ירידי ימי הביניים בברנדנבורג

מוקדם בשבת בבוקר הרגשתי שאני צריך לברוח.

עליתי על האופניים והתחלתי לרכוב צפונה. אחרי קצת יותר משעה גיליתי שאני כמעט באורניינבורג (Oranienburg); עיירה ממש מחוץ לברלין.

רבע שעה דיווש נוספת, מצאתי עצמי מול טירת ופארק אורניינבורג המרשימים. סלוגן השיווק הרשמי שלהם הוא 'רק פארק סנסוסי יותר יפה!'.

כמעט התפתיתי לטייל בפארק, אבל שמתי לב לשלט: 'היום! בחצר הטירה! יריד ימי ביניים!'.

שלא אכנס?

זה היה אירוע מאד פרובנציאלי. הבחורה בקופת הכניסה (שישה יורו) הכירה והסתחבקה עם כל באי היריד. היא דיברה איתי ארוכות רק כדי לנסות לפענח מאיפה המבטא שלי.

קניתי כוס יין מתובל חם. היה גם יין דבש בקרן יער אבל הוא היה קר ומזג האוויר היה צונן מספיק.

התיישבתי ליד שולחן וצפיתי במופע; שני ליצנים עשו ג'אגלינג, שרו שירי עם גרמניים של ימי הביניים עם גיטרה ומנדולינה והציקו לקהל.

הם ביקשו מתנדבת, נערה בערך בת 17 קמה. פה התחיל מופע ביזאר כולל הערות גסות על החזה שלה ונגיעות שדי בטוח שהיו מפורשות ברוב העולם כהטרדה מינית, שלא לדבר על כך שהיא קטינה, אבל בכפר בגרמניה התקבלו בצחוק.

באיזשהו שלב הם קצת עברו את גבול הטעם הטוב (סדרת נשיקות על הזרוע שהגיע עד ללחי ואז כמעט נשיקת באגס-באני בפה). בנקודה הזאת קם האבא, אדם מגודל שמוכיח את הטענה של דרווין שמוצא האדם הוא מקוף (בלונדיני), והודיע להם בחביבות שכדאי שירגעו.

עוד לא הסתיים המופע, וכבר החלו להישמע צלילי המופע הבא: קונצרט חמת חלילים וגיטרה. הלכתי להסתובב ביריד בזמן הקונצרט; הבטתי בדוכני האוכל. הם מכרו נקניקיות ו'אוכל ימי הביניים'. הכל היה שמן וכבד אז הסתפקתי בפרוסת לחם עם שמאלץ פריך.

שקלתי להישאר, אבל החלטתי שהאופניים קוראים לי. עליתי, רכבתי עוד שלושים קילומטר, הגעתי ל – kremmen, עיירה יפה עם מרכז עתיק. שם החלטתי שרכבתי מספיק. עליתי על רכבת לברלין וכל שאר קורות היום כבר לא רלוונטיות לאף אחד.
——————–

ירידי ימי ביניים אפשר למצוא כל הזמן בגרמניה. הם פעילות כפרית ולא מגיעים רוב הזמן לערים גדולות. יש אחד כמעט כל סופ"ש בברנדנבורג – המדינה שמקיפה את ברלין. מידע על תאריכים תוכלו למצוא פה. תאלצו להשתמש בגוגל כדי לגלות איפה נמצאים רוב המקומות.

היריד בו אני ביקרתי אורגן ע"י חברת Carnica. זה היה כנראה היריד האחרון שלהם עד אפריל. אז.. לגזור ולשמור.