תמונות משוק הפשפשים באתונה (4)

ביום ראשון שעבר התעוררתי מוקדם – תאמינו לי שהיה קשה – כדי ללכת לשוק הפשפשים של אתונה.

במאמר שקראתי פה, מומלץ לקחת אותו איתכם לשוק אם תלכו בעתיד, היה כתוב להגיע לפני 11 בבוקר. אחרי זה זרם האנשים הופך צפוף מדי וטורדני. כנראה שהם התכוונו לקיץ; ביום הגשום בו ביקרתי הייתה כמות נאה של אנשים, אך לא מעיקה.

נכנסתי לשוק מקצהו הצפוני. קצה שכולל חנויות גרוטאות עמוסות אך ידידותיות. המחשבה הראשונה הייתה 'הוא לא נותן תחרות לשווקים של ברלין'. מחשבה שהלכה והשתנתה ככל שהדרמתי. עכשיו כבר לא ברור לי מה עדיף: עשרות השווקים הברלינאיים, או השוק האימתני האתונאי?

ראשית, גודל השוק עצום. אפשר לנדוד בו שעות ולא להשתעמם. החנויות המסודרות הופכות לחנויות כאוטיות ומגיעות עד תופעות הזויות לגמרי בחלקו הדרומי. בתמונה לפניכם: טנדר ספרים פיראטי. הרחובות מלאות בטנדרים שמוכרים מרכולתם מהבגאז'.

יש חנויות מפורסמות בשוק, ורוכלים ששמם יצא בכל העולם. כמו סטאברוס מליסונוס, שהסנדלרים מכנים אותו 'המשורר' (והמשוררים קוראים לו 'הסנדלר'). כבר החלטתי שהוא דמות משנה מצוינת בספר הפנטזיה האורבנית שאכתוב. בכלל, אתונה מלאה בדמויות כאלה. כמו החלק האותנטי של דרום ת"א.