חומוס אבו מרואן
אכלנו ביום שבת בחומוס אבו מרואן ביפו.
לקחנו, שנינו, חומוס עם טחינה וגרגירים. החומוס היה מעולה. חלק, טעמים חזקים. הגרגירים רכים, אם כי לא היו מספיק מהם, והטחינה מעולה. בגדול, אחת ממנות החומוס היותר טובות בת"א. מומלץ מאד.
ועדיין, לא יצאנו מרוצים. הסברים לאחר התמונה.
יש ביפו, ואולי בכלל בת"א, חומוסיות שעובדות בשיטת מצליח. על כל מנת חומוס שמזמינים מגיעות גם צלוחיות פלאפל וצ'יפס. אם הסועד לא אמר כלום? הוא משלם בסוף הארוחה. ואם הוא אומר שהוא לא רוצה? סבבה. ישלם הסועד רק על החומוס.
לא ידעתי אם אבו מרואן חומוסיה מהזן הזה, אבל ראינו פלאפל וצ'יפס על חלק מהשולחנות אז הנחנו שכן. ליתר בטחון הזמנו 'חומוס בלי צ'יפס ובלי פלאפל'. נראה לי שאמרתי גם 'ובלי כלום', אבל אני לא באמת בטוח.
המלצרית הייתה חדשה. זה היה מוקדם בבוקר ביום העבודה הראשון שלה ויש מצב שמפה נבעה אי ההבנה. בכל מקרה, על שולחננו נחתו שתי מנות חומוס ושתי צלוחיות סלט. לקחנו שתיה מהמקרר.
עכשיו, יכולתי לחשוד כבר אז שהסלט יעלה אקסטרה. אבל לא שאלתי משתי סיבות. ראשית, חשבתי שטיב ההזמנה הבהיר שאני רוצה לשלם רק על חומוס ושתיה. שנית, לא אוהב את זה שביקור במסעדה הופך לתחרות בין הלקוח למסעדה, מי מצליח לרמות יותר טוב. מעדיף להימנע ממקומות כאלו במקום להיכנס לתחרות הזאת.
כשהגיע העת לשלם גילינו שכל אחד חוייב ב – 36 שקלים. כי זה המחיר של 'חומוס, סלט ושתיה'. יכולנו להתווכח שלא הזמנו סלט – אבל זה באמת לא היה אשמת המלצרית שנראתה נורא נבוכה וסתם תפקדה בתור השליח. מה גם שהיא הייתה נחמדה ולא רצינו להכניס אותה לצרות.
בעיה יותר גדולה הייתה שהיו עלינו רק 68 ש"ח (ולא 72 כמו שצריך). כך שנאלצתי לחכות בזמן שחברי הלך להוציא כסף מהכספומט.
בשורה התחתונה יצאתי עם טעם קצת מר מהבוקר הזה. כאילו "דפקו" אותי. לא נראה לי שאחזור לאבו מרואן בקרוב. וזה חבל, כי החומוס שלהם באמת באמת באמת מעולה.
[לינק לביקורת הפוכה לגמרי, אבל לגמרי, משלי]
[אבו מרואן. יפת 129]
המסקנה, תמיד כדי לשאול, במיוחד שמשלים.
המסקנה שלי שונה: לא לחזור יותר לכאלה מקומות.
Fool me once, shame on you; fool me twice, shame on me
גם המנה נראית קמצנית להפליא.
אולי בתמונה. היא דווקא הייתה סבבה במציאות. יצאתי שבע אך לא מפוצץ.
גם לי גודל המנה בתמונה הציק. אני בטוח שמנות החומוס של פעם היו הרבה יותר נדיבות. לא אכלתי במקום אף פעם. לגבי הבקשה והתשלום, אני מהמר שלא היה בלבול. ה"לא נעים" היהודי הוא שיטה בהרבה מקומות שעובדים על ועם לקוחות מזדמנים.
הגודל תלוי במקום ובמסורת. הרי תלך לחומוס לינה בירושלים ותקבל מנות זעירות. בכל מקרה, זה לא הטריד אותנו בזמן אמת. אולי התמונה מטעה.
השתדלתי להיות אמין בתיאור, בלי השערות. קצת טיפשי לדעתי למקום כזה לעבוד בשיטת המצליח הזאת. בסופו של דבר, זה לא מקום תיירותי והוא מתבסס בעיקר על לקוחות חוזרים לדעתי.
אני בדיוק עושה סיבוב על כל האזכורים של אבו מרואן בבלוגים, רוצה לראות דיעות של אחרים לפני שאני מפרסם את שלי אבל בעיקר כדי להבין מה מנעד השינויים במקום.
מלבד המעבר בכתובות נראה שיש ריקודים על הסקאלה גם בתמחור וגם בהגשה.
אכלתי שם לפני כמה ימים (ועוד כמה לפני כן, כדי לעשות בקר איכות וכי היה טעים) והגישו את הסלט \ צ'יפס \ פלאפל \ צלוחיות של דברים טעימים ובלי חיוב, על חשבון הבית.
היו נפילות פה ושם בדברים אחרים, אבל הקטע של הפינוקים היה דווקא בחינם.
יצא לך לבקר שם שוב מאז?
לא, לא יצא לי. מי שנכווה פעם אחת וכו'. יש מספיק חומוסיות אחרות ללכת אליהן:)
(y)
מקום מחורבן , מטונף , עלוב .בשר פיגולים , שמן פרפין .מרוואן מסובך בהימורים מעל הראש ונראה שהמקום קורס .פייר- התאכזבנו מאוד מכל הארוחה , מהאוירה ומהרעש.אנחנו לא נחזור .