שבתשטות: מד"ב-פנטזיה הודים ומגזין ספרות ספקלוטיבית של דרום-מזרח אסיה
אני קורא המון ספרות ספקולטיבית, אבל גרגר מהספרות הספקולטיבית שמתפרסמת בעולם. רוב ספרי המד"ב-פנטזיה שקראתי בשנים האחרונות באים מארצות דוברות אנגלית. מדי פעם מתפלק איזה סופר זר שכותב באנגלית, אבל אני לא מחשיב אותו.
כמובן שאני קורא גם הרבה ספרים שנכתבו בעברית, ולאחרונה פנטזיה בגרמנית (כדי לשפר את השפה). אבל זו טיפה כמעט זניחה בים הספרות האנגלית שמגיעה אלי.
מה שאומר שאני מפספס בטח המון סיפורים טובים. למשל, סיפורים הודים.
[פנטזיה הודית מפורסמת. האל גנש. מקור. CC]
גליון ה – 30 בספטמבר של מגזין הפנטזיה Strange Horizons עוסק בדיוק בזה: בספרות מד"ב ופנטזיה הודים. מלבד כמה סיפורים קצרים, תמצאו שם גם דיון מקוון עם סופרים הודים על ספרות ספקולטיבית הודית. קצת עצוב, אגב, שרוב הסופרים ההודים לא חיים בהודו. חלקם בכלל ויתרו על אזרחותם.
——————————-
בצירוף מקרים משעשע, בסמיכות לגליון הודו של Strange Horizons, יצא גם הגליון הראשון של Lunar: מגזין לספרות ספקולטיבית של דרום-מזרח אסיה. הם מתיימרים להביא יצירות מהפיליפיניים, מלאזיה, קמבודיה, סינגפור, לאוס וויטנאם.
הגליון הראשון מוצע לקריאה חינם. הפורמט האונלייני שלו נוראי, לפחות בפיירפוקס, וחירפן לי את העיניים. לשיפוטכם.
וואו, מעניין. אם היה לי זמן וכוח לקריאת סיפורים קצרים מקוונים הייתי קופצת על המציאה. דווקא הגיליון של לונאר בכרום מאוד נוח לקריאה. קצת רפרפתי…אבל יש לי המון חומרים לקריאה בעברית בבית אז…:-)
ובדיוק בגלל זה הקישורים מופיעים בשבתשטות ולא כאיזה פוסט נפרד.
בפיירפוקס שלי זה נוראי. דווקא רציתי לקרוא את אחת הכתבות שם (לא הסיפורים), אבל התייאשתי אחרי שתי דקות של לנסות להגיע אליה.
יש גם כתב עת מקוון חדש שמוקדש כולו לספרות ספקולטיבית הודית. הגיליון החמישי שלו עלה החודש. ולא, אין לי זמן לקרוא אותו לצערי.
http://indiansf.in/
דרך אגב, קצת מפתיע אותי ש"סטריינג'" הגיעו לזה רק עכשיו. הנושא הזה של ספרות ספקולטיבית לא אנגלופונית הוא אחד הנושאים החמים של השנתיים-שלוש האחרונות עם העלייה של סופרים כמו אלייט דה בודארד, קן ליו והאנו רג'ניימי. היה World SF blog של לביא תדהר וקן ליו שכבר לא מתחדש (הסיפור האחרון שהם פרסמו היה של סופר ישראלי, עדו סוקולובסקי); ג'ף ונדרמיר העלה את פינלנד על הכוונת שלו; הלסינקי התחרתה השנה על הזכות לארח את וורלדקון 2015; אפקס הוציאו שני אוספים שנתיים של מיטב המדע הבדיוני העולמי (בעריכת לביא תדהר); פרסי המד"ב המתורגם לאנגלית זוכים ליותר חשיפה.
מה ש"מפריע" לי זה שכל השמות שהבאת הם סופרים זרים שכותבים באנגלית (אולי חוץ מקן ליו שאני לא מכיר למען האמת). בתחום הרומנים? מעט מאד ספרים מתורגמים משפות זרות מגיעים להצלחה. וזאת למרות שבפולין (למשל) יש סצינת פנטזיה אדירה.
לא כל כך מבין למה, כי הרי בתחום הספרות היפה ספרים מתורגמים מצליחים בעולם האנגלי (והבינלאומי) לא פחות מספרי מקור אנגליים.
בסיפורים קצרים אני מבין שכן מתורגמים יותר דברים?
ושאלה – מה זאת אומרת "ג'ף ונדרמיר העלה את פינלנד על הכוונת שלו"? להזעיק את ה – NSA הפיני? :)))
LOL ג'ף ונדרמיר כתב סדרת פוסטים על מדע בדיוני פיני ולאחרונה חילק בחינם אסופה של סיפורים של סופר פיני.
אני יודע לבטח שחלק מהסיפורים באסופה של APEX הם מתורגמים, אני לא יודע לגבי ספרים. אבל יש ערך בכתיבה של לא אנגלים ואמריקאים גם אם היא באנגלית. יש פה כניסה של צלילים חדשים למדע הבדיוני. תשווה את מה שדה בודארד עשתה עם התרבות הסינית והתרבות האצטקית לעומת מה שרוברסון עשה אתן ב"תשעת בני הדרקון". קרא את לביא תדהר וסיפורי "אוסאמה" שלו לעומת הטיפול האמריקאי בטרור, שלא לדבר על סיפורי חיפה שלו. אני רואה הבדלים ברורים.
למה אין תרגום? אני חושב שזה קשור לכמה דברים.
א. זה עולם אנגלופוני. כולם, בכל מקום, יודעים שצריך לכתוב באנגלית כדי להצליח. חוץ מיפן, השווקים מחוץ לעולם דובר האנגלית קטנים יחסית (אני חייב לסייג את הדברים שלי בנקודה זו, אין לי מושג מה קורה ברוסיה), וליפנים יש את הדברים שלהם. על פי הריאיון הזה (http://www.sf-f.org.il/story_1132) המצב בסין עדיין בחיתוליו. הוא אמנם בן ארבע שנים, אבל במצב השליטה של המדינה באמצעי הפרסום שם אני לא יודע כמה מהר זה ישתנה. בוא נראה מה קוראה עוד עשר שנים.
ב. התוצאה של א' היא ששיעור הספרות הספקולטיבית שנכתב בשפות זרות בטל בשישים לעומת הכתיבה באנגלית. ביחס לא פרופורציונלי לחלוטין לכתיבה ה"רגילה".
ג. מוניטין (עדיין). זה משתנה לאט-לאט אבל הספרות הסקפולטיבית עדיין נחשבת נחותה משהו. הספרים שעושים גלים בחו"ל, ואשר זוכים לתשומת לבם של מוציאים לאור בעולם האנגלי, סביר להניח שיהיו "גבוהי מצח" או דברים בסגנון 50 גוונים של אפור שיוכלו להכניס הרבה כסף.
ד. סנוביזם אלנגלופוני. לדעתי עדיין יש בקרב חובבים תפיסה מסוימת שהצנטרום של הפיילה הספקולטיבית הוא ארה"ב-בריטניה וכל מה שבא מבחוץ הוא חיקוי חיוור. זה אחד הדברים שמשתנים היום.
ואוו. אדיר ונדרמיר. הוספתי את הבלוג שלו לרשימת הקריאה שלי.
רק דבר אחד אני לא בטוח שאני מסכים איתך (אולי מתוך בורות): לפחות לפנטזיה יש שוק של רבי מכר מקומיים בגרמניה ופולין. אלו במקרה שתי הארצות היחידות שהתעניינתי בשוק הפנטזיה שלהם ולא יכול להיות שרק במקרה נפלתי על הנכונות.
אבל הכמויות הכוללות עדיין מאד נמוכות, וכנראה שאתה צודק שזו הסיבה העיקרית..