המדף הז'אנרי: שער – פרדריק פול

פרדריק פול עדיין חי! אלוהים. הוא בן 93(!) בגיל בו רוחות הרפאים של רוב האנשים משוויצות בכמה נינים יש להם, הוא פרסם את הרומן האחרון שלו. לפני שנתיים, גיל 92.

שער הוא אולי היצירה המפורסמת ביותר של פרדריק פול. הוא אחד מהספרים הנדירים האלו שהשיגו דאבל: גם הוגו וגם נבולה. אבל כמו שלמדנו במפגש הראשון של מועדון הקריאה, זה לא מבטיח שאוהב אותו.

אממה, מאד אהבתי את שער. לא, הוא לא ספר ששינה את חיי. הוא כן ספר מעניין, סוחף, כיפי, חכם ומהסוג שגורם לך לאהוב מד"ב. זה הספר הראשון של פרדריק פול שקראתי. בא לי לקרוא עוד, ובפרט, את המשך הסדרה (סדרת ההיצ'י).

שער מתרחש מתישהו בעתיד המאד רחוק. זה אחרי שהאנושות יצאה לכוכבים, וגילתה 'שער' על אחד האסטרואידים.

את השער בנתה תרבות עתיקה בשם היצ'י. הוא סוג של נמל תעופה של ההיצ'י: בשער יש בערך אלף ספינות, שנוסעות למליוני היעדים בגלקסיה שההיצ'י הכירו.

אז מה הבעיה? שלאנושות לא ממש ברור איך פועלת מערכת הניווט של הספינות. על כל ספינה יש כפתור, וכשלוחצים עליו, לא ברור לאיפה הספינה נוסעת. את הבעיה הזאת פותרים בעזרת ניסוי ותהייה: פשוט מנסים. אז מלא מתנדבים נכנסים לספינות ולוחצים על הכפתור. לפעמים הם חוזרים אחרי חודשיים עם מלא ציוד היצ'י ועולם דמוי-ארץ חדש (אז הם מקבלים כסף). לפעמים הם חוזרים חתוכים לחתיכות קטנות – לכו תדעו.

זה סיפורו של רובינט ברודהד, הידוע גם כרובין, רוב, רובי או בוב – תלוי מי מדבר ומה המצב רוח שלו. בוב מיועדנו זוכה בלוטו על כדור הארץ, ומנצל את כספי הזכייה כדי להיכנס לאחד הצוותים בשער.

הספר מתנהל בכמה רבדים. הרובד הראשון הוא חייו של בוב על השער. הוא הטוב ביותר. יש בו כמה טיפוסים קבועים, קזינו, פאב ואווירה כללית של בקו"ם רגע לפני הפינוי.

הרובד השני הוא שיחותיו של בוב בעתיד עם הפסיכולוג הממוחשב שלו: זיגפריד פון שרינק (בלי צחוק). הרובד הזה כולל המון פסיכולוגיה פרוידאינית שכבר ממש לא רלוונטית כיום, ומדגים מה הבעיתיות בלכתוב מד"ב שלא נראה מגוחך אחרי 40 שנה.

'שער' הוא מה שגיקים מכנים סיפור 'חפץ גדול טיפש' (BDO – Big Dumb Object). הספירה של מייקל קריצ'טון למשל. אני מת על הז'אנר הזה. הוא סוג של ז'אנר בלשי מיוחד למד"ב.

שער נפרס יפה מאד. בין הדפים מוחבאים המון סיפורים קטנים על משלחות שיצאו משער ומה קרה להם (קצת בדומה להיסטוריית המשחקים במשחקי הרעב). הדינמיקה של הדמויות פנטסטית. הדמות הראשית קצת מעצבנת, הוא חדל-אישים אגואיסט, אבל זה לא ממש הפריע לי. בעצם, אפילו חיבבתי אותו.

שער הוא דוגמא לאיך לכתוב ספר מד"ב. איך מציגים עולם חדש בלי להיות מעיקים. איך רעיון פשוט אחד יוצר סיפור שלם.

למיטב ידיעתי קשה למצוא את הספר בעברית. אני השגתי כרך מפורק שלו. אם יזדמן לכם אחד ליד תרוצו לקרוא. ואם אתם שולטים באנגלית, הרי שזה מומלץ גם מומלץ. גם ספר טוב וגם קלאסיקת מד"ב.

13 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    http://www.thewaythefutureblogs.com/

  2. פשוט יעל הגיב:

    לא קשור לספר הזה, אבל עמוד השער (משחק המלים אינו מכוון) האולד-סקול-י של הספר הזכיר לי מעין אנקדוטה מאתמול: היה כאן ליד (ברח' עמק רפאים) מין יריד איכות סביבה כזה (אבל בעיקר יריד שכונתי), עם כמה דוכנים של דברים יד שנייה, ובאחד מהם היו ספרים ב-10 ש"ח. אחד מהם היה ספר קטן וישן ששמתי לב אליו כי הוא נשא את הכותרת 'מסע בין כוכבים'… אבל הוא בכלל יצא לאור ב-1962, אז זה סתם צירוף מקרים משעשע.

    (לא קניתי אותו בסוף. אני עדיין לא בטוחה אם זו הייתה טעות.)

  3. לנה הגיב:

    נשמע כמו ספר מעניין! תודה שאתה ממשיך להכיר לנו קלאסיקות 🙂 !
    ובגיל 102 שנה? וואו !

  4. פשוט יעל הגיב:

    ספר מד"ב, משהו על מסע לסיריוס. המחבר הוא 'ג.אלטוב', ואחרי שחיפשתי בגוגל גיליתי שזה שם-עט של סופר סובייטי בשם גנריך אלטשולר.

  5. דודי בן עמי הגיב:

    אלה 3 ספרים.
    שער 3/1 , מפגש היצ'י 3/2 , סף האירוע 3/3.
    מי שאהב אחד מהם יאהב את כל השלושה, אני אהבתי.
    דודי, קצרין

  6. אסף הגיב:

    תוכל בבקשה לציין ספרי מד"ב שכן שינו את חייך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting