הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 לדצמבר: ג'וליאן קומסטוק – רוברט צ'רלס וילסון (+ ספרים למועדים עתידיים)

במפגש הקודם של מועדון הקריאה התרכזנו כולנו, מי יותר מי פחות, בלהעליב את The Hundred Thousand Kingdom. הספר של המפגש הבא יהיה הרבה יותר מוצלח – עלי. פרטים אחרי התמונה.

לפני התמונה נכריז על שלושת הספרים במועדים הבאים (שימו לב לספר החדש באפריל!). למען הסדר הטוב.

א. 1 בדצמבר 2013: ג'וליאן קומסטוק – רוברט צ'רלס וילסון [גרף]. 495 עמודים בעברית. 2009. סיפורו של אדם באמריקה של המאה ה – 22. הביס בנוקאאוט את קוני ויליס בבחירת הקוראים בפוסט ראש בראש: רוברט צ'רלס וילסון מול קוני ויליס. יש עליו ביקורת חמה מאד בבלי פאניקה.
ב. 1 בפברואר 2014: Throne of the Crescent Moon – סלאדין אחמד [אמאזון]. 304 עמודים בכריכה רכה. 2012. לא ספר שיזכה באחד הפרסים הגדולים. השנה זה התפקיד של 2312 חולצות אדומות (זכה בהוגו!). אבל הוא *מועמד* לכולם. הגיבור הוא צייד ע'ולים קשיש (מפלצות ערביות מיתולוגיות), אחד שממשיך למלמל לעצמו I'm too old for this shit. העלילה? צייד המפלצות נאלץ לשלב כוחות עם דרוויש (כהן דת מוסלמי) ושמאנית שבט כדי להגן על העיר שהוא אוהב. קראתי עשר אחוז מהספר: דיאולוגים מודרניים, דמויות כיפיות והכל באווירה כבדה של סיפורי אלף לילה ולילה.
ג. 1 באפריל 2014: Mur Lafferty – Shambling Guide to New York City [אמאזון]. 368 עמודים בכריכה רכה. 2013. קורי דוקטורוב, דידי חנוך – ובכלל, כל מבקרי הספרים האהובים עלי המליצו על הספר הזה. סיפורה של בחורה, די רגילה יש לאמר, שמקבלת עבודה כעורכת בהוצאה לאור של מדריכי טיולים. א-בל, טוויסט: מדריכי הטיולים מיועדים לשדים, גלמים, חצאי אלים וסוגי מפלצות שונים. הספר לא זכה (עדיין) בהמון פרסים (אם כי הסופרת זכתה בפרס קמבל לסופרת חדשה). אבל עם כאלה המלצות, לא בא לכם לקרוא?

אז מי זה ג'וליאן קומסטוק ולמה כדאי לכם לקרוא אותו: ארה"ב של המאה ה – 22 היא מקום די מדכא. אבל מתי לאחרונה ראיתם גירסת מד"ב לא מדכאת של ארה"ב?

נגמרו המשאבים, בא-רור, והעולם נסוג לסוג של ימי הביניים. בארה"ב, יש סוג של דמוקרטיה שהיא בעצם דיקטטורה בה שולטת משפחה אחת (תחשבו רוסיה 2013). המשפחה היא משפחת קומסטוק. ולגיבור הספר קוראים ג'וליאן. ג'וליאן קומסטוק.

ג'וליאן בחור קצת משונה בנוף המקומי. הוא אתאיסט, מעריץ נלהב של מדע וחלומו הגדול ביותר הוא לעשות סרט על חייו של דרוויין. זהו סיפורו של ג'וליאן קומסטוק. סיפור בארה"ב של המאה ה – 22.

ג'ון וולטון אמרה ש"זה ספר מוזר. מידת ההנאה שלכם ממנו תלויה במידת ההנאה שלכם מהרפתקאות בסגנון ויקטוריאני". אני אישית ממש נהנה מהרפתקאות בסגנון ויקטוריאני. רמי שלהבת בבלי פאניקה טען ש"'ג'וליאן קומסטוק' הוא ספר מרתק ושלם יותר מספריו הקודמים של וילסון". והיות וספריו הקודמים של וילסון עם 'סחרור', ו'הכרונוליתים' עטורי המחמאות והפרסים, הרי שזו וואחד מחמאה.

ג'וליאן קומסטוק היה מועמד להוגו. הוא הספר הראשון במועדון הקריאה שאפשר לקרוא בעברית (ואני מחפש עוד – בחיי! אבל אין מד"ב\פנטזיה רלוונטי מהחמש שנים האחרונות שתורגם לעברית! בחו"כ!). הספר יצא בהוצאת גרף המעולה, מה שכבר מעיד על איכותו. מקווה לראות פרצופים חדשים הפעם!

סיכומון של מועדון הקריאה הקודם: כאמור, עושה רושם שאיש לא נהנה מ – The Hundred Thousand Kingdoms. אתם יכולים לעבור על הביקורת שלי ועל הדיון ולראות הטיות שונות של המילים 'שעמום' ו'גרוע'. הגדיל לעשות מיכאל ג' שאמר: היי אנשים! הספר הוא בדיוק כמו דמדומים – רק שבמקום ערפדים יש אלים, ובמקום נערות תיכון יש נסיכות ברבריות. מדויק ונכון.

מה שמפתיע זה שכל מיני אנשים, וגלי בראשם, ממליצים על הטרילוגיה הבאה של הסופרת. The Killing Moon. אני קצת עייפתי מאנ.קיי ג'סימין ואין לי כוח להתחיל משהו חדש שלה. אבל אם יתגבר מספר הקולות שמשבח את הטרילוגיה השניה שלי, אולי בסוף אשבר.