גיקדום 29.10.2013: איפה שרובוט דרקון ענק וגנדלף השחור חוצים יחדיו את הגשרים של קוניגסברג ואז עוצרים לשחק במיסט וביומו של הטנטיקל

גיקדום עמוס לעייפה הפעם. אולי יותר מדי? שני טון טקסט עם חמישה עשר אייטמים לגיקיות וגיקים לפניכם.

[בנדר בפארק]

1. ב – 1987 הציגה לוקאס ארטס את SCUMM לעולם: שפת תכנות למשחקי הרפתקאות. SCUMM פותחה בשביל המשחק Maniac Mansion, אבל מיד נכתבו בעזרתה משחקים נוספים: לום, אי הקופים ויומו של הטנטקל. כולם משחקים אגדתיים.

לא הרבה יודעים זאת, אבל סניף סינגפור של לוקאס ארטס עבד על גירסא חדשה ליומו של הטנטיקל. עם פסאודו-3D, רקעים חדשים וסצינות נוספות. אומרים ש – 80 אחוז מהגירסא החדשה למשחק כבר הושלמה ויושבת על הדיסק הקשיח של מישהו.

אבל שאר עשרים האחוזים לא יושלמו לעולם. כי לוקאס ארטס, מה לעשות, נסגרה ב – 2012. ג'ייסון שרייר עבד חודשים, ראיין את עובדי החברה, תיעד חצאי פרוייקטים שלא הושלמו וכתב את הכתבה: איך לוקאס ארטס התפרקה?

2. PBS היא המקבילה האמריקאית לערוץ 1 שלנו. לאחרונה הם העלו תוכנית חדשה: Game/show: תוכנית אינטלקטואלית הדנה בנושאים חשובים שעולים ב… משחקי מחשב! אני מת על הטרנד המודרני של התייחסות אינטלקטואלית לתרבות פופ.

בכל פרק הם דנים בשאלה חשובה אחרת:האם מריו, לינק וסוניק הם אייקונים תרבותיים שיתקיימו לנצח? האם המשחק החדש של זלדה הצליח לאלף טרולים במשחקי מחשב? האם גיימרים צריכים את הפמיניזם של אניטה סרקינזייאן? (בלוגרית וגיימרית קנדית-אמריקאית שמותקפת בשל סדרת וידאויים שעוסקים בנושא נשים ומשחקי מחשב שיצרה)

וזה ממשיך וממשיך וממשיך. ערוץ היוטיוב שלהם פה.

[קלפי טארוט של שר הטבעות]

3. אנגלית היא שפה מוזרה. יש מילים שמחזיקות מעמד כבר אלפי שנים (בונוס או קמפוס למשל), ויש כאלה שמזמן יצאו משימוש.

דוגמאות? Groak (לבהות במישהו בזמן שהוא אוכל בתקווה שתוזמן להצטרף לארוחה), Lunting (צעידה תוך כדי עישון מקטרת) או Queerplungers. את האחרון אני אפילו לא רוצה להתחיל להסביר, אבל רק אציין שזה כרוך בלהפיל עצמך בכוונה למים. המשמעות המלאה, כולל רשימת מילים מוזרות נוספות יש פה.

4. שלושה חודשים לאחר תחילת משפט אייכמן בירושלים התחיל ניסוי מילגראם בארה"ב. מילגראם ניסה לענות על השאלה, 'האם ייתכן שהנאצים בסה"כ מילאו פקודות?'

בניסוי חולקו המשתתפים לזוגות. אחד מהם נבחר להיות 'מורה' ואחד, 'תלמיד'. התלמיד היה תמיד אחד האנשים שעבדו עם מילגראם ושותף לניהול הניסוי.

המורים התבקשו לשאול את התלמיד שורת שאלות. כל פעם שהתלמיד שגה – והתלמידים שגו הרבה, בכוונה – נתבקש המורה להעביר לתלמיד זרם חשמלי. המתח התחיל מ – 15 וואט (עקיצה) עד 450 וואט (סכנת חיים). הכל מזויף כמובן, אבל המורים לא ידעו זאת. המטרה? לבדוק האם אנשים מסכימים לחשמל אנשים אחרים למוות בהוראת סמכות של מדען באוניברסיטה.

והמורים הסכימו. הניסוי עלה כציטוט אוטומטי בכל דיון על הרוע האנושי. עד פה הפרטים הידועים.

בחמישים שנה שעברו מאז הניסוי, עלו שאלות רבות בקשר אליו. ראשית, העניין האתי. ניסוי מילגראם ניצב מחוץ לגבולות הסטנדרט המודרני של ניסויים בבני אדם ומקשה על ביצוע חוזר שלו. לכן ג'רי בורגר, ששיחזר את הניסויי ב – 2006, הריץ גירסא מוסרית יותר שלו, כולל שוויון מגדרי של חמישים אחוז נשים. התוצאות שלו זהות לאלו של מילגראם, כולל שוויון ברוע בין נשים לגברים.

ב – 2010 ערכו בצרפת גירסת תוכנית ריאליטי של הניסוי. למתמודדים נאמר שזה חלק משעשועון חדש. רק 16 מתוך 80 המשתתפים העדיפו להפסיק את התוכנית לפני שהצד השני "נהרג".

בספטמבר 2013, ממש עכשיו, התפרסם ספר מאת ג'ינה פרי המבקר מחדש את ניסויים מילגראם. פרי מצביעה על שורת מחדלים בניסויים. משלב הביצוע דרך אובייקטיביות החוקרים ועד שלב ניתוח הנתונים. במילים אחרות, היא קורעת הניסוי לגזרים.

שווה לקרוא את תקציר וניתוח הספר בבוינגבוינג והמסקנות שנובעות ממנו.

[גנדלף השחור. אני חזק בתמונות של שר הטבעות הפעם]

5. שבעת הגשרים של קוניגסברג (קלינינגרד של ימינו) היא אחת הבעיות המפורסמות של המתמטיקה.

בעיר קוניגסברג שני איים. הם מחוברים אחד לשני, ולעיר עצמה, ע"י שבעה גשרים. האם ניתן לחצות את כל שבעת הגשרים, מבלי לחצות בדרך את אותו הגשר פעמיים? ב – 1735 הוכיח לאונרד אוילר שהתשובה היא "לא". בדרך לתשובה הוא הקים שני ענפים חשובים של המתמטיקה: תורת הגרפים וטופולוגיה. אוילר, אגב, הוא המתמטיקאי הפורה בהיסטוריה: 886 מאמרים וספרים.

הכוח בפתרון של אויילר היה בייצוג הבעיה כגרף. כלומר – גשרים הם קשתות בגרף והאיזורים השונים של העיר הם צמתים. לאוילר לא שינה המיקום המדויק של כל גשר. המודל שהוא יצר הכיל רק את הנתונים החשובים לפתרון.

איתור וייצוג הנתונים החשובים הופך כיום לחשוב מאי פעם. הסיבה היא הצפת מידע. אם פעם מאגרי מידע שקיבל חוקר היו מורכבים מעשרות או מאות דגימות – היום מדובר על מליונים עד מליארדים של נתונים. ואלו לא נתונים מסודרים, אלא ים של רעש של מידע. לכו תמצאו שם את הידיים והרגליים.

ה – Wired פרסם כתבה מצוינת על המתמטיקה החדשה של ניתוח מידע. קריאה קצת ארוכה, עם הרבה סיפורים ודוגמאות היסטוריות, אבל שווה.

[התמונות הכי יפות של גוגל street view. כולל זאת]

6. הרצאות הפיזיקה של הפיזיקאי האגדי ריצ'ארד פיינמן הן מקור לימוד אגדי בפני עצמו. מעטים טקסטי הלימוד שיותר קולחים מהן. ככה זה עם פיינמן – האיש לא היה רק פיזיקאי מוכשר, אלא גם אחד שיודע להסביר פיזיקה.

כבר הרבה שנים שמיקרוסופט מציעה את סדרת ההרצאות לצפיה חינם ברשת. אבל האמת היא שיותר קל לקרוא אותן פשוט. גרסאות לא חוקיות על ספר ההרצאות של פיינמן הסתובבו ברשת – ובסוף הוחלט שאין טעם לשמור עליהן כסוד. אז קבלו: הרצאות הפיזיקה של פיינמן, כרך ראשון – בפורמט HTML. מאאאד מומלץ.

7. פעם היו גאונים רק במתמטיקה ומוזיקה. זה בגלל שלא היה צריך המון כדי להיות גאון במתמטיקה ומוזיקה: כמה ספרים טובים, מוח חריף והרבה עבודה קשה ושאפתנות.

אבל כיום? תכירו את באטושיג מיאנגאנבאייאר. בן 16 ממונגוליה. גאון אלקטרוניקה.

בגיל 15 קיבל באטושיג ציון מושלם בקורס אונליין של MIT. רק 0.2 אחוז ממשתפי הקורס זכו בכזה ציון. ב – 2012 הוא פירסם ביוטיוב סרטון שמסביר איך לבנות סירנת אזהרה אוטומטית פרי המצאתו. את הסירנה עצמה, אגב, תיכנן כדי לשמור על אחיו הקטנים מפני מכוניות שמגיעות מעבר לפינת הרחוב.

הכתבה על באטושיג מתארת לא רק את סיפורו של גאון, אלא גם את סיפורם של תלמידי קורסי האונליין שפושים כיום בכל פינה. ממלא אותי השראה.

[The Golden Age. בלוג לפוסטרים של הצגות וסרטים עתיקים]

8. לישראלים אין טיפת בושה.

שששששששששש! מי אמר את זה? גזענות! גזענות! – אלו התגובות שאקבל להצהרה שלמעלה בברלין. אבל מה לעשות, זה נכון: לישראלים אין טיפת בושה, וגרמנים מגיבים לאט וקרים. זה לא נכון כמובן לכל ישראלי או גרמני שתפגשו. יש המון המון יוצאי דופן ואנשים שבאמצע.

פעם הצעתי לא לאמר אם מישהו ישראלי או לא, אלא לעשות סולם של בין 0 ל – 100 עד כמה הוא ישראלי. אני, נגיד, רואה עצמי באיזור השבעים. לא רע.

נורמות התנהגות של תרבות יש בעולם, ויש אנשים שמנסים לסווג אותן. אחד מהם הוא הבלשן ריצ'ארד לואיס. בריטי שדובר עשר שפות וטייל בכל העולם.

לואיס חילק את התרבויות לשלוש קטגוריות עיקריות:
א. אנשים אקטיביים ליניארית: אלה שמתכננים, מארגנים, עורכים לו"ז ועושים דבר אחד כל פעם. גרמנים ושוויצרים נגיד.
ב. מולטי אקטיביים: פועלים יותר ע"פ דחף מאשר תוכנית. מחפשים ריגושים. איטלקים, לטינו-אמריקאיים וערבים.
ג. ר-קאטיביים: תרבויות שמעריכות נימוס וכבוד לצד השני. יפנים, סיניים או פינים הם כאלה.

גרף שמסווג את הארצות, הרחבות והסברים נוספים יש פה.

9. יש מושג במשחקי תפקידים: Critical Hit. מכה אנושה. שזוהי פגיעה כל כך מדויקת וחזקה בקרב עד כדי כך שהיא הורגת את היריב במכה.

כיום Critical Hits הם דבר סטנדרטי במשחקי תפקידים ומשחקי מחשב. אבל היסטורית הם היו מקור לקרב עקוב דמים בין מפתחי מבוכים ודרקונים לבין השחקנים עצמם.

כתבה ארוכה-כה-כה על מקור ה – Critical Hits, היסטורית הויכוח לגבי המושג ואיך השחקנים מצאו עצמם מנצחים בסופו של דבר.

[אוסף תמונות של ערים עתידניות]

10. מכירים את פרויקט גוטנברג? אם לא אז באמת הגיע הזמן: זה פרוייקט ספרים אלקטרוניים ותיק. המטרה של הפרויקט היא להכיל את כל הספרים שאין עליהם זכויות יוצרים ולהנגיש אותם לקהל. יש גם גירסא ישראלית: פרויקט בן יהודה.

אבל עולם הספרים הולך ומתפתח. כיום אנשים רבים מאזינים לספרים במהלך נסיעות לעבודה. לכן קם LibriVox: כמו פרויקט גוטנברג, רק לספרים מוקראים (אודיובוקס).

הספרים מוגשים ב – mp3 או ogg. יש  להם כבר מאגר מאד מכובד של ספרים מוקלטים. כולל כמה ז'אנריים כמו פרקנשטיין או דרקולה (בקריאה רגילה או בהקראה דרמטית!).

11. ביער Furth, שלי נירנברג, רצה הצגה עממית כבר יותר מחמש מאות שנה. ב – 1431, בזמן מלחמת האבירים במורדים מבוהמיה, מתעורר דרקון ענק מתרדמת קסומה בה היה שרוי.  מי יכול לעצור את המפלצת? שני אנשים בלבד לפי האגדה: העלמה הנאווה מטירת Furth והאביר Udo.

ההצגה, עוקץ הדרקון, מוצגת במשך שבועיים בלבד מדי אוגוסט כבר מאות שנים. פעם היו משתמשים, אני מניח, בבובת דרקון. במאה שעברה עברו לרובוטים, שהלכו וגדלו – עד שהשנה הגיע רובוט הדרקון הגדול בעולם להצגה: 15 מטר אורך, 4.5 מטר גובה של פלדה הולכת ונושפת אש. לו רק הייתי ילד.

12. חבורת אקדמאיים סרבים הצליחו לעבוד על מגזין מדע רומני ולגרום לו לקבל כתבה מצוצה מאצבע מזוהמת.

זה מצחיק, בעיקר כי היו המון סימני אזהרה: התייחסות למלגה של מייקל ג'קסון (הזמר) ורון ג'רמי (כוכב הפורנו), ציטוטים למאמרים חדשים של ברנולי ולפלס (מתמטיקאיים אגדיים שנפטרו לפני למעלה ממאה שנה). אם זה לא מספיק אז הם גם קישרו למגזין המפורסם 'המגזין למחקר המודרני של בעיות לא לוגיות' ולחוקר ב. סאגדייב (הידוע לרוב הציבור בשם 'בוראט').

[אתאיסט נגד אגנוסטי נגד דתי נגד גנוסיסטי: המדריך המלא למה הדת שלך?]

13. ב – 1993 יצא Myst ואיים לשנות את עולם משחקי המחשב. שישה מליון עותקים נמכרו ממנו, ובמשך עשור הוא היה המשחק המצליח ביותר אי פעם. אומרים שאנשים קנו מחשב במיוחד כדי שיוכלו לשחק ב – Myst.

אנשים חשבו שזה זלדה של משחקי המחשב. דיברו עליו כמו שדיברו על שר הטבעות אחרי הסרט הראשון; חשבו שזו יצירה שהאימפקט שלה כל כך גדול עד כדי כך ששום דבר אחריה לא יישאר אותו הדבר.

עשרים שנה עברו. העקבות של Myst בקושי נראות בעולם משחקי המחשב. מהבטחה לשינוי קיבלנו כלום. למה בעצם? תשובות ב – Grantland.

14. סיר ג'פרי האדסון הוזמן יום אחד לדו-קרב. יריבו, מר קרופט, התכוון רק ללעוג לו. הוא התייצב לדו הקרב חמוש בצינור איתו התכוון להפיל את האדסון מהסוס ולהרטיב את אבק השריפה שלו. אבל סיר האדסון הצליח להתחמק ממטר הנוזל שכוון לעברו, וירה ביריבו המשועשע למוות.

זהו סיפורו של סיר ג'פרי האדסון. גמד בן המאה ה – 17 מחצרו של המלך צ'ארלס הראשון. סיפור חייו מזכיר בצורה חשודה את סיפורו של גמד מפורסם אחר: טיירון לאניסטר משיר של קרח ואש.

15. קוראים ותיקים זוכרים אולי את האובססיה שלי לקלווין והובס. הקומיקס-סטריפ הטוב בהיסטוריה לעניות דעתי.

יוצר הקומיקס, ביל ווטרסון, הוא עוף מוזר. הוא שונא התמסחרות ידוע ונלחם קשה נגד מרצ'נדייז של הקומיקס שלו. את קלווין והובס הוא סיים בדיוק עשור לאחר שהחל, ב – 1995, ומאז נעלם מעיני הציבור והלך לעשות דברים אחרים. בעבר היה לו מנהג להבריח עותקים חתומים של ספרי קלווין והובס לחנות הספרים בעיירת הבית שלו. הוא הפסיק את זה לאחר שגילה שעותקים אלו נסחרו בהון תועפות באיביי.

יש מעט מאד ראיונות עם ווטרסון. הוא איש ששומר על הפרטיות. אז ראיון כזה שמתפרסם ממש עכשיו הוא סיבה למסיבה לחוגגים.

לצערי, כל מה שיש בידי כרגע הוא חלקים מהראיון (הגירסא המלאה תתפרסם בדצמבר). ווטרסון מתגלה כמרואיין רהוט, מעניין והכי חשוב: אינטליגנטי.

כדאי לקרוא את דעותיו על גירסאות אנימציה לקומיקס, עתיד הקומיקס, מלחמתו נגד הסינדיקטים ותחומי אמנות שעוד לא התגלו. אפילו אם טרם קראתם ולו סטריפ אחד של קלווין והובס.

[קלווין והובס. תביע משאלות שיכולות להתגשם]