שמוליק קראוס הלך לעולמו בגיל 77
אני לא איש של הספדים. גם לא בטוח שהייתי אוהב את שמוליק קראוס הבן אדם. אבל כאמן הוא אחראי על כמה מהשירים שהם הפסקול של חיי.
בכוונה יש פה גרסאות של הופעה חיה. הם אף פעם לא נשמעים כמו התקליט, ויש להם את הקסם שרק ביצוע אנושי ללא עיבוד מכונה יכול ליצור.
הביצוע ל'אם' מלמטה הוא מ – 1994. אולי אני מדמיין, אבל נדמה שקשה לקראוס לשיר שם.
שתי השורות הראשונות שרשמת מגדירות גם את תחושתי שלי כלפי הזמר הזה.
יופי של קול ותחושת החמצה גדולה,הלך עם האני שלו עד הסוף המר.
יופי של שירים בחרת.
הבעיה היא, כאמור, שהאני שלו היה בעייתי לעיתים. אבל אמן גדול.
מצד אחד, אדם מוכשר מאוד.
מצד שני, אלים מאוד.
יהי זכרו ברוך