גיקדום 21.07.2013: איפה שמכשפה לוחמת בדרקוני ענק מבלונים נפגשת עם נוכלים אגדיים בדרכם למשחק פינבול במעבדה אגדית מהמאה ה – 17

חגיגת הלינקים לגיקים התקופתית של הבלוג. רצה איתכם כבר יותר מחמש שנים! מדע, מד"ב, אנימציה, אמנות מודרנית וסתם ביזאריות בריאה.

1. בתחילת שנות השמונים הלכו שני גברים לתערוכת אלקטרוניקה. אחד מהם היה טייס קרב בדימוס בשם ג'ון סטילי. השני? מתכנת צעיר ואלמוני, סיד מייאר.

בערב השני של התערוכה הם גילו אוסף מכונות ארקייד במרתף. אחת אחרי השניה שיחק הצמד במכונות, כאשר בכל משחק ומשחק הייתה ידו של מייאר על העליונה. לבסוף הגיעו לסימולטור טיסה של אטארי: הברון האדום. סטילי ידע שפה הוא יכול לנצח. בכל זאת, טייס קרב בדימוס. הוא ישב והשיג 75,000 נקודות במשחק. מקום שלישי בטבלת כל הזמנים של המכונה.

אז ניגש אליה מייאר, ובלי למצמץ, ירה דרכו ל – 150,000 נקודות. סטילי ההמום שאל אותו 'סיד, איך עשית את זה?'. התשובה הייתה: 'אהמ, בזמן ששיחקת, למדתי בע"פ את אלגוריתם המשחק'.

סיד מייאר המשיך ונהיה אחד ממפתחי משחקי המחשב המפורסמים בכל הזמנים. הסידרה בגינה התפרסם, ציוויליזציה, עלתה בהרבה מאד שעות ילדות שלי. בקוטאקו עלתה כתבה נרחבת עליו. מלאת אגדות אורבניות והערכה. לכל מי שמחפש לגלות את מקורות הגאונות, או סתם אוהב משחקי מחשב.


[Bee Queen. תמונה חדשה של מארק ריידן האגדי]

2. הדברים המגניבים ביותר בימינו מגיעים מפרוייקטי מימון המונים. זה לא יישאר הרבה זמן; או שהקונספט ימות, או שהוא יזלוג בכוח למיינסטרים ונקבל שלל פרוייקטים משעממים. כרגע הקונספט עדיין יחסית בשליטת הגיקים, וגיקים הם מגניבים.

האקדמיה למכשפות קטנות הוא סרט אנימה יפני באורך 26 דקות. היוצרים העלו אותו ליוטיוב עם כתוביות באנגלית וזכו ליותר מ – 800,000 צפיות. ככה זה כשיש לך בסרט מכשפות, אווירת פנימיה ודרקון יפני.

היוצרים כבר מתכננים על חלק ב' ב – 2014. במקור הם רצו עשרים דקות, אבל החליטו לפתוח פרוייקט מימון המונים כדי להרחיב אותו ל – 35 דקות. הם ביקשו 150 אלף דולר והשיגו אותם תוך פחות משש שעות. היעד הנוכחי הוא 500 אלף דולר, מה שיוסיף לסרט כל מיני שטויות כמו סאונדטרק וקומנטרי של היוצרים. הם כבר עברו את ה – 400 אלף, עם עוד שבועיים וחצי לסוף.

3. יש תיאוריה שנקראתי פוטוגיאומטרי: נסיון להבין את המציאות ע"פ תמונה. דוגמא לכך היא הסטראטאפ Upcload, ששייך לחבר; אם תתנו לו תמונת גוף הוא יחזיר את מידות הגוף והבגדים. מי אמר קניה ללא אכזבות אונליין?

טכנולוגיה לא באמת שימושית עד שעושים איתה משחק מחשב. הנה Rustclad. משחק בטכנולוגית הפוטוגיאומטרי. יש גם טריילר נהדר.

4. האם קריפטוגרפיה כבר לא חשובה? כשלמדתי, ממש מזמן, לתואר ראשון במדעי המחשב, סיפרו לי שיש אלגוריתם הצפנה שלא ניתן לפצח. קוראים לו RSA ואנחנו בישראל מאד גאים בו כי ה – S שייך לעדי שמיר ש"הוא משלנו".

אותו שמיר אמר השנה שכדאי שנתכונן לעולם הפוסט-קריפטוגרפיה. כי אולי הצפנת RSA מושלמת לא ניתנת לפיצוח בעקרון, אבל היות ובכל מערכת מעורב גם גורם אנושי של תכנון והפעלה – אותו ניתן לפצח בקלות. זה לא חדש ולא ברור לי למה נאמר דווקא עכשיו, אבל הנה לינק לסיכום ודיון בסלאשדוט.

5. דניס טיטו, מיליארדר, תייר חלל ואיש די מעניין באופן כללי, יוזם טיול למאדים! כלומר, כמעט למאדים. הטיסה בת ה – 501 יום תעבור ממש ליד מאדים, ואז תחזור לכדור הארץ בלי שאף אחד ירד לכוכב האדום. ממש משה רבנו מודרני.

ודניס טיטו מחפש.. אתכם! כלומר, זוג, בן ארבעים פלוס, שיהיה הצוות של המסע. חבר'ה, "זוג"! אנו מדברים על 'סקס בחלל' שזו וואחד כותרת מוכרת. יש אנשים מוזרים בעולם הזה. פרטים למעוניינים פה.


[דינוזאור ענק מבלונים]

6. Con artists הם רמאים מקצועיים. אנשים שהתמקצעו בגנבות מתוחכמות לא אלימות. הם גירסא מוקדמת של social hackers.

הוליווד תמיד הוקסמה מהם. נוכלים עם סגנון, העוקץ או שוברות הלבבות – כולם סרטים על קון ארטיסט(יות). הקון ארטיסטס הם כמו חתולים; תמיד נופלים על הרגליים. תמיד יוצאים עם ידם על העליונה. אחד הפחות מפורסמים אבל החביבים עלי הוא 'הארי' מ'חופשי על הבר'.

בבלוג Gunslinger מריצים סידרה על הקון ארטיסטס הגדולים של המאה ה – 20. לא תמצאו שם המון מידע, אלא רק שם ותמונה. אבל עם גישה לויקיפדיה, תגלו מהר המון סיפורים.

7.  שאלה: אם יש לכם שלושה כוכבי לכת, ואתם רוצים לחזות את התזוזה שלכם, איך עושים זאת? תשובה: ואללה לא יודע. וגם אף מתמטיקאי אחר לא יודע היות וזו בעיה פתוחה כבר מאות שנים.

נהוג לסווג את התנועה ל"סוגים". מה זה 'סוג'? עבור מתמטיקאי תנועה בעיגול היא תנועה בעיגול, ללא קשר האם העיגול ענק או קטנטן. עד היום היה ידוע על שלושה סוגי תנועות כאלה. במרץ "מצאו" פיזיקאים 13(!) סוגי תנועות חדשים!

למה ה"מצאו" במרכאות? פשוט: המחקר נעשה בעזרת מחשב, ואם הבנתי נכון סוגי התנועות לא הוכחו. זה סוג של ניחוש מלומד שעכשיו יכולים מתמטיקאים להשתמש בו כדי להוכיח את הטענה.

8. פול פרמפטון, פרופסור לפיזיקה תאורטית, התאהב. זה קרה עת פגש באתר הכרויות דוגמנית ביקיני צ'כית עם פטיש חזק לפיזיקאים בני 68. הרומן הווירטואלי פרח, כמו שקורה בעידן המודרני. רגע לפני החתונה ביקשה הדוגמנית מהפרופסור בקשה קטנטנה: אולי הוא יוכל לעבור בבוליביה לאסוף עבורה תיק ששכחה שם?

הקיצר, ידידנו הפרופסור נמצא עכשיו במעצר בית של למעלה מארבע שנים באשמת הברחת קוקאין לארגנטינה. את הדוקטורנטים שלו הוא מנחה דרך הטלפון, ואפילו מוצא זמן לפרסם מאמרים בפיזיקה. למדתם את הלקח?

9. בשישי למרץ פרסמו מדענים משוויץ הודעה: 'החלקיק החדש שהתגלה במעבדות CERN שנה שעברה נראה יותר ויותר כמו חלקיק היגס בוסון'. יבש משהו, אה? בואו נעשה להם ניסוח וואינטי: 'מדענים מטורפים משוויץ הוכיחו: מסע בזמן אפשרי!'. סתם סתם.

ההפתעה היא שכל עניין הגילוי הזה של חלקיק ההיגס בוסון הזה התקבלה בפיהוק מהול באכזבה. למה בעצם? אם נתעלם מכך שלשוויצרים אין את יכולת ההתבטאות של איינשטיין שהיה עושה מכך חגיגה של שירת מדע – נקבל את המצב הבא: חלקיק היגס בוסון מאשש את המודל הסטנדרטי. שזה מאד נחמד וכו', אבל גם פוסל המון תיאוריות יותר מרגשות של פיזיקה. אנטיקליימקס שכזה.

למעוניינים: מה זה חלקיק היגס בוסון לכל הרוחות?!


[טירה בשמיים]

10. ב – 1950 התפרסם במגזין Fantasy book – מגזין אלמוני לא חשוב – סיפור בשם 'הסורקים חיים לשווא'. על החתום: קורדוויינר סמית. הסיפור תפס את עינו של פרדריק פול, פשוט כי היה כל כך… טוב. הוא מצא דרכו לאנתולוגיה שערך פול ומשם הדרך לתהילה הייתה קצרה.

גל של ניחושים החל. מי זה הבחור המסתורי 'קורדווינר סמית'? לכולם היה ברור שזה שם עט. הכתיבה הייתה מקצועית מדי. פול מספר שחשבו שזה היינליין או תאודור סטרג'ן או אחד מעשרות סופרי המד"ב המפורסמים של התקופה. כולם הכחישו. גם כי הסגנון היה טיפה שונה משלהם. גם כי הם באמת לא היו אותו האדם.

כיום אנו כבר יודעים מי היה קורדווינר סמית:  דר' פול אנטוני מיירון לינברג. דיפלומט ואיש ביון אמריקאי. בדיוק התחלתי לקרוא את אסופת סיפוריו בעברית: כוכב ושמו שאול. בתזמון מושלם עלתה ביקורת ב – sfsite על אסופה ראשונה של כל(!) סיפוריו. מומלץ לחובבי ההיסטוריה של המד"ב.

11. זה היה חלום, ואז פרויקט מימון המונים בקיקסטארט ובסוף יצא לפועל: הרימייק למשחק הראשון של לארי חי וקיים!

לארי היה אחת מסדרות הקווסטים הבולטות של שנות השמונים והתשעים. הרפתקאותיו העירוניות של לא יוצלח שלימייזל עם חליפה לא אפנתית ישנה. הגיבור נראה בדיוק, אבל בדיוק, כמו ביל מוריי.

המשחק החדש נראה טוב. אנימציה מצחיקה כזאת כמו שמגיע ללארי. אולי עכשיו יוציאו איזה משהו חדש?

12. יותר מארבע מאות מכונות פינבול בהיכל אחד. זה מה שתמצאו בהיכל הבית של PAPA, הארגון הבינלאומי לפינבול. איזו בחירה נוראית של שם; כאילו הם ממש מנסים למשוך בחורות עם תסביך אבהי.

האנשים מ – PAPA לוקחים את העסק בשיא הרצינות. הם מארגנים תחרויות מקצועיות בכל העולם ומעבירים אותם בשידור חי ברשת. בגרמניה יש איזה 3-4 בחודש והעסק הולך ותופס תאוצה. בישראל? טרם. הייתי מרים את הכפפה לו הייתי גר בארץ.

האמת היא שפינבול הוא ספורט מצוין. מכני, דורש כישורים, מחשבה, תכנון – וגם ממש נאה לעין. לא אופתע אם פעם, במקרה שהאולימפיאדה תחזור אי פעם לארה"ב, נראה אותו כחלק מהמשחקים.


[פינבול וואלס וגרומיט]

13. אז פרסי הבלוגינג למדע הוכרזו. כאילו, איפושהו לפני כמה חודשים אבל אנחנו לא מהמעודכנים. אני לא ממש מבין חמישים אחוז מהכותרות שם, וזה למרות שאני אמור להיות סוג של מדען. אבל הכל נראה נורא מעניין והלוואי והייתי יכול לקחת יומיים חופש ולקרוא את זה.

מה שנותר זה "להמליץ" (ואז לקוות שקורא חרוץ יספר לי בחזרה כמה הלינק מצוין ואיך אני חייב לקרוא את הכתבה על 'האם אתה מקרה רפואי ייחודי?'). אז הנה, פרסי הבלוגינג למדע. יש שם עשרות לינקים. בחיי.

14. עוסקים במדע ומחפשים השראה? ב – io9 יש שלל תמונות של מעבדות ישנות. הרבה דברים מתחילת המאה ה – 20 והמאה ה – 19. אדיסון, מאדאם קארי וכל זה. וגם: תמונה אחת פנטסטית של האלכימיסט דוד טנירס הבן מהמאה ה – 17:

15. בסוף שנות התשעים הגיע Sissyfight לעולם. אחד ממשחקי המכות מרובי-המשתתפים הראשונים שעלו לרשת.

טוענים, ואני מצטט את המפתחים בעניין, שנוצרה קהילה תוססת סביב המשחק. מעבר לעובדה שמדובר בדרך מוקדמת במיוחד לתקשר עם זרים, היה פה גם עניין פמיניסטי: כל הדמויות היו נשים. כלומר, בנות קטנות שנותנות מכות. לא יודע אם זה מה שאני מגדיר כפמיניזם, אבל עדיף על גברים באוטובוס בטוח.

ו… עכשיו המשחק חוזר! עוד תוצאה של פרויקט מימון המונים מוצלח. מה יותר טבעי למשחק מרובה משתתפים מפרויקט מימון המונים? ביקורת אחת לפחות כבר יש. ביקורות קוראים מקומיים יתקבלו בברכה.

2 תגובות

  1. חובבן הגיב:

    קורדווינר סמית כל כך מוזר ושונה, שאני לא בטוח שזה בכלל מדע בדיוני.
    לא יכול לחשוב על מקבילה ליקום שהוא בנה, עם ההיסטוריה של אלפי שנה.
    יש כמובן יקומים גרנדיוזים אחרים, ראה סדרת המוסד, מלחמת הכוכבים – אבל הם ניראים טרוויאלים לעומתו.
    באמת זר ומוזר.

    • ניימן הגיב:

      בפנטזיה יש את מלאזן שדומה.

      במד"ב? אולי כל החבר'ה של אופרות החלל? למרות שלא קראתי המון. הספר של סמית' בישראל. רק באוגוסט אסיים לקרוא ולהעריך אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting