גיקדום 31.12.2013: איפה שניאוריאקציונרים ובילבי היפנית עושים טיפולי שיניים לרובוטים במעבדה של קומודור 64

גיקדום אחרון של השנה, ביום האחרון של השנה. אולי זו טעות להעלות פוסט ארוך כל כך בתקופה בה יש לכולם כל כך הרבה מה לקרוא? נדע בקרוב.

[לתמונה הזאת קוראים ג'פטו. היא על רופא שיניים של רובוטים]

1. קורטיס יארווין (Curtis Yarvin) ידוע יותר בכינוי הרשת: Mencius Moldbug. יארווין נחשב למקים תנועת הניאוריאקציונרים. אנשים שרוצים להפיל את הדמוקרטיה ולחזור לימי שלטון בתי המלוכה היפים של לפני המהפיכה הצרפתית.

הניאוריקאציונרים שונאים את הדמוקרטיה. הם חושבים שמדינות צריכות להיות קטנות, ולהתחרות על האזרחים שלהם. משהו כמו ערי מדינה של ימי הביניים. אם אזרח לא אוהב את המלך או המדינה, הוא מוזמן לעזוב לאחרת. זה בא במקום המצב הנוכחי בו האזרחים מחליפים את השליט.

הניאוריאקציונרים הם חבורה קטנה אך קולנית. בין האנשים שהביעו דומות בכיוון יש גם כמה "מפורסמים": פיטר ת'יל מקים פייפאל למשל. בטק קראנץ' סקרו והסבירו את התנועה החדשה. יש גם רשימת קריאה נרחבת בסוף

[הספריה הבריטית הלאומית העלתה מליון תמונות לרשות הציבור. הנה אחת]

2. וויאג'ר הפכה לחפץ האנושי הראשון שהצליח לעזוב את מערכת השמש. המוני כוכבים שמאפשרים חיים התגלו. מדענים ריפאו תינוק עם איידס ונוירולוגיים הפכו את המוח לשקוף! אלו רק חלק מהפריצות המדעיות של 2013. אחת הרשימות הראויות.

3. עדכוני אוקלוס ריפט:

זוכרים מה זה אוקולוס ריפט? קסדת המציאות המדומה שניסיתי לא מזמן? בינתיים מספר האנשים שמתנסה בה הולך וגדל, וכל יום חבר חדש מבשר לי ש'שיחקתי היום לראשונה בדמו שלהם!'. תופעה מדהימה יחסית למוצר שבכלל עוד לא יצא לשוק! בינתיים קיימת רק גירסת הפיתוח שלו.

כל מה שקשור לאוקולוס ריפט מקבל הייפ ומימון. בעיקר מוצרים נלווים שאמורים לעזור לכם לצאת סופית מהעולם. אחד "ישן" יחסית הוא Razer Hydra: שלט תנועה משופר שאמור להתאים לרמת הדיוק שדורש העולם הוירטואלי.

אבל מה שיותר מרגש הוא Virtuix Omni: הליכון למשחקי מחשב. מה מיוחד בהליכון של Virtuix Omni? שהוא הולך לכל הכיוונים. לא רק קדימה כמו בחדר כושר, אלא גם לכל צד אפשרי. היישום למשחקי מחשב ברור, כן?

זה *עוד* לא הדבר האמיתי. כי עולם וירטואלי מושלם יכלול יותר מאשר הליכה וריצה. הוא יכלול גם קפיצה, כריעה ועוד מלא פעולות של הגוף האנושי. בקצב הנוכחי, זה עניין של כמה שנים עד שנגיע לשם.

[הייאו מיאזאקי, הדיסני של יפן, כמעט עשה סרט על בילבי. כמעט. הנה כמה תמונות שיצר למטרה]

4. יש רשימות ויש רשימות. ויש רשימות של רשימות ועכשיו גיליתי את האמ-אמא-אמא של הרשימות: רשימת הרשימות של הרשימות של ויקיפדיה! היא מחולקת לקטוגריות, ואם תתחילו לעיין בה תגלו שתיכף נגמר היום. מה זה? איך יוצאים מזה? אדיר!

5. Creative Commons הוא רשיון זכויות יוצרים לאנשים כמוני. כלומר, לאנשים שיוצרים תוכן חובבני, רוצים שאנשים אחרים ישתמשו ויפיצו את התוכן שלהם, אבל גם רוצים קרדיט מדי פעם ושימוש הוגן בתוכן.

במקום לנסח דבר כזה משפטית, פשוט רשום לי בצד הבלוג שאני כותב תחת רשיון Creative Commons. עכשיו לכו תבדקו מה זה לפני שאתם גונבים מפה חומרים.

Crative Commons הוא רשיון משפטי לקהילה הטכנולוגית. לכן לא מפתיע שנותנים לו גרסאות – בדיוק כמו לתוכנה. בסוף נובמבר יצאה גירסת 4.0 של הרשיון.

מה חדש בו? השינוי הכי גדול הוא הבינלאומיות של הרשיון. במקום שישים גרסאות לשישים איזורי חוק שונים בעולם, הרשיון החדש מצליח להכיל את כולם. אם כי עדיין צריך תרגום לשפות המקור.

שינויים נוספים חשובים: מתן זכויות יוצרים למסדי נתונים. רשות לא לאפשר שימוש ביצירה שלך מסיבות מצפון (אדיר!). מנגנון נוח למקרים בהם יש הפרת זכויות יוצרים (לא הולכים ישר לתביעה. צריך לתת למפר שלושים יום לפתור את הבעיה). ומה שהכי חשוב: רשיון קריא יותר ללא משפטנים.

סקירה מלאה יש פה. את הרשיון תמצאו פה.

[זה לא שאני מעריץ גדול של חתולים, אבל הספה הזאת היא משהו אחר]

6. לפני שכתב את התפסן בשדה השיפון, כתב ג'יי.די סאלינג'ר את הסיפור הקצר האוקיאנוס מלא בכדורי באולינג. בסיפור מוצג מותו של קנת' הולפילד. מי שמאוחר יותר הפך לדמות 'אלי', אחיו של הולדן קולפילד, בתפסן.

סאלינג'ר משך את הסיפור רגע לפני פירסומו במגזין. הוא נשאר חבוי, עד שסאלינג'ר העניק את העותק היחיד שלו לספרייה של אוניברסיטת פרינסטון. התנאי שלו היה: הסיפור לא יותר לפרסום המוני עד לפחות חמישים שנה לאחר מותו. כלומר, ה – 7 לינואר 2060.

כדי להבטיח שהסיפור לא ידלוף החוצה בעידן הדיגיטלי, נקטה פרינסטון בצעדי אבטחה שב"כיים משהו: סטודנט שרוצה לקרוא את הסיפור צריך לחתום על שני טפסי סודיות. לחדר הקריאה אסור להכניס אמצעיים אלקטרוניים, ובזמן הקריאה עומד ספרן חשדן מעבר לכתף הקורא כדי לוודא שלא נעשה איזה מעשה לא חוקי.

הם כשלו. הסיפור, יחד עם שני סיפורים לא מפורסמים נוספים, הגיע לביטורנט. כנראה שמי שהעלה אותו קנה עותק לא חוקי באיביי. משם הוא דלף והסתובב בעולם, וכיום יכול כל אחד לקרוא אותו. מי כותב ביקורת?

7. פעם נהגתי לכתוב באיזה פורום על משחקי מחשב ואמנות. זה היה מזמן, בטרם הבלוג, ולא עשה הרבה רעש. למה נזכרתי בזה? בגלל המשחק המעולה, המרתק, החדש והמאד אמנותי: מחכים בתור.

חמישים אלף אנשים שיחקו ב'מחכים בתור' ביום שיחרורו! או אולי "שיחקו" זו מילה חזקה מדי למה שקורה שם?

המשחק הולך ככה: אתם עומדים בתור. התור לא זז. יש לכם מד עירנות שיורד לאט לאט, ומד בריאות שעולה לאיטו. מדי פעם צריך לתת לעצמכם אגרוף בפרצוף כדי להתעורר – אם לא, תרדמו ותפסידו את התור. אם תתנו יותר מדי אגרופים אז תאבדו את ההכרה (ותפסידו את התור). זו אלגוריה מן הסתם על יום שישי השחור.

[הספריות היפות ביותר בעולם. אף פעם לא נמאס מרשימות מהסוג הזה]

8. הסינים הגיעו לירח! תוכנית צ'אנגה 3 (צ'אנגה = אל הירח הסיני) שלהם שמה רובוט על הירח. מה שמעלה את השאלה: האם הגיע הזמן לחלק את משאבי הירח בין ארצות העולם?

הבעיה היא שלא רק ארצות מגיעות עכשיו לירח. גם חברות פרטיות כמו Moon Express באות לשם, ויש להן אינטרסים בכלל לא טהורים.

הרוסים, שידועים באהבתם לצדק והימנעות מקונפליקטים, טוענים שאפשר לעשות את זה בצורה תרבותית ע"י הסכמים בינלאומיים. לעומתם, פרופסור אמריקאי טוען שסין הציתה עכשיו את תחילתה של מלחמה על הירח. תחושת הבטן שלי אומרת שישראל תקבל פירורים. אם בכלל.

9. מה הטעם לקשר לראיון איטי בן חצי שעה בימינו? מישהו בכלל יצפה בהרצאה של יותר מחמש דקות? כולנו עברנו לפורמט TED, לא? קצר וקולע?

ב – 1988 התארח אייזיק אסימוב, מגדולי כותבי המד"ב בכל הזמנים, בתוכנית Open Mind של ערוץ אחד האמריקאי. אסימוב מאמין שהאנושות צריכה להיות רציונלית. הוא מטיף לרציונליות. הוא מעריץ מדע ומדענים. והוא יודע לדבר. זוהי הדרשה הכי טובה בזכות המדע שתשמעו אי פעם.

10. זה לקח עשור, אבל עכשיו אפשר להכריז: לינוקס ניצח! מינכן עברה לקוד פתוח!

כ – 15,000 מחשבים ושרתים במינכן משתמשים עכשיו ב – LiMux. גירסת לינוקס מיוחדת למינכן (לינוקס מינכן אני מניח). הם גם נטשו את כל הפורמטים בעלי זכויות היוצרים של מיקרוסופט ועברו לקוד פתוח. אין יותר קבצי DOC. יש מסמכי ODF (פורמט קוד פתוח).

אם תשאלו את אנשי היח"צ של העיר הם יגידו שהיא חסכה עד עכשיו 11.7 מליון דולר בזכות המעבר. הם גם מדגישים שהם פחות תלויים במפתחים מבחוץ. לראייה – הם כתבו מערכת טפסים עירונית. היא מוצעת כקוד פתוח לכל עיר אחרת בעולם. כלהכבוד. באמת, כלהכבוד.

[היצורים המוזרים של אליזבת' מקגארת']

11. תקופה בה כל המשחקים של אטארי 2600 עולים לרשת היא זמן טוב לדבר על אמיולטרים.

אמיולטרים מחקים מכונת משחק כלשהי על המחשב. נגיד, אם יש לי אמיולטור לנינטנדו הישן, NES (ויש לי), אז אני יכול לשחק במשחקים של NES על המחשב (ואני משחק).

הבעיה של אימיולטרים משולשת: מחד, בדר"כ צריך מחשב חזק הרבה יותר ממכונת המשחק המקורית כדי להריץ אמיולטור בצורה טובה. לרוב האנשים אין מחשב כזה. שנית, הקוד של רוב מכונות המשחק לא פתוח. לוקח הרבה זמן "לפצח" אותו ולכתוב אמיולטור איכותי. ושלישית – אמיולטור לא נחשב לדבר הכי חוקי בעולם.

מעולם לא יצאו אימיולטורים לפלייסטיישן 3 ואקסבוקס 360. אבל עכשיו הגיע הדור הבא של מכונות המשחק, פלייסטיישן 4 ואקסבוקס וואן, ויכול להיות שדווקא איתם תגיע הבשורה; שתי המכונות משתמשות במעבד דומה למה שיש במחשבים הביתיים, וזה עשוי להקל את משימת כתיבת האימיולטור.

סלאשדוט העלו כתבה ארוכה על הקווסט לכתיבת אימיולטורים לדור החדש של קונסולות המשחק.

12. ברוכים הבאים לאייטיז. תקופה קסומה של אלקטרוניקה. תקופה בה צעיר נמרץ עם שיער ארוך, אחד שלימד עצמו אלקטרוניקה, יכל לבנות מחשב לבדו!

ביל הרד הוא צעיר כזה. איזה מחשב הוא בנה אתם שואלים? את הקומודור 64. המחשב הפופולרי ביותר אי פעם שמכר 27 מליון עותקים.

ביל היה חלק מקבוצה שבנתה את המחשב. היו להם חמישה חודשים לבצע את המשימה, כדי שהמחשב יהי מוכן לכנס האלקטרוניקה של 1985 בלאס ווגאס.

איך הם עשו זאת? איזה מאמצים הרקולסיים נדרשו למען המטרה? ואיך חברה פעם יכלה לבנות לעצמה את מעבד המחשב? כל זאת בכתבה האוטוביוגרפית של ביל הרד: לפצח את הקומודור 64.

[הציורים של לורי ליפטון נראים כמו טייק חולני על חבורת הזבל]

13. מכירים את Steam? זה כמו Itunes למשחקי מחשב: רשימת משחקים קלים להתקנה, רשימת חברים לצ'אט ואפשרות להצטרף בקלות למשחקים של אחרים.

החודש יצא SteamOS, מערכת הפעלה מבוססת לינוקס ו – Steam. המשמעות, בגדול, היא שמעכשיו יהיה הרבה יותר שווה (בתקווה) לפתח משחקים ללינוקס.

מה שמביא אותנו ל – Panagiotis Christopoulos Charitos (ברצינות. זה השם שלו): מפתח משחקי לינוקס כבר שש שנים. פתאום הוא מצא עצמו במרכז הזירה, וכתב מאמר ארוך על פיתוח משחקים בלינוקס.

התוצאה מרתקת. היא סוג של סקירה של פיתוח בכלליות ללינוקס – לאו דווקא משחקים. מתאים לכל מי שתיכנת, מתכנת או מתכנן לתכנת בלינוקס מתישהו בעתיד. וגם סתם לסקרנים.

14. Code.org, אתר לקידום מדעי המחשב שמתהדר בכל מיני שמות מפוצצים כמו ביל גייטס ומארק צוקרברג, העלה החודש כותרות סנסציוניות: תוך שלושה ימים למדו בעזרתו תכנות יותר ילדים מאשר בכל ההיסטוריה האנושית!

סתכלו על המספרים: נכתבו 507 מליון שורות קוד. 15 מליון אנשים השתתפו בשעת התכנות השבועית ועוד 7 מליון צפו בסרטוני הלימוד של האתר. מטורף! מטורף!

רק מה, אליה וקוץ בה: ראשית, ההגדרה שלהם ל'לימוד תכנות' רחבה בצורה היסטרית. הסתכלתי בסרטון או שניים והרמה בקאנטים. זה יותר נראה כמו איך ללמד אנשים לשחק במשחקי מחשב טקסטואליים.

שנית, בסלאשדוט מציינים שמספר הצפיות שכתוב ביוטיוב שונה מהמספרים ש – code.org טוענים. אלפיים צפיות בלבד. אלפיים! זה כלום. האם code.org התבלבלו בין מספר צפיות למספר כניסות? האם יש מהפיכה בתכנות או מהפיכת יח"צ שעומדת להתפוצץ?

[קסדת חייל גרמני מהמאה ה – 16. התרנגול שם כדי להפחיד את האויבים או משהו כזה]

15. הרבה זמן לא הפנתי לדיון בסלאשדוט. אבל הנה עכשיו בא אחד מעניין: האם מוזיקה דיגיטלית בדרך להחליף מוזיקה אמיתית?

הם טוענים ש.. אולי. מוזיקה של תוכניות טלוויזיה, פרסומות או רעשי רקע כבר מזמן דיגיטלית ברובה. זה בגלל שתשומת הלב לא מופנית אליה ואין צורך באיכות הכי גבוהה.

אבל גם בהופעות המוזיקה הדיגיטלית הולכת ותופסת נפח גדול יותר ויותר. מסעות ההופעות של דאפט פאנק מביאים עשרות אלפי אנשים שבאים לשמוע מוזיקה שמנוגנת מלפטופ. מעט מאד, אם בכלל, מוזיקאיים אמיתיים פורצים קדימה. עושה רושם שאלא אם כן מישהו צעיר ו"סקסי" שר, אז אף אחד לא ייקדם אותו ברצינות.

סופה של המוזיקה? לדעתי יש עוד זמן. אבל אולי בראייה היסטורית מאד מאד רחבה זהו סופו של תור הזהב של הנגנים.