מוסקבה #6: רכבת לילה למוסקבה

כמה יפה היא סנט פטרסבורג!  הקרח השבור. הכנסיה האקלקטית. תעלות המים.

אבל בסוף צריך לעזוב. שש רכבות יוצאות מדי לילה מסנט פטרסבורג למוסקבה. כל אחת מהן ארוכה ככלב תחש. מקום הלינה שלי היה בקרון 3. כשעמדתי בפתחו לא יכולתי לראות את סוף הרכבת.

דרגשי הלינה נמצאים ב'קופה' או ב'פלאץ'. 'קופה' משמעו 'תא שינה': ארבעה אנשים בתא עם דלת. זה דומה למה שיש ברכבות באירופה.

אני לקחתי 'פלאץ'. קרון שינה פתוח. לאורך קרון ה'פלאץ' מפוזרות מחיצות, ועל כל מחיצה שתי מיטות. על קיר הקרון יש גם מיטות. זה נראה קצת כמו כוורת דבורים עם אנשים ישנים. ניסוי באיך לתת לכמה שיותר אנשים לישון במקום אחד.

עד חצות ישבו אנשים על הדרגשים שלהם ודיברו. לחלקם היה משעמם, ומה עושים רוסים כשמשעמם? נכון: שותים וודקה.

קצת אחרי חצות כיבו את האורות. אנשי הוודקה הלכו לקצה הקרון. יש שם חדרון קטן עם אשה מבוגרת וקיוסק מאולתר. יכולנו לשמוע את השירה שלהם לתוך הלילה.

ישנתי בערך שלוש שעות. בחמש וחצי הדליקו את האורות, והכרטיסנית עברה והכריזה 'עוד שעה מגיעים למוסקבה!'. התארגנתי מהר על מקום ראשון בתור לכיור. התפתח גם תור של אנשים שהחזירו את המצעים וביקשו כוס קפה.

אני שוב במוסקבה. בלי מתמטיקה ועבודה עוד יום שני. מתכנן לצעוד היום מאיפה שאני גר, עשרים קילומטר, עד למרכז.