קפרלי שדלר: אגדה אורבנית ליכטשנטיינית ליום חול

מפגש מקרי עם ליכטנשטייני טוב, שזה כמו יהודי טוב רק מספרית יש פחות כאלה, פתח שער לעולם תרבותי חדש.

אז יש. יש אמנות ליכטנשטיינית שנוצרת ברובה ע"י אוסטרים. כוכבי הרוק הליכטשטיינים ששרים בדיאלקט המקומי מפוצצים מתנ"סים מדי שנה. וכמובן: האגדות האורבניות הליכטנשטניות, בסיס הווייתה של כל אומה, נישאות בפי כל אירופה. אם כי מן הראוי לציין שבבוחס, השכנה משוויץ, לא שמעו על קיומן.

ויש גם את קפרלי שדלר (Köfferli Schädler).

בואו ילדים, שבו ואספר לכם את אגדת קפרלי שדלר. הוא נולד תחת השם 'פרדיננד שדלר' בתחילת המאה העשרים בכפר קטן בליכטנשטיין. אבל מהר מאד למדו תושבי הנסיכות להכירו תחת השם קפרלי – 'מזוודה קטנה' בשפה המקומית.

לא היה לקפרלי שדלר רכוש רב: אופניים עם מזוודה עמוסה מאחורה – פרי המצאתו – מעיל גלימה שחור ארוך, וכובע עגלגל בצורת מלון שלעולם לא איבד.

לא היה בית בליכטנשטיין בו לא ביקר. ילדים היו מזהים את אופני-המזוודה המיוחדים שלו ומחכים לו ברחוב. היה מוכר להם מכל הבא ליד: סבונים ומברשות שיניים וכלי גילוח או בשמים – וכמובן: בובות קטנות ואפילו קטעים מודפסים פרי הגייתו.

היה ישן איפה שניתן. הסתפק במועט, ושמח על פיסת חציר נוחה או רפת חמימה בחורף. ידע את כל סודות האיכרים, ידע איפה לישון בגלוי ואיפה להסתתר. עד שנפטר בחג הפסחא, 1966, אבל אגדתו המשיכה להלך בעיירה.

ויש לו גם שיר. של אמן האינדי הליכטנשטייני MoreEats. שיר מקסים, רק חבל שהוא באנגלית במקום בליכטנשטיינית. מתוך אי.פי מעולה באותו השם.

[MoreEats – Köfferli Schädler]

(המידע לעיל נלקח מתוך מודעת ההספד לקפרלי שדלר ב – Liechtensteiner Volksblatt ב – 1966)