חצי ממקומות הישיבה על שולחנות ארוכים בפנים – וחצי בחוץ למעשנים. מלבד זאת יש גם בר שקט עליו ניתן לשבת ולהיכנס לדכאון-בירה רומנטי בשקט. הפסקול של המקום, שקט, רך, אינטימי – על גבול הג'אז הרגוע לעיתים – ולא מיינסטרימי בעליל. הוא מתחבר מעולה לאווירה.
פעמיים הגעתי בשעות ההאפי-האוור, בין 17:00-20:00. בשתי הפעמים נשארתי כמעט עד 22:00. בהאפי האוור מציעים 1+1 על כל הבירות. זה יוצא 27 שקל לליטר – שזה מחיר מטורף במושגים תל אביביים לבירות כל כך איכותיות. באנו רעבים, ופעמים לקחנו את אותו הכריך: סנדוויץ' רוסטביף. הקטן עולה 38 והגדול 52 (אם אינני טועה). הקטן גם נחשב גדול במושגים של כל בן אדם נורמאלי, ויכול להשביע אפילו רוכב הארלי-דיווידסון קטן עם מעיל עור מרתיע.
הדאנסינג קאמל הוא לא מקום לראות ולהראות. הוא לא מקום לפיקאפ שכונתי או לרקוד על השולחנות. אבל הוא פאב-פאב במסורת העתיקה של הז'אנר. מקום שבאים אליו לשתות עם חברים, לפעמים פוגשים חבר'ה עליזים ונחמדים (ומבוסמים) אחרים. בימי שני מקרינים שם פוטבול וישנו ריכוז דובר אנגלית גדול. בימים אחרים הם יוזמים פעילויות אחרות, מבצעים ושלל דברים. ותמיד, אבל תמיד, מרגישים שם נוח.
5 מתוך 5 בסולם ניימן.
[הדאנסינג קאמל. רחוב התעשייה 12]
טיפ: הם לא פתוחים בשבתות, חגים ומועדים. תתעדכנו באתר בקשר לימי ושעות הפתיחה.
ובמושגים של לא סוגרת ת'פה?
בכלל, כשאתה מדבר על אוכל, מאחר וממילא זה מעניין רק אותי, אני מבקשת במושגים של לא סוגרת ת'פה ולא במושגים של רוכב הארלי דווידסון קטן או גדול, עם או בלי מעיל עור, מרתיע או לא מרתיע.
סולם ניימן? נדבקת מהעכברוש?
הגדלים שלך הם סטנדרט משלהם. לך אני מרשה ללכת על הענק 😀
פעמיים? ואפילו פעם אחת לא קראת לי להצטרף? פייר, נעלבתי, חכה חכה שאני אהיה בברלין…
תקשיב… רוב הפגישות שלי פה הן עם אנשים שלא ראיתי מלנתלפים של זמן. צריך שיחות אינטימיות כאלה של 1-1..
אבל 52 לסנדוויץ' נשמע לי מופרך.
עכברוש, אולי אנחנו לא צריכים את ניימן (גם לי הוא לא קרא), ונלך לדאנסינג קאמל בלעדיו. באמת הגיע הזמן שניפגש.
אז לכי על זה של ה – 38. הוא מעולה.
מה זו אגודת 'מי-צריך-את-ניימן' הזאת שמתארגנת פה?! אני לא אוהב ת'קו הזה. :]
סליחה.
עכברוש, אנחנו מאוד צריכים את ניימן, אבל בגלל שהוא עוזב, אנחנו נאלץ להסתדר בלעדיו 🙂
למה אני צריך לגלות את הבירה הנחמדה הזו http://www.jems.co.il/pc/ בחנות במקום לקרוא עליה אצלך? 😉
אני מת על הבירה של הדנסינג. קצת פחות על האמריקקיות של המקום שיכולה להיות די מעצבנת לפעמים.
נשמע מגניב פלוס. ייבדק בקרוב.
מרק ק.: כי הייתי במקום ולא התלהבתי – וכידוע, אני לא כותב ביקורות שהם לא חיוביות++. אבל זה היה די מזמן – אולי הגיע לנסות את הבירה שוב ולשנות דעתי.
א.ס: הוייב האמריקאי של המקום מתבטא בעיקר באחוז ניכר של דוברי אנגלית ובנטייה כבדה לפוטבול. אבל למה שזה יפריע..?
רחלי: כן! בדקי!
פאב מעולה. מצד אחד חבל לי שאין לי משהו טוב יותר לאכול שם, מצד שני – מי בכלל אוכל בפאב?? 🙂
כמוני – כמוך. לא ממש אוכל בפאבים. אבל האמת היא שרוב שאר האנשים בתל אביב כן. בברלין קצת פחות. אולי את אירופאי מדי :]
זה מסביר למה רציתי להישאר בפולין 🙂
אז אחרי שביליתי שם אני יכולה אפילו לעדכן שהמקום שומר על מטבח כשר. לאלה מבינינו (כמוני) שזה חשוב. מגניב ביותר! תודה על ההמלצה!