ארסבלוגיה – דיבורים על הבלוג

[פוסט על פופולריות פוסטים, כניסות לבלוג וכאלה]

עולים בבלוג המון פוסטים לאחרונה. זו תוצאה של חופשת סמסטר והמון זמן מחקר מול המחשב.

יש אנשים שנבהלו משטף האימיילים וביטלו את המנוי לבלוג – לגיטימי לגמרי. יש כאלה שגילו את הבלוג והצטרפו כמנויים. אז דברים דינמיים כזה וזה נחמד ולא משעמם.

הערה למען הנרטיב: אני בתל אביב לשבועיים. בקרוב יהיה לפחות פוסט אחד על חומוס.

[לאונרדו מתאבל על אחיו. פליייייייייייייז שמישהו יעשה סרט צבי הנינג'ה ברוח המדממת והדרמטית הזאת!]

הסיפור המשמח של השבוע: ביום שבת, כשהגעתי, קפץ חבר לביקור. בזמן שקשקש שתי דקות עם אמא שלי, כתבתי והעליתי פוסט מטופש להחריד על תוויות בירה מונפשות.

שעה אחרי זה ראיתי פתאום שכבר יותר מ – 200 אנשים נכנסו לפוסט. והמספר עלה ועלה במהלך היום עד שנשבר שיא המבקרים ליום בשלוש השנים האחרונות (אז עברתי למערכת סטטיסטיקה חדשה). רוב האנשים הגיעו מפייסבוק. אז תודה לכל מי ששיתף. עכשיו אני יודע איך מרגישים חורים ברשת.

גילוי מהימים החולפים: פוסטים על מוזיקה שוויצרית זה דבר לא פופולרי בעליל. הגיוני, לא? זה לא בלוג מוזיקה ולמה לקוראים להתעניין פתאום בעשרה שירים מתרבות אחרת שעולים פה? אז כדאי לשים דגש, אני מפנה את תשומת הלב לאחד השירים: Hemmige של Mani Hatter. שיר עממי שוויצרי והשיר האהוב עלי מסדרת הפוסטים.

משהו קצת ביזארי שקשור לבלוג אירע אתמול: פתאום החלו להגיע קוראים מהאתר going.co.il. מה לי ולאתר הזה שמעולם לא שמעתי שמו? אז נכנסתי אליו, הלכתי לעמוד ה'אירועים', וראיתי שכל מה שיש שם זה עדכונים מהבלוג שלי(!). במחילה, בדקו בעצמכם.

חבר העיר בפייסבוק ש"זה content farm קלאסי, אין בו שום תוכן עצמי אלא רק קישורים ותוכן בסינדיקציה". למה החליטו להתלבש דווקא על הבלוג הזה? איןלימושג. מוזר.

הערה טכנית לסיום: היה פידבק שלילי בחודשים האחרונים על מערכת התגובות בבלוג. אנשים לא יכלו להגיב, פרטים לא נשמרו וכו' וכד'. אז החלפתי אותה שבוע שעבר. כל מי שנתקל בבעיה מוזמן – כלומר – אני מאיץ בו – לדווח לי עליה.

חוץ מזה, אני שוקל לפתוח סוף סוף, באיחור של מאה שנה, עמוד פייסבוק. ראו הוזהרתם.