נשבר שיא הכניסות החודשי לבלוג!

היום, יום שני, בשעה תשע בבוקר בערך, נשבר שיא הכניסות החודשי לבלוג. שזה בכלל לא רע היות ויש עוד שישה ימים לחודש הנוכחי! בלי להיכנס למספרים, כי אני לא עושה את זה פה, נגלה שזה מספר בן חמש ספרות.

[מקור. CC]

בדיסקליימר אציין שזה בעצם שיא רק מאז מיוני 2010. אז עברתי למערכת סטטיסטיקה חדשה. יש מצב שהרייטינג בימי אירועי השבוע האמיתיים היה גבוה בהרבה ממה שיש כיום.

השיא הקודם היה במרץ 2011: אז נפתח גנזך הרשת שהביא הרבה תשומת לב לבלוג, היה פוסט מאד פופולרי על ממלכת תל אביב, וגם כמה פוסטים על פאבים היפסטרים. מה שאף פעם לא מזיק.

והחודש? החודש לא קרה שום דבר מיוחד. סתם כתבתי הרבה. כלומר המון. כלומר, כמעט כל יום – לפעמים פעמיים. אין איזה פוסט שאני ממש גאה בו (חוץ מאולי הגיקדום האחרון). גם עמוד הפייסבוק לא הזיק.

דבר מעניין: מן הסתם כמות הכניסות הכללית לכל פוסט עלתה (וגם מספר המנויים והאנשים שמודעים לבלוג). אבל מה שממש גדל זה כמות הכניסות לעמוד הראשי: זו פשוט הכפילה עצמה פי עשר. מן הסתם, פועל יוצא של קצב עדכון גבוה ואנשים שמתחילים לבדוק על בסיס יומיומי מה קורה פה במקום פעם בכמה זמן.

מבחינתי זה היה ניסוי מעניין שרציתי לעשות הרבה זמן. אין ספק שאני לא מסוגל להמשיך לכתוב בקצב הזה לאורך זמן. גם יש עבודה, גם אני מטייל הרבה (כידוע לכל) ואז אי אפשר לכתוב פוסטים, וגם: אין ממש חומרים למלא את הבלוג יום יום כל השנה. כשהייתי בישראל זה היה קל. בברלין? הרבה יותר קשה.

בשבוע הקרוב ימשיך קצב הכתיבה המוגבר. בשבוע שאחרי זה אני חוזר לחיי נוודות וכבר לא ממש בטוח. בכל מקרה, תודה לכל הקוראים – ובעיקר לאלו הספורים שנכנסים לפוסטים של המוזיקה.