משלוח בירות אוקטובר 2013

קיבלתי במפתיע החודש 65 יורו ממקור הכנסה לא צפוי. במקום להיות אדם אחראי ולסגור אותם בקופת גמל על תשורה נאה, העברתי אותם – תוך פחות משלוש דקות – לידי סוחר הבירה שלי.

הנה מה שקיבלתי בתמורה:

הציונים מ – Ratebeer.

1.  Drakes Jolly Rodger – ציון 97. קוראים לזה בארלי-ויין אמריקאי ישן וטוב. שזה קצת מצחיק, כי בארלי-ויין אמריקאי זה סגנון חדש לגמרי. אבל מילא, יש שם מחטי אורן ו 9.6 אחוז אלכוהול. יהיה טוב, טעים ומשכר.

2. To Øl Black Malts & Body Salts Black Coffee IIPA – ציון 99. תכיר את To Øl ('שתי בירות' בדנית. הוגים את זה 'טו משהוצלילמוזר'). מבשלה שהקימו שני תלמידים לשעבר של מיקלר (גדול הבשלנים הדנים). To Øl הם מבשלה-בדואית. יענו, החבר'ה מבשלים כל בירה במבשלה אחרת. הם שמו לעצמם מטרה: להיות כמה שיותר מטורפים. התוצאה? קצת כמו פארודיה על כל עניין בירות הבוטיק. כאילו, הבירה הזאת היא אימפריאל IPA כהה עם מלח וקפה (french press אם להיות מדוייקים). פפפפפפפפפפפפפף. זה בטח טעים בהיסטריה.

3. To Øl Fuck Art – This is Advertising – ציון 93. אותה המבשלה מהשם הקודם. השם פה אומר הכל. כאילו, כלום. סתם שם טיפשי ומצחיק. אני כבר אוהב את החבר'ה האלה. לכאורה זו בירת קוואדרופל בלגית. במעשה, כבר שתיתי בקבוק אחד שלה (מתוך כמה שהזמנתי – היו יחסית זולים), והיא פיצוץ טעמים שהרבה יותר מזכיר בארלי-ויין מאשר קוואדרופל.

4. Three Floyds/ Mikkeller Hvedegoop – ציון 99. מיקלר הדני ו three floyds מאינדיאנה חברו ביחד כדי ליצור יין חיטה. יענו, בארלי-ויין מחיטה.

5. Mikkeller Beer Geek Breakfast – ציון 100(!!). כבר שתיתי (ושתיתי ושתיתי) את בירת ארוחת הבוקר לגיקים של בירה של מיקלר. הבירה האהובה עלי בעולם בימים אלו. רכשתי עוד שני בקבוקים שלה.

6. Midtfyns Imperial Stout – ציון 99. אימפריאל סטאוט דני. כן, עוד בירה דנית! האמת היא שבזמן ההזמנה לא שמתי לב שזו קניה כמעט על טהרת דנמרק. מעניין מה זה אומר עלי? או על דנמרק?

7. Mikkeller Black (Tequila/Speyside Edition) – ציון 97. עוד בירה דנית (די, תפסיקו לצחוק בחייאת). אימפריאל סטאוט עם פיניש של טקילה. הממממממממ.

8. Drake's Drakonic Imperial Stout – ציון 99. אימפריאל סטאוט (נחשו מה הסגנון האהוב עלי) – אבל, טה-דאם(!) – לא דני! אלא קליפורני. לא יודע כלום על המבשלה. מוכן להיות מופתע.

לסיכום, נראה לי שהצלחנו להוכיח שהטעם הנוכחי שלי בבירות משעמם לגמרי: בארלי ויין או אימפריאל סטאוט – ועדיף דני. למרות שיש שם שתי בירות משוגעות (דניות) מסגנון אחר.

לזכותי ייאמר ששתיתי כל כך הרבה פייל אייל ו – IPA מרים כמו המוות בברלין לאחרונה, ואפשר להבין את הרצון בשינוי.