מוסקבה #9: ציפרבלאט: אולי בית הקפה הטוב במוסקבה
במוסקבה, דווקא במוסקבה מכל המקומות, מצאתי את אחד מבתי הקפה המוצלחים ביותר אי פעם.
ציפרבלאט (פרצוף-שעון בעברית) הוא בית קפה שמבוסס על זמן: משלמים לפי זמן השהייה במקום, ולא ע"פ כמות הקפה ששותים.
כל דקה בשעה הראשונה עולה שני רובל. מהשעה השניה ומעלה המחיר צונח לרובל לדקה, עם מקסימום של 480 רובל ליום: כשישים ש"ח.
התל-אביביים מעקמים עכשיו את פניהם ואומרים ש'זה בכלל לא מקורי!' כי במיזנטרופ בת"א עושים את זה כבר שנים. אומרים – וצודקים. מיזנטרופ, למי שלא יודע, הוא בית קפה לאנשים עובדים בתל אביב. מודל התשלום זהה לציפרבלאט – אבל מקומות הישיבה הם ליחידים ואנשים באים לשם "לעבוד".
ציפרבלאט קצת שונה. הוא כמו מועדון חברתי היפסטרי תוסס. בואו אעשה לכם סיור במקום.
בכניסה לציפרבלאט לוקחים שעון סובייטי ענתיקה כמו בתמונה למעלה. לא כי הוא עובד, אלא כי זה מנהג נחמד.
משם ממשיכים לשבת באחד מבערך עשרת(!) החדרים בשתי הקומות במקום. העיצוב ההיפסטרי גורם למקום להיראות כמו קומונת סבתות. בחלק מהחדרים יש כיבוד (חופשי): המון המון עוגיות, ממתקים וסוכריות.
בחדר הראשי יש אפילו יותר מזה: ארוחת בוקר! דגני בוקר, טוסטים של לחם אחיד עם חמאה. סמובר תה ממוקם בכל קומה. מי שרוצה קפה או שוקו חם צריך לבקש מהפקידה. הקפוצ'ינו שלהם מעולה למרבה הפלא.
בחדרים יש גם ארונות ספרים, משחקי לוח, מדפסות(!) ואפילו חומרי ציור ופסנתר. בשלוש השעות שהייתי שם ניגנו פעמיים בפסנתר. בשני המקרים אלו היו מקצוענים אמיתיים. ציפרבלאט מלא באמנים.
ציפרבלאט משרה אווירה של לפגוש אנשים אחרים. זה די נדיר לבתי קפה, בטח במוסקבה. אפשר בקלות לאבד את עצמך שעות בציפרבלאט, ולשכוח לכמה רגעים שאתה בעצם נמצא בעיר תוססת, רועשת, אנרגטית, מלוכלכת וקשה כמו מוסקבה.
[יש כמה סניפים במוסקבה. ביקרתי ב – Tverskaya Street 12 כניסה 1 (מהרחוב עצמו). בדלת האחרונה של הבניין אם באים מכיוון תחנת Tverskaya יש זמזם צנוע עם הכיתוב циферблат (ציפרבלאט) עליו. צריך ללחוץ, לאמר 'ציפרבלאט', ואז לעלות במדרגות עד שמגיעים למקום.
הפוסטים שלך כשאתה מטייל פשוט מעולים!
אל תפסיק 🙂
תודה. אני ממשיך "לטייל" (טיולי עבודה) בזמן הקרוב, כך שאין חשש.
🙂
נשמע מקום טוב אבל נורא מלחיץ לשבת שם על זמן ועוד לשלם על כל דקה..
כל דקה עולה גרושים. בתכל'ס,זה הרבה יותר זול מבית קפה רגיל במוסקבה. הרבה הרבה יותר זול.
נראה לי שצריך כזה מקום בארץ. יש מקומות כאלה ביפן – לא בדיוק באותו סגנון, אבל בעיקרון מקומות שאתה בעיקר מגיע אליהם אחרי בילוי סוער ומחכה כמה שעות עד שהרכבות יתחילו לפעול שוב. בדרך כלל יש חדרים ואז אתה יכול לשחק במשחקי מחשב או לקרוא חוברות קומיקס יפניות ולנשנש אוכל יפני קליל (סושי, אדממה, חטיפים מוזרים על בסיס אורז). המחיר גלובלי לפי שעות כמדומני.
יש בתל אביב את מיזנטרופ שפועל ע"פ שעה. אבל חוץ מזה הדמיון נגמר – זה מקום לאנשים עובדים עם לפטופ, ולא מועדון חברתי.
ציפרבלאט פשוט העלו את עניין המתנ"ס השכונתי דרגה אחת למעלה.