גיקדום 24.09.2013: איפה שגודזילה וטיטניק משתמשים בממשק מוח למוח כדי לדון עם אבי ההסתברות המודרנית על חדשות המדע

הגיקדום של חודש שעבר צבר פופולריות חסרת תקדים! יפה לראות איך מסורת תופסת.

תודה לכל מי שהפיץ בפייסבוק. הנה בשבילכם עוד 15 אייטמים גיקיים במיוחד.

[חתול אוטובוס מושבת. של טים דויל]

1. חמישה מדענים מתחלקים בחשבון במסעדה.

המהנדס אומר: תוסיפו 8 אחוז מס ו – 18 אחוז טיפ לחשבון שלכם.
המתמטיקאי אומר: מישהו יודע כמה זה 12+7? אריתמטיקה זה לתיכוניסטים.
הפיזיקאי אומר: הכי פשוט יהיה להזניח את המס והטיפ.
זה ממדעי המחשב אומר: התוכנה שכתבתי אומרת שאנחנו חייבים 8,400 דולר. יש מצב שיש בה באג.
הכלכלן אומר: אני לא מתכוון לחזור לפה. אז זה מקרה פשוט של דילמת האסיר בלי איטרציות. האסטרטגיה הדומיננטית היא לדפוק את הצד השני. לא משאירים טיפ.

לדיאלוג המלא, הארוך והקרוע: חמישה מומחי חשבון מתחלקים בתשלום.

2. Exit73 הוא סטודיו אנימציה קטן שאנשיו גדלו על משחקי ארקייד. לכן הם עשו מחווה לאותם המשחקים: Coin. סרט על בחור שגונבים לו את המטבע, וכתגובה הוא יוצא למסע נקמה דרך… כל משחקי הארקייד שיצאו אי פעם בערך.

אין עלילה, ועדיין כל כך כיף לצפות בדבר הזה.

3. יש קומיקאי גרמני, בחור בשם אוטו. יש לו מבט ילדותי בעיניים, הוא מדבר עם פגם דיבור מצחיק כזה – והוציא סידרת סרטים שנושאים את שמו.

במיליניום הנוכחי הוא כיכב בעיקר בשני סרטי 'שבעת הגמדים'. שם הוא גילם את בובי: הגמד השביעי והלא יוצלח ביותר. בעוונותיי צפיתי באחד הסרטים. הוא מתאים לילדים מגיל 3 ועד 7, ומאד מאד הזכיר לי את הגרסאות המוסרטות של הדרדסים. יענו, טיפשיות מוחלטת.

יש בחור גרמני אחר, האראלד סיפרמן. הוא אנימטור ומעצב דמויות, שהיה אחראי על הדמויות בכמה סרטים מעולים כמו טרזן והקיסר נפל הראש. סיפרמן נפטר ב – 2013 מסרטן, אבל לפני מותו הספיק לעשות את הסרט המצויר של שבעת הגמדים.

התמונות מהסרט נראות מעולות. פשוט כיף מוחלט. הטריילר? קצת יותר סתמי. קשה לאמר שאני מצפה מזה להמון. נכוויתי כבר מספיק מאנימציה גרמנית.

4. מאדם דרך דרקון ועד גודזילה והתפלצת הגדולה ביותר: Reaper Destroyer מהמשחק Mass Effect 3. השוואת הגודל של הכל כולל הכל. היוצר טוען שהוא אשכרה הלך וחקר והוכיח מה הם הגדלים.

5. בחדר אחד באוניברסיטת וושינגטון ישב ראג'ש ראו. הוא שיחק במשחק מחשב בו היה צריך ללחוץ על כפתור בזמן הנכון. רק בעיה אחת: המקלדת עליה צריך ללחוץ נמצאת בצד השני של הקמפוס. ולידה יושב עמיתו אנדראה סטוקו.

אז חיברו לראשו של ראג'ש אלקטרודות EEG ולראשו של אנדראה איזה משהו שיוצר גירוי מגנטי – וקישרו ביניהם באינטרנט. התוצאה? ראג'ש חשב על להזיז את האצבע – ואנדראה הזיז את שלו בזמן הנכון ולחץ על הכפתור במקלדת.

זה ממשק המוח-מוח האנושי הראשון ואנחנו כולנו חיים בסרט מד"ב.

6. השבוע גילו מדענים את מקור היצירתיות במוח האנושי. נאסא החליטה לשלוח רובוטי-נחש למאדים ובקליפורניה מצאו מין חדש של לטאות חסרות רגליים. איך אני יודע את זה? הבטתי בפוסט של חדשות המדע השבועיות.

פוסטר מרהיב שמסכם בכמה מילים את התקדמות המדע בעולם. הנה אחד לפניכם – השאר באתר.

7. ברוס שנייאר, מומחה אבטחה בינלאומי, הכריז שאינו בוטח יותר בשיטת אבטחה פופולרית שנקראת ECC (קריפטוגרפיית עקומים אליפטיים). למה? השיטה תלויה בכמה מספרים קבועים שלדעתו של שנייאר "מפוקפקים".

כמה חבר'ה הלכו וחקרו את ההכרזה. הם ניסו לשחזר את הדרך בה נבחרו הקבועים הללו, וגילו ש… אי אפשר לעשות את זה.

במקום להשתמש באיזה קלט רנדומלי לבחירת הקבועים, נראה שהשתמשו במספר תמוה בלי להסביר למה. ומה שהכי חשוד: מי שעשה זאת היה אחד מראשי חטיבות המחקר של ה – NSA. הסוכנות לבטחון לאומי האמריקאית הידועה לשימצה.

הקהילה כולה חשדנית. סלאשדוט מסכם ומבאר.

8. יש הטוענים שאנחנו חיים בעידן החלל (ראו מאמר של IO9 בנושא). ואם אנחנו חיים בעידן החלל – אז אני רוצה להיות חלק מחקר החלל.

אבל קל לאמר וקשה לעשות. אפילו לי, אחד שחי באוניברסיטה, קשה לראות איך להתערבב בתוך עולם החלל הזה. בדיוק בשביל זה קם Spacehack: אוסף דרכים להשתתף ישירות בחקר החלל.

רוצים לנדב זמן מחשב לפרוייקטים גדולים? לנסות לנתח מידע בעצמכם? להשתתף בתחרויות של נאסא? כדאי להציץ, ולו רק בגלל שהאתר יפה. כך עושים מדע בעידן מהפכת המידע.

[אמן הרחוב האוסטרלי Nychos מציג: ניתוחים של דמויות דיסני]

9. ב – 1439 בערך המציא יוהאן גוטנברג את מכונת הכתיבה הראשונה ושינה את העולם המדע לנצח. במשך מאות שנים שלטה כתיבה מודפסת מדעית בעולם. שלטה והתנפחה והתקבעה בסופו של דבר על פורמט מסוים וקרטלים שמכניסים מדע לתבנית.

כיום, את זה כולם יודעים, הפרינט מת. הכתיבה המדעית גם היא עוברת למדיה הדיגיטלית. היא משגשגת עד כדי כך שתומאס לוינסטון, פרופסור לכתיבה מדעית מה – MIT, טוען: ייתכן שהגענו לנקודת גוטנברג של הכתיבה המדעית.

המאמר שלו ארוך (3000 מילים) וקצת חוזר על עצמו. יש סיבה אחת חשובה להעיף בו מבט: לינקים. לוינסטון סוקר ומלנקק לכל האתרים המובילים של הכתיבה המדעית הפופולרית כיום. לחצתי ולחצתי ולחצתי ועכשיו יש לי עשרות שעות חומרי קריאה.

[תיקון, תודה לזוריק: "יוהאן גוטנברג המציא את מכונת דפוס הבלט, או ליתר דיוק, את סדר הדפוס.
מכונת הכתיבה הומצאה בסוף המאה ה-18, תחילת המאה ה-19"]

10. [תודה לפשוט יעל] הנה שישים שניות על אהרון דיאז:

הוא קומיקסאי רשת עטור פרסים. היצירות שלו מוציאות עיניים ונראות מושלמות מבחינה טכנית. זה גרם לכך שב – 2008 זכה בקטגוריית 'שימוש בצבעים' של פרסי קומיקסאי הרשת.

הוא ידוע בעיקר בזכות הקומיקס, dresden codak: יצירת גיקים שעוסקת במסע בזמן, מד"ב, סייברפאנק ו… דקופאנק (תת-ז'אנר של סטימפאנק עם אמנות art deco ועלילות שמתרחשות בשנות העשרים עד החמישים של המאה העשרים).

לקומיקס יש המון מעריצים: בתחילת השנה ניסה אהרון לגייס 30,000 דולר דרך פרוייקט מימון המונים כדי להוציא ספר מודפס של הקומיקס. התוצאה הייתה גיוס של למעלה מחצי-מליון דולר(!) – והספר בדרך.

אבל הסיבה שהוא הגיע לגיקדום הזה לא קשורה לקומיקס. היא קשורה לזלדה. דיאז, מעריץ זלדה כבד, החליט לנסות להזרים דם חדש לסידרה. איך? ע"י היפוך תפקידים: משחק בו זלדה היא הגיבורה הלוחמת עם החרב שצריכה להציל את הנסיך לינק.

לא, זה לא הרעיון הכי מקורי בעולם. היפוך מינים הוא טריק ידוע במילניום הנוכחי. אבל רק תעיפו מבט בכמה מרהיב הפיילוט של דיאז. כיף לראות, אפילו אם המשחק לא יצא לפועל.

11. באמצע שנות השמונים קיבל דרו בלנקה מתנה רובוט צעצוע Verbox RX 5401 של חברת טומי. הוא היה רובוט מהסוג שמגיב לפקודות קול. רק שהייתה בעיה קטנה; כמו רוב הצעצועים מהסוג הזה, גם הרובוט של בלנקה לא פעל ממש טוב.

בלנקה, בן השבע אז, החליט לפתוח אותו. "אני לא בטוח מה רציתי להשיג (אולי קיוויתי לראות איש קטן עם ידית בפנים). אבל אני זוכר את ההתרגשות של סוף סוף לפתוח את זה, ואז לתהות איך אני עומד להרכיב את הרובוט שוב. זה מעולם לא קרה; שברתי את כל הצעצועים שקיבלתי אי פעם."

דרו בלנקה המשיך והפך ל'דר בלנקנשטיין'. מדען מטורף שבונה סינסטייזרים אנאלוגיים ומכונות אטארי פאנק. קיראו נא את סיפורו מלא ההשראה.

12. "אם שני מדענים הולכים לאיבוד ביער אינסופי, הדבר הראשון שהם יעשו זה להשתכר. כך הם יוכלו ללכת פחות או יותר באקראיות, מה שייתן להם את הסיכוי הכי טוב לפגוש אחד את השני. לעומת זאת, כדאי לסטטיסטיקאי להישאר פיקח אם ברצונו לאסוף פטריות. שוטטות שתויה ללא מטרה תקטין את השטח שמכסים, ותגרום לסבירות גבוהה לכך שהקוטפים יחזרו שוב ושוב לאותה הנקודה, איפה שאין כבר פטריות".

נשמע מוזר? אבל זוהי הסתברות מודרנית. וכך מתחילה כתבה על קולמגורוב, האיש שהמציא את ההסתברות המודרנית.

13. לא ממש עקבתי אחרי ויכוח הפוליו. אבל מהמעט שקלטתי פה ושם, בלטה תופעה אחת מעל כולם: אנשים, אינטליגנטיים מאד אבל בלי הכשרה מדעית, קראו מאמרים מדעיים ופירשו אותם בצורה שגויה.

עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון, אני עושה את זה בעצמי, כן? יש ויכוחים שגורמים לי להטיל על הצד השני ערימות על גבי ערימות של מאמרים שטוענים שקפה זה בריא. אבל אני עושה את זה יותר כאמצעי ויכוח תוך כדי הבנה שאין לי ממש מושג מה טוען המאמר.

כל ההקדמה הזו נועדה כדי שאוכל להפנות אתכם למאמר: איך לקרוא ולהבין מאמרים מדעיים.

מקריות משעשעת: הוא נכתב בעקבות מאמר שנקרא האמת על חיסונים: הרופא שלך יודע יותר מהאוניברסיטה של גוגל. אבל מה שמדהים זה שהמאמר נכתב ללא שום קשר לויכוח החיסונים הישראלי, אלא בעקבות שורת ויכוחי חיסונים שפשטה בעולם הקיץ. יש טרנדים גם בספקנות מסתבר.

[ What Need of Man?. איור של אלכס שומבורג לעטיפה של Amazing Stories מ – 1961]

14. טוב, הבריטים התקנאו באמריקאיים. כידוע, לאמריקאיים יש כמה אתרים מגה-פופולריים ללימוד קורסים אוניברסיטאיים מרחוק: Khan Academy או Coursera למשל. לבריטים לא.

מה שכן היה לבריטים במשך עשרות שנים זה 'האוניברסיטה הפתוחה'. גוף עם די הרבה נסיון בלימוד מרחוק. עכשיו הם פתחו, בהשגחת האוניברסיטה הפתוחה, את FutureLearn: אתר לימוד קורסים אוניברסיטאיים חינם.

עברתי בקצרה על רשימת הקורסים: היא מרתקת, ולא דומה בכלל למה שאני מכיר מהאוניברסיטה. קורס על גילוי חלקיק ההיגס בוסון? קורס על האזנה ביקורתית למוזיקה? אדיר.

15. ג'ו וולטון כתבה את Among Others. ספר שנכתב מאהבה לז'אנר המד"ב, פנטזיה וספרים בכלל. מה שניכר בספר זה שוולטון קוראת המון, פשוט המון. וגם יש לה טעם משובח.

לכן כשג'ו וולטון ממליצה על שמונה ספרי פנטזיה שהלהיבו אותה בעשור האחרון – אני לא מתעלם. גם לא מרשימת שמונה ספרי המד"ב שהלהיבו אותה בעשור האחרון.

ראוי לציין, ברשימת הפנטזיה יש שני ספרים של דניאל אברהמס. אחד האנשים שכתבו את Leviathan Awakes המלהיב שכיכב במועדון הקריאה שלנו. אבל ארז כבר אמר שמאחד מהם לפחות הוא לא התלהב. שלושת הספרים שאני קראתי משתי הרשימות (סחרור, דזור וטרילוגיית קוטל המלכים) פנטסטיים.

תוספת: מסתבר שנהיה טרנד לסכם את העשור האחרון. קורי דוקטורוב עם ספרי הנוער הטובים ביותר מהעשור החולף.