סיכומספירה: עשרה פוסטים מהימים האחרונים 23.11.2011

לקחת חלק בארגון כנס זה כאב ראש אדיר. אני פשוט לא בנוי לזה. אניווי, לכתוב פוסטים זו התרפיה שלי. כך נוצר הסיכומספירה הפעם. פוסט קצת מחופף.

קידום עצמי: הפוסט נכתב ע"י מתמטיקאי צעיר מגנזך הרשת. (יש פה ביקורת קלה על דברים שמכריחים אותי לכתוב בתוכנית הכנס. אבל לא נכנס לזה)

[כומר-צייד-זומבים. מתוך לגו אפוקליפטי. סט תמונות מלא ומרהיב פה]

1. אני מקנא ביובל דרור. מקנא ביכולת הכתיבה שלו, בשנינות שלו, ובעיקר: ביכולת המופלאה שלו להעביר ביקורת בצורה קולעת ומדויקת כל כך. אין כמו יובל דרור כדי לזקק את כל מה שרע בממשלה הנוכחית בראשות נתניהו. מדרון חלקלק, ישראל 2011.: סיכום מדויק.

פוסט פוליטי נוסף: שלום בוגוסלבסקי על המחאה, רוטשילד, ירושלים – והכל בהקשר של ההפגנה מאתמול.

2. זה לא לינק לבלוג. זה לינק לפורום: פורום סלניוז הוא פורום הכדורסל האהוב עלי. עכשיו דנים שם בעשרת סלי הנצחון המקומיים הגדולים בכל הזמנים. ממ.י.ק.י ועד שארפ, גורדון וטפירו. יש קטעי וידאו להכל! חובת קריאה וצפייה לכל חובב כדורסל באשר הוא.

3. לאן נעלם משה גז הוא סרט תיעודי חדש שסוקר את "תעלומת" 'המלאך היה שטן'. סרט שנחשב לגרוע ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי. הורידו אותו מהמסך חצי שבוע לאחר הקרנת הבכורה. חבר שראה אותו הילל את אופליה שטראל, שמשתתפת בחלק מהסרט (וידועה במיוחד בתור תפקידה כסטלה המגמרת, מסרט אחר לגמרי). הוא סיפר ש"כשהבמאי של הסרט התיעודי שואל אותה מה היא עושה היום, היא עונה לו: "לפני כמה שנים גיליתי את הטלוויזיה. וזה מעביר לי כמה שעות ביום. ואני מחכה למות בכבוד". כבוד על הציטוט.

ואה, גם איתמר זהר כותב על הסרט. לכן האייטם פה.

עוד בקולנוע: יאיר רווה חוגג עשור לחתונה מאוחרת. הסרט שניבא את מבול הקולנוע הישראלי החדש.

4. בסריטה החלו לסקור את היסטורית האוסקרים לדורותיהם בסדרת פוסטים מרתקת. חידה: כמה אוסקרים יש לצ'פלין? תשובות בחלק הראשון והשני (לבינתיים).

5. אני אוהב את הבלוג 'סיפור. כיסוי.' בגלל שהוא נוגע בנושא שבחיים לא חשבתי שיכול לעניין: עטיפות אלבומים. עכשיו הם לוקחים את זה יותר בקיצוניות: פונטים ועל איזה אלבומים הם הופיעו. נשמע משעמם? תופתעו.

6. מדע אחר מספר על בחירתו של טרי פראצ'ט במוות. כלומר, בהתאבדות חוקית. כנראה שהליברליות שלי נגמרת כשזה מגיע לנושא ההתאבדות החוקית. קשה לי עם זה קונספטואלית.

7. מעודכנים בדקסטר עד הסוף? כלומר, ממש ממש צפיתם בכל מה ששודר עד היום (עונה שישית, פרק שמונה למקרה שתהיתם). אם כן, ורק אם כן, תמצאו את הדיון בסופרבולב על דקסטר – מתי ויתרה הסדרה על רצונה להיות יצירה יחודית, מרתק במיוחד.

מימיני ומסביבי עסוקים בלקטול את העונה השישית של דקסטר. "היא כבר לא חדשנית כבעבר". היא אפילו, ישמרני שם, "נוסחתית". ולי? לא איכפת. דקסטר כיפית. לא כמו הרגשת הכיף הטהור של שתי העונות הראשונות – אבל עדיין, כיף טהור. לא מתלונן.

8. בעקבות פרשת הזיופים במחקר הפסיכולוגי של דידריך סטייפל, דנים בהומו סאפיינס בשאלה מה ניתן לעשות כדי לשפר מחקרים מדעיים?

9. מי שזוכר את קטע הביס הראשון של המבקר מהאוכל ברטטוי, יוכל להבין מדוע הפוסט 'צלילי ילדות' של קפה גיברלטר הקסים אותי. על זמרות ערביות, פיוטים מרוקאיים, ושלל סיפורים אישיים מאד של הכותבת.

10. נרים כוסית לסיום? על הבר מארגנים ערב קוקטילים נוסף בנינקסי, ב – 17 לדצמבר. שמעתי דברים טובים על הערבים הקודמים. בעד הטיפה האחרונה מסכמים את ערב טעימת הגלנפידיך. פספסתם אותו? תעכבו אחרי הבלוג להבא ואל תחכו שאני אקשר!