מוסקבה #10: מקדש האוכל של אליסייבסקי
מטר ליד בית הקפה הטוב במוסקבה, שוכנת חנות המזון היפה בעולם.
ההיסטוריה שלה הולכת עד למאה ה – 19. אז החליט המליונר גרגורי אליסייב מסנט פטרסבורג לרכוש בניין דירות מהודר ולהקים בו משהו שאף אחד במוסקבה טרם ראה.
הוא היה קצת אקצנטרי, כדרכם של מליונרים. במהלך השיפוצים הוסתר הבניין כולו מעיני העולם. חרושת השמועות רחשה. אנשים חשבו שאליסייב בונה מקדש לאל היין בבכחוס!
הם לא היו רחוקים מהאמת. כי כשנתפתחה החנות ב – 1901, היא הייתה מקדש אמיתי לגרגרנות. היא הכילה מוצרים מכל העולם: שמן זית איטלקי וטרפל צרפתי. וזה בעידן בו אנשים רגילים לא ראו מעדנים שכאלה.
אחרי כמה שנים, בזמן הקומוניסטים, המוסקביטיים פתרו את הסיפורים על החנות של אליסייבסקי בתור אגדה אורבניות.
כיום החנות פועלת בפורמט הישן. יש שם בירות בוטיק, גבינות נדירות והיצע מוצרים מהמשובחים שיש. היא כבר לא כל כך ייחודית בעולם, וכל מי שביקר ב – kadewe בברלין יזלזל בהיצע האוכל הזה.
מה שאי אפשר לזלזל בו הוא העיצוב. אליסייבסקי מעוצבת כמו ארמון. כמו מקדש. היא עוצרת נשימה. מראות ענק, קישוטים על התקרה, שנדליר מפורסם במרכז החדר המרכזי. אפילו סידור האוכל נעשה כך שישתלב באווירה הכללית.
לא אכלתי שם. כן נהניתי מהאווירה.
[14 Tverskaya Street]
הכל נראה גדול , ובודד
גודל המקום מקטין את האדם
בכנסיה אולי זה מתאים , פה זה נותן תחושה לא נוחה
זה כלבו מוזר. אני לא בטוח איך ואם הם מרוויחים.
בקשר לגודל – או שפרויד לא הכיר את התרבות הרוסית, או שהוא ממש שנא רוסים. הכל פה ענק.
מדהים. מזכיר לי את תחנות הרכבת ברוסיה עם ההדר, הפאר והתקרה הגבוהה. והשנדלירים… כל כך המאה ה 18-19.