מוסקבה ורוסיה: סיכום ותוכן עניינים
חודש הייתי במוסקבה. חודש זה המון זמן. ניתן היה לצפות שאגבש בזמן הזה דעה על העיר, אבל זה לא קרה. זה לא בגלל שמוסקבה גדולה מדי, אלא בגלל שהיא מורכבת.
מוסקבה עיר עם פארקים מדהימים, תרבות אקזוטית, אולי הכיכר האהובה עלי בעולם ואנשים יפים יפים יפים (משני המינים). היא גם עיר מלוכלכת, רועשת, לא ידידותית, מסוכנת, יקרה ומעייפת בטירוף.
לא תמצאו שורה תחתונה כי אין לי אחת. הנה מה שנכתב פה בחודש אפריל 2013:
1. הקדמה (או – ניימן מגלה את סיסמת האינטרנט של השכנים!).
2. מסקנות ראשונות.
3. ניימן הולך לאוניברסיטה #1: ביקור בארמון המבוצר של אוניברסיטת מוסקבה.
4. תמונות משוק דנילובסקיי במוסקבה.
5. ניימן הולך לאוניברסיטה #2.
6. רכבת לילה מסנט פטרסבורג למוסקבה.
7. אוכל רוסי חלק א'.
8. ניימן הולך לאוניברסיטה #3.
9. ציפרבלאט: אחד מבתי הקפה הטובים שראיתי מעודי.
10. מקדש האוכל של אליסייבסקי.
11. הפוסט הגדול על פארקים במוסקבה.
12. אוכל רוסי חלק ב'.
פוסטים מסנט פטרסבורג
1. הקדמה.
2. מיני-רוסיה: מודל המדינה המיניאטורית הגדול בעולם.
וואו, בשני משפטים הצלחת לסכם את דעותיי על העיר. והנה שיר מאוד מוכר מסרט מאוד מוכר(שמתרחש במוסקבה וסנט פטרסבורג ואני מניחה שלמדת רוסית נתקלת בו) שמתמצת בעיניי את ה"רוסיות" ..http://youtu.be/pEm0Eha4wyk
שיר אדיר. אם נתקלתי בו אז שכחתי.
ככה גם החיים לא ?
בלי שורה תחתונה אלא עם מורכבות
להפך , יפה בעיני שלא אילצת את החוויה להכנס לתבנית
כן, אולי…
בעניין העדר שורה תחתונה – יש שיר מאוד מפורסם שנכתב ב- 1866 על ידי משורר רוסי פיודור איבאנוביץ' טיוטצ'ב. חיפשתי את התרגום שלו לעברית, ומצאתי אחד, ללא קרדיט, בוויקיפדיה:
"בשכל לבדו לא ניתן להבין את רוסיה
שום אמת מידה רגילה אינה מקיפה את גדולתה
והיא עומדת לבדה בייחודיותה
ברוסיה ניתן רק להאמין"
אני יליד אוקראינה, וברוסיה הייתי רק פעם אחת, לפני כמה שנים. גם אני הופתעתי ולא הבנתי הרבה דברים. תודה רבה על הפוסטים. היה מעניין מאוד.
שמח שאהבת.
אגב, זה מזכיר לי משהו שאומרים בברלין. "ברלינאית (=הדיאלקט) אי אפשר ללמוד. ברלינאית צריך לחיות".