השנה שהייתה: 2011. סיכום עשרת הפוסטים המשמעותיים בבלוג

יאדה. אני יודע מה התאריך. אני יודע ש – 2011 הסתיימה כה מזמן ובקרוב 2012 כבר לא תהיה רלוונטית. יאדה יאדה יאדה. יודע.

[גם השנה, כל התמונות בבלוג יהיו ממוחזרות מפוסטים שהופיעו במהלך השנה. זו מפה]

יותר מכל, הפוסט הזה עבורי. שנה שישית עברה על הבלוג. עבורי היא הייתה שנה מתוקה מאין כמוה. עבור הבלוג הייתה שנה מאד אקלקטית. אוסף פוסטים מוזר בשלל נושאים לא קשורים היו פה.

למטה תמצאו את עשרת הפוסטים ה"משמעותיים" של 2011. לא הטובים ביותר, אבל כאלה שיש להם אצלי פינה חמה בלב. הפוסטים מוצגים לפי סדר כרונולוגי. לא לפי דירוג איכות.

1. גנזך הרשת יוצא לאור (+ הכרזה על מסיבת עיתונאים) (מרץ 2011)

 

אני לא אדם של ארגון אירועים גדולים. תמיד יש חשש שהם יכשלו. שאנשים לא יבואו. שתעשה רעש ואיש לא ישית דעתו. בחשש גדול השקתי את גנזך הרשת.

שנה וקצת אחרי אפשר לאמר שיש רצון גדול בצוות הבלוג מהתפיסה של גנזך הרשת. זה לא שהוא הצלחה מסחררת, זה לא שקהל הקוראים שלו גדול מזה של הבלוג (מזל! הייתי מקנא!), אבל יש גרעין נאמן הולך וגדל של קוראים קבועים.

והכי חשוב: אני אחד מהקוראים הקבועים הללו. לפחות 3-4 פעמים ביום. לא רע לטכנולוגיה מיושנת כמו RSS בעידן שלטון החושך של הפייסבוק.

2. ממלכת תל אביב (מרץ 2011)

חמישה ימים לאחר השקת גנזך הרשת, מצאתי יצירה מופלאה בשם 'ממלכת תל אביב' בפייסבוק. תוך שניה ביקשתי רשות מהאמן, העליתי לבלוג, ומונה הקוראים קפץ בצורה היסטרית באותו היום.

אני יודע שזה נשמע מטופש, אבל התרגשתי. בכל זאת, אני מעורב רגשית בבלוג.

3. פרישה מדוקטורט והתחלת דוקטורט חדש (אפריל 2011)

האירוע החשוב והדרמטי בשנה החולפת עבורי היה הפרישה מדוקטורט, והתחלת דוקטורט חדש עם מנחה אחר.

זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלתי השנה, ומועמדת ראויה לתואר ההחלטה הטובה ביותר בחיי. הדוקטורט החדש הוא תענוג צרוף. עצוב לי שמתישהו בקרוב יסתיים פרק זה.

4. מסעותי במארק בראנדנבורג (מאי 2011)

 

טיולי האופניים בברנדנבורג טומנים בחובם קסם אמיתי. חופש, מרחבים, אגמים, הרפתקאות וטיפוסים מוזרים. זה הכי קרוב שהגעתי לקווסט מספר פנטזיה. עזבו אותי מחיות המסיבה ואלכוהול של ברלין. תנו לי אופניים, אגם נטוש, כפר שכוח אל, וכפריים גדולים בולסי נקניקיות ושותי בירה.

חוץ מזה, יש בפוסט את הפיסקה האהובה עלי מהבלוג השנה. הנה היא שוב:

"באותו הזמן בערך מתכננת קאיה, שאני אתכנן לשנינו, טיול אופניים באיזור האגמים הגדולים. אופניים יש לה. בערך: בלי הילוכים, בלי מעצור יד, בלי שרשרת תקינה ובלי סטייל. אבל היא נורא אוהבת אותן ומשוכנעת לגמרי שיעמדו במטלה!

מצויידת בקסדת הרכיבה שלי, משקפי שמש כהות, קרם הגנה משל יצאנו לחקור את הסהרה, ומכשיר למדידת קצב הלב וכמה קלוריות שרפה היום בהתאם לתוכנית האימונים שלה – היא מדדה באיטיות מאחורי. כל שתי דקות נשמעת צעקה דקה: 'חכה לי! אתה יודע כמה אני לא אוהבת להישאר לבד ביער!'"

5. אל תלכי עכשיו (יולי 2011)

סוף סיפור זושה. היה עצוב בוורשה ביוני השנה.

6. על מעבר הגבול בין פולין לאוקראינה (יולי 2011)

 

איזור ספר בין ארצות. מעבר גבול נטול תיירים. רק מקומיים שמבריחים או מסתירים סחורה נמצאים שם. ביוקרטיה של מזרח אירופה, מעיל אחד שנגנב, מניפולציה, שלווה וכמה כלבים ששנאו אותי בכל מאודם. הפוסט הראשון מטיול האופניים למוסקבה.

7. מחלבת הגבינה מונטראש (אוגוסט 2011)

שבועיים שהיתי בשוויץ מתוך כוונה לשקוע במתמטיקה כמו נזיר.

זה לא בדיוק מה שקרה, אבל הפוסט על הקורות בליכטנשטיין נשאר במצב טיוטה תקופה ארוכה מדי, ועכשיו בטח לעולם לא יושלם. ובכל זאת, פוסט תמונות מרהיב על ארוחת הבוקר הטובה שאכלתי בחיי – בלי הגזמה ובלי יציאה מפרופורציות – יצא משוויץ. מומלץ למבקרים באיזור. מומלץ מאד.

8. פינת היצירה הגרמנית (ספטמבר 2011)

שינויים גדולים בנושאי הבלוג לא חלו השנה. פוסטי סיכומספירה עלו לאוויר. ופינת היצירה הזרה הפכה לפינת היצירה הגרמנית. סיפור מצחיק: יצאתי בסוף השנה עם בחורה גרמניה. אחת מנקודות המחלוקת הגדולות שלנו היו על המוזיקה שאני שומע כשהיא אצלי: כמעט רק מוזיקה גרמנית. היא שנאה מוזיקה גרמנית וזה נורא הפריע לה.

פוסט בולט: הצפרדע של מקס ראאבה.

9. מברלין למוסקבה: טיול אופניים קיץ 2011 (נובמבר 2011)

הטיול הזה אוזכר, בהערכה גסה, בין שלוש לארבע מליון פעמים בבלוג בשנה האחרונה. שאוסיף עליו משהו? לכו תקראו. ואז לכו תעשו טיול אופניים משלכם ותכתבו פוסטי אורח לבלוג.

10. שווקי חג המולד של ברלין ודרזדן (דצמבר 2011)

לא בא לי להיזכר באמצע נובמבר עד אמצע דצמבר. זו הייתה תקופה של דדליינים ולחצים. עמדתי בהכל ולא נהניתי מכלום. העבודה תחת לחץ אולי יעילה. אבל היא לא מהנה, והתוצרים שלה מהוקצעים אך מחוסרי נשמה.

עשר שניות – לא צוחק – לאחר שהסתיים הדדליין האחרון יצאתי לאסוף את אימי משדה התעופה של ברלין. משם התחלנו סבב שווקי חג מולד אינטנסיבי בן שלושה ימים, שכלל המון עיטושים ועיניים צורבות עקב צינון קשה שלי.

למרות הצינון, הזכרונות מימים אלו, של קיטש חורפי אירופאי ונטל שלפתע ירד מהכתפיים, מתוקים מאד.

סטטיסטיקה ועוד דברים לא מתמטיים
הכי כיף זה לחזור אחורה ולבדוק מתי העניינים געשו בבלוג.

היום הפופולרי ביותר היה ה – 6 למרץ עם ממלכת תל אביב. נושף בעורפו נמצא הפוסט על השקת הסודה בר! לא בגלל איכויות יוצאות דופן, אלא עקב תזמון מעולה: יום לאחר הפתיחה. שני אלו יוצרים שפיץ מובילים חסר מתחרים בפיסגה.

מאחורה מתנשפים רצף הימים שבין הראשון לחמישי באוקטובר. למה? סתם. כי העליתי פתאום שני פוסטים ביום ואנשים אוהבים גרפומניה. בימים אלו עלתה הביקורת הסופר-חיובית על קפה דינה. יהי זיכרה ברוך.

הלאה. מקום רביעי? הפוסט מעורר התאבון על מונטראש. הוא פשה כמו שדים קוצים בפייסבוק. חמישי: פוסט על פרסי מד"ב(!!!). ארבע תגובות בסך הכל. אלוהים יודע מה גרם שם לפופולריות.

ובמקום השישי, המכובד ביותר אם כי קצת מאכזב: השקת גנזך הרשת. אגב, זה לא ש"באו" מעט אנשים להשקה. אלא שזו פשוט הייתה שנה מצויינת לבלוג עם שיאי פופולריות חדשים, ולא מעט ימים שהתעלו על אירוע משנה עולמות כגון זה.

חמשת הפוסטים הפופולרים ביותר ב – 2011 (לא כולל פוסטים ישנים שמושכים קוראים רבים כבר שנים)
במקום הראשון: הפוסט על הסודה בר. למה? כי אנשים מחפשים אותו בגוגל.

מקום שני: ביקורת על הויטרינה. בדיוק מאותה הסיבה: גוגל ואנשים רעבים. מרגש, אה?

מקום שלישי: הפתעה! הביקורת על הפיילוט של טרה נובה. האכזבה הטלוויזיונית הגדולה של השנה. מהבטחה גדולה, מד"ב, דינוזאורים ושפילברג, קיבלנו פלופ גדול שכבר בוטל. אבל את הביקורת אנשים קראו גם קראו – ואז חזרו לקרוא שוב (סתם. אנשים אחרים הגיעו דרך דוד גוגל).

מקום רביעי: חזרנו לאוכל ושתיה – קפה אדר. המקום נסגר עקב תאונה טרגית ביותר.

מקום חמישי: ממלכת תל אביב.

ו… במקום השמיני והמאד מכובד: סיכום ספרים 2010. לילה טוב לכולם.