אופניים, אלפים #2
תמונת המשך לתמונה משנה שעברה.
היא נלקחה ב – Berghaus. מסעדה על פסגה מקומית בשם Malbun. גובה: 1368 מטר. היה דיווש מפרך. היא נראית מוזר בגלל שימוש בהגדרות אוטומטיות קיצוניות במצלמה.
בשלב מסוים כמעט התייאשתי למען האמת. התיישבתי בצד הדרך. לידי עבר זקן שיצא לטיול עם הכלב באוויר ההרים. הוא אמר 'התעייפת?'. הנהנתי והשבתי שאני שוקל לוותר ולחזור. 'לאיפה אתה רוצה?' שאל. Berghaus עניתי. 'זה מאתיים מטר מפה!' הוא ענה ונתן לי דחיפה קלה – 'אתה מעשית כבר שם!'.
כך יצא שהגעתי ל – Berghaus. שם אכלתי את המנה הבאה כדי להחזיר כוחות:
אפילו אני הייתי מוכנה לרכוב 200 מטרים בשביל ארוחה מפתה שכזו…יאמי!
(רק 200,אף לא מטר מעבר…מניין יש לך כוחות..?)
הנוף והמנה היו עושים איתי חסד.לא נראה לי שכך גם הטמפרטורה בקיץ.
אין לי.. אני ממש אבל ממש ממש עייף היום..
הנוף שווה, האוכל פחות…
הנקניקיה לא משהו. האמת היא שלא ידעתי שהיא מגיעה עם המנה. אבל הרושטי חלומי.. (לחובבי הז'אנר כמובן)