גיקדום 10.04.2012: איפה שקלווין והובס מתחפשים לשר הטבעות, ויושבים יחד עם רוצחים סדרתיים לדון באתיקה רובוטית וחיי נצח

תאמינו או לא, השם הזמני של הפוסט הזה היה "גיקדום סוף ינואר". ינואר(!!!). יא-ואר-אדי. כמה זמן לקח לסיים אותו. פיסקה פה פיסקה שם.

התוצאה היא גיקדום עמוס בכל טוב. קילו וחצי מילים, שבע מליון תמונות צבעוניות, ושלל אייטמים שנשארו בחוץ. חלק מהדברים אאוט-דייטד, אבל ניחא. נסתדר.

[שילוב אדיר של קלווין והובס, הקומיקס סטריפ הטוב בהיסטוריה, ושר הטבעות. מקור]

1. מייק קלי, אמן מודרני, הלך לעולמו בפברואר. כמו אמנים רבים אחרים, גם אותו גיליתי רק פוסט מורטם.

התמונה למטה, אוסף מלוכלך של בובות לא מושלמות עוררה משהו בתוכי. הכי רחוק מדיסני שאפשר. מייק קלי אהב את הכשלון, הפגום והלא מושלם, ואת הריח החזק של הרומנטיקה שנשב מהם. כמוני בערך. בלוס אנג'לס טיימס מספידים.

חומר למתקדמים: אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר, More Love Hours Than Can Ever Be Repaid and The Wages of Sin.

2. הנה כלל-בלוג חדש. כל חברה, אבל כל, שתתיימר להטיס אנשים לחלל, תקבל חשיפה וקידום מכירות בבלוג. ההגיון המנחה הוא שקהל הלקוחות המולטי-מליארדרים של שירותים אלו חופף לקהל קוראי הבלוג.

פול אלן, ההוא שעזר להקים את מיקרוסופט ובזכות זה נעשה לאדם ה – 57 (מספר טופולוגי) העשיר בעולם, הקים את Stratolaunch. גירסת החלל לחברת תעופה מסחרית. הצפי: תוך חמש שנים טיסות נסיון, תוך עשור טיסות מסחריות. הסקפטי: אני. אבל נראה.

לצד הפנטזיה המעשית על טיסות לחלל, יש גם אנשים שסתם מפנטזים על יישוב החלל. אחד מהם שאל בסלאשדוט – כן, כן, אתר הגיקים הזה עדיין פועל – על פרטים טכניים בנושא. איזה כוכבים ריאלי לישב? זמן המשימה? או איזה סוג גבינות יאכלו המתיישבים? הדיון מלא במידע. כולל קישור נהדר ל – Atomic Rockets. אתר שלם שמוקדש להסביר על ההבדלים בין טיסות 'מסע בין כוכבים' לבין טיסות אמיתיות לחלל.

3. רובוטים הם כבר לא עניין למד"ב. כמו סחים, הם בכל מקום: בבתי חולים מסייעים לניתוחים, בפארקי ילדים בקוריאה מאתרים פדופילים, וכמובן: בשדה הקרב.

יחד עם הרובוטים הגיעה האתיקה הרובוטית. האם הם כלי נשק שהצלב האדום מאשר?מותר להם לקחת שבויים? לענות כדי להציל חיי אדם? התשובות מסובכות יותר משלושת החוקים של אסימוב.

פטריק לין, פילוסוף אתיקה רובוטית, סוקר את התחום בכתבה מרתקת. קריאה מומלצת, אם כי בכלל לא קצרה.

4. כולם מכירים את הילד המוזר הזה. הוא נמצא בכל עיר, בכל תיכון, בכל שכבה. בחור אזוטרי, לפעמים משעשע לפעמים מדאיג ותמיד מוזר.

נראה לכם שאתם מכירים את הסיפור הזה? לא ממש למען האמת. כי ג'פרי דאהמר, חבר התיכון המוזר של הקומיקסאי דרף באקדרף, גדל להיות אחד הרוצחים הסדרתיים הידועים לשמצה בארה"ב. שבעה עשר נערים וגברים רצח דאהמר בשנים שלאחר התיכון ועד מעצרו.

עיקר פרסומו של ג'פרי דאהמר הוא כמפלצת אנושית. ספר הקומיקס חברי דאהמר מביא את הצד האנושי של שנות נעוריו, כעדות ממקור ראשון. מתישהו תופיע ביקורת קצרצרה בבלוג.

5. פרובנציונאליות: גלריית תבניות מלח מהממות מים המלח (אלא מאיפה?). שנתיים לא ביקרתי שם. הגיע הזמן לשוב?

6. התחלתי לצפות בריאליטי הגרמני Ich bin ein Star holt mich hier raus ("אני סלב, תוציאו אותי מהחור הזה" בתרגום מאד חופשי). משהו שמזכיר את השרדות סלבס, רק בלי אמינות או מתח מדומה שיש שם. יענו, זבל טהור אמיתי. מאד מהנה.

אבל לא על זה באנו לדבר פה, אלא על מיכאלה. סוג של סלב שהפציעה בתוכנית הדוגמניות של היידי קלום, ומאז היא מתמקדת בלא ללבוש כלום. מופע הסטריפטיז שלה בתוכנית שובר שיאי וולגריות, והטלוויזיה הגרמנית חוגגת. בפורום גרמניה ותרבות גרמנית של תפוז מובא הסיפור בפרטים.

7. מעניין אותי אם מהפכת המידע תוביל למהפכת החומרים. כבר הגענו למצב בו ניתן לספק כמעט כל גחמת סקרנות בלחיצת כפתור. האם השלב הבא יהיה גם גחמות חומרניות? וואו. בהתחשב ביכולת האיפוק של המין האנושי, זו תהיה קטסטרופה מהדהדת.

מדפסת התלת מימד, פרוייקט שקיים כבר שנים רבות אבל רק בשנתיים האחרונות תפס תאוצה עממית של ממש, הוא צעד בכיוון. קונים חומרים זולים, מורידים את המפרט מהאינטרנט – שמים במדפסת – ו…ואללה! קיבלתם בית בובות מהאגדות לתפארת!

זה בדיוק מה שעשו MakerBot. קטלוג ההורדה החינמי עוד צנוע. אבל גם איתו ניתן לעשות דברים מרשימים כמו שרואים בתמונה.

מאז חורבן בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים – אבל בכל זאת, ניימן מתנבא: השלב הבא יהיה מדפסת אוכל. מכניסים מצרכים, מורידים מתכון, לוחצים על כפתור, והשף המכני הפרטי שלכם יעשה עבודה מדויקת כמו שוט. עניין של 10-15 שנה. אני מקווה שמישהו כבר עובד על זה.

8. כבר כמה שנים שצמד היוקולילי היפני, U900, מהוה להיט ויראלי אינטרנטי. עד עכשיו הקליפים שלהם היו חמודים בעיני, אבל מבחינה מוזיקלית לא נשביתי בקסם. כל זה השתנה עם הקליפ ההזוי לשיר Ben.

כל כך מקסים, כל כך מרגיע, כל כך איטי – עד שאני חושד שזה דוד פרץ שהתחפש לנגן יוקולילי יפני והוציא המשך להייקו בלוז.

9. יש לכם משרד? נקווה שלא, אבל בואו נניח לרגע שהרע מכל התרחש ויש לכם, כמו לי, משרד אמיתי. עם ארבע קירות ודלת. נכון שצריך לתלות משהו על דלת המשרד? וודאי שצריך! אחרת הוא יהיה אפור ומשעמם.

בדיוק בשביל זה הומצאו הפוסטרים של גרנט סניידר. צבעוניים, עמוסים, חכמים, מצחיקים והזויים. דוגמא יש למטה. החנות מכילה כמות מופלאה של פוסטרים נוספים.

10. אורי ברקוביץ' פרסם ב – 2011 באתר עכבר העיר, סדרת מדריכים מצויינים על ברלין. לפחות בשנה הקרובה הם יהיו רלוונטיים. להוריד לסמארטפון לפני הנסיעה.

11. הייתי רוצה לחשוב שהספריה של אלכסנדריה לא הייתה נהרסת כיום. אז הייתי. עד מלחמת המפרץ הייתה לעירק אחת ממערכת האוניברסיטאות המשובחות במזרח התיכון; סאדאם חוסיין, בזמן שהיה סתם דיקטטור ולא דיקטטור מטורף, שפך כספי נפט רבים על השכלה חינם ויצר שכבת ביניים אקדמאית משגשגת.

כל זה נעצר בעקבות הנפילה הכללית של המדינה לאחר מלחמת המפרץ. בסביבות 10,000 אקדמאיים עזבו את עירק בשנות התשעים. מעניין יהיה לראות השוואה לישראל בשנים האחרונות. האקדמאיים העירקיים קיוו לתור זהב חדש שיתחיל עם הכיבוש האמריקאי. אבל ההפך התרחש. הכתבה מתארת הרס ספריות, משאבים, אוניברסיטאות – ובערך כל דבר שהוא לא נפט במדינה. האם זוהי כתבה אובייקטיבית? לא ברור.

12. למה אנו לא חיים לנצח? בעצם, עזבו לנצח. למה אנו לא חיים מעל גיל 114? בעוד שתוחלת החיים עלתה בצורה מטורפת בשנים האחרונות, הגבול העליון לא זז אפילו במילימטר. וזה משהו שאני חוזה בתחומים נוספים: כדורסלנים בני 33 מתפקדים כמו בני 25, אבל בגיל ארבעים הם פורשים כמו תמיד.

האם זה מה שהטכנולוגיה המודרנית יכולה לעשות? לשפר את הממוצע אבל להשאיר את הגבול העליון קבוע? לדעתי? התשובה היא לא. זה רק עניין של זמן עד שהגבול יפרץ. אם כי כדאי להישאר סקפטי בקשר לאמירה שהאדם הראשון שיחיה 1000 שנה נולד ב – 1945. עוד? בכתבה פה.

13. קצת מביך, כמעט לא נעים, לקשר ל xnet. מגזין החיים הטובים של וואינט. הכתבה הזאת נכתבה מכזה מקום של אהבה ללגו, שפשוט אי אפשר להתעלם ממנה. כמות קישורי לגו שמספיקה לשלושה גיקדומים.

14. התחממות גלובלית, בעיות מזון ותזונה וצפיפות ומה לא; כדור הארץ פשוט קטן מדי בשבילנו. חכם ממני אמר שהגדולה בקללות המין האנושי היא קללת הפריון. והיות ולא נראה שקצב ההתרבות יפסק בקרוב, הפתרון היחיד שנותר הוא להגדיל את השטח (גילוי נאות: בלוג זה דוגל בנסיון יישוב כוכבים אחרים. כל עוד לא משלחים את בעל הבלוג מכדור הארץ, כמובן).

כל הצרות הללו דוחפות את נושא חקר החלל לכותרות השנה. אלו שנות השישים all over again. גוגל Lunar X מתמרץ חברות פרטיות לנחות על הירח. ארה"ב ורוסיה נמצאות במאבק להנחתת האדם הראשון על מאדים. וברקע? שחקן חדש: ההאקרים.

בכנס ההאקרים CCC 2011, הציבו שלושה האקרים אתגר יוצא דופן: להנחית האקר על הירח עד 2034. הם מציעים שלושה שלבים: א. הקמת רשת לווינים. כלומר: אינטרנט-חלל. ב. הצבת אדם במסלול סביב כדור הארץ. ג. נחיתת האקר על הירח.

מה שהכי מעניין בכל הסיפור, היא שהעבודה על אינטרנט חלל חופשי כבר החלה! Shackspace, האקר ספייס משטוטגרט, לקח על עצמו את הפרוייקט. תקנו אותי אם אני טועה, אבל עד היום טרם יצאו פרוייקטים בקנה מידה אפילו קרוב לזה מהאקר ספייסים בעולם.

אני מאד לא מגובש בדעתי לגבי האקר ספייסים. מחד, זה הדבר המגניב ביותר בעולם, ואני שוקל את העתיד שלי בהצטרפות\הקמת אחד. מאידך, אפשר להפוך את זה מתחביב צדדי לעיסוק אמיתי? בישראל יש למיטב ידיעתי שני מקומות כאלה: בחיפה ובתל אביב (בתהליכי הקמה). מישהו יודע? מכיר? רוצה לקשר אותי או לכתוב פוסט אורח בבלוג עליהם?

[אייטמון בונוס: אוריגמי מתמטי. מה שקורה כמערבבים קיפול ניירות עם מתמטיקה וחישוביות. תערוכה חדשה בנושא נפתחה השבוע]

15. שני שינויים דרסטיים התרחשו בקהילת הפירטיים בפברואר-מרץ 2012.

אחד מתייחס לפורמט הפצת סדרות. עד כה השתמשו רוב המפיצים הפירטיים בפורמט xvid. בתחילת מרץ החליטו הקבוצות הפירטיות הגדולות לעבור, מיידית ודי שרירותית, לפורמט mp4/x264.

היתרון, מבלי להיכנס לפרטים הטכניים שאינני מבין יותר מדי, הוא באיכות תמונה טובה יותר, קבצים קטנים יותר ובכלל שיפור בקידוד. החסרון? לא כל התוכנות תומכות בקובץ. ובטח של כל נגני ה – Dvd הישנים. לי בינתיים הוא גורם בעיקר בעיות סינכרון קול\תמונה. לא ברור למה.

השינוי השני הגיע מבית אתר השיתוף הגדול בעולם: The Pirate Bay. אנשים שאני פשוט מעריץ את העפר לרגליהם. הם זנחו, סופית, את קבצי הטורנט המסורתיים, ועברו לפורמט שנקרא Magnet.

ההבדל הוא כזה: בעוד שקבצי טורנט מכילים מידע על הקובץ שאתם עומדים להוריד, קבצי מגנט מכילים רק את הקידוד שלו. הקידוד הוא בתכלס שורת טקסט ארוכה. מה שאומר שכל מה שאתרי השיתוף צריכים להחזיק הוא שורת טקסט ארוכה לכל קובץ – במקום קובץ טורנט מפליל.

היתרון בעיקר משפטי. קבצי Magnet נמצאים בצד האפור של החוק (בינתיים), וקבצי טורנט בעיצומו של מעבר לצד השחור מאד שלו. למורידים יש שתי חסרונות: הראשון הוא צורך בתוכנה מעודכנת שמתאימה לקבצי מגנט. והשני? פרוצדורת הורדה איטית יותר. עידכנתי, עברתי, עבדתי – ואין תלונות לבינתיים.