המדף הז'אנרי: קייט דניאלס: Magic Bites ו Magic Burns – אילונה אנדרו

ז'אנר הפנטזיה העל טבעית (paranormal fantasy) פורח בעשור האחרון. מה זה פורח? עוד שניה יכתירו את התקופה הנוכחית כתור הזהב של הז'אנר.

הבעיה עם הז'אנר היא שמרבית הספרים בו, איך לאמר, פשוט גרועים. עם עלילות דיקט, דמויות קרש, כריכות מלאות בנשים עם חזה גדול וועולמות מגניבים אך ממוחזרים.

למרות זאת, הרבה אנשים שאני מעריך את טעמם, מתים על סדרות של הז'אנר. הפופולרית ביותר היא תיקי דרזדן – סידרת ספרים 'פסדר' כזה אך לא יותר. לצידה מזכירים, בדר"כ במין ארשת של כבוד, את קייט דניאלס. ראו את התגובה של שני, למשל.

אז הלכתי וקראתי. בלי ציפיות, מוכן לאכזבה נוספת מהז'אנר ופסימי משהו, גיליתי שקייט דניאלס היא בובהל'ה של סידרה! לא יצירת מופת, אבל בהחלט משהו שכיף לקרוא.

פנטזיה על טבעית היא פנטזיה עירונית בטבעה. עלילה שמתרחשת בדר"כ באיזה מטרופוליס גדול. מעורבים בה, כמעט תמיד, ערפדים, אנשי זאב וכל שאר אותם אגדות אורבניות. הגיבור כמעט תמיד מיוסר, שנון כמו ספיידרמן ובעל כשרון אדיר. הוא, או היא, זאבים בודדים שלא ממש מסתדרים בתוך קבוצה. זוהי העברה של ז'אנר הפילם נואר לעולם פנטזיה אורבני.

ספרי קייט דניאלס, יצירתם של בני הזוג אילונה ואנדרו גורדון (ומכאן שם הסופרת: אילונה אנדרו), מתרחשים במטרופוליס המאד שולי של אטלנטה. הזמן? העתיד. תמה תקופת הטכנולוגיה והקסם השתלט על פני כדור הארץ. התוצאה הייתה הרסנית: גורדי שחקים קרסו; האנושות חזרה כמה מאות שנים אחורה בזמן מבחינת המבנה החברתי.

בעולם הזה קייט דניאלס היא שכירת חרב יוצאת מגדר הרגיל. זה הזמן להתלונן אגב על הבחירה המשעממת עד פליאה בשם הגיבורה. כאילו, ג'ני סמית' היה תפוס?

הסידרה נפתחת כשקייט מצטרפת, בסוג של חוסר ברירה, למסדר האבירים שמגן על העיר. משהו בין משטרה של ימינו לבין משטרת גיבורי על או קוסמים.

די מהר קייט פוגשת בשחקנים הראשיים של העיר.

הראשונים הם 'האנשים': בעלי אוב ששולטים בערפדים (הערפדים של הספר יותר דומים לזומבים נשלטים מרחוק מאשר לערפדים "אמיתיים").

השניים הם משני הצורה: להקת אנשים מאורגנת בצורה כמעט גרמנית. קייט מסתדרת עם משני הצורה די טוב. כשהם לא מנסים להרוג אחד את השני, עניין שחוזר על עצמו פעם בחמישה עמודים, הם משתפים פעולה בידידות אמיצה.

מה העלילה שם? ממבו ג'מבו על טבעי שכזה. בספר הראשון יש קוסמים וערפדים עתיקים. בספר השני? אלים עתיקים מחצי האי הבריטי, ערפדים שנראים כמו מדוזה מהאגדות וקדרה אחת גדולה. יש מצב שהעלילה נבחרת להיות הדבר המופרע ביותר שהסופרים יכולים להעלות על דעתם תוך שלוש שניות.

הדמות של קייט היא אשה חזקה, בעל יכולות יוצאות דופן, לא הכי מושכת בעולם וסובלת. היא מתלוננת המון על כך שאין לה סקס והיא חרמנית. היא התאום הנשי המושלם להארי דרזדן – חוץ מהבדל גדול אחד:

קייט דניאלס היא דמות שמרגישה אמיתית. כלומר, דמות עגולה. מישהי שנקשרים אליה לאט לאט ואשכרה מרגישים את כאבה. בניגוד לדרזדן, עליו יכול ליפול טרקטור פעמיים כל מערכה (ובדר"כ נופל) וזה לא יזיז לקורא – אצל קייט כואבת כל סריטה.

גם שאר הדמויות פנטסטיות. בעיקר מנהיג משני הצורה 'קוראן'. השילוב המושלם בין מאצ'ו חסר מעצורים לגבר שאשכרה איכפת לו מאחרים אבל לא רוצה להראות זאת. בעצם, כמעט כל דמות בקייט דניאלס היא דמות אמיתית. זה מה שגורם לספרים לזרום.

ראוי לציין שההתחלה די רעה. רק באמצע הספר הראשון התחלתי להתחבר לדמויות שם. רק בספר השני ממש הבנתי למה כולם אוהבים זאת. עכשיו מדגדג לי ממש להמשיך לקרוא הלאה. לו רק לא הייתה רשימת קריאה אימתנית שמונעת ממני.

אז האם קייט דניאלס יצירת מופת? לפחות ע"פ שני הספרים הראשונים: ממש לא. זו יותר כמו סידרת טלוויזיה כיפית ומוצלחת. משהו בסגנון Supernatural.

הספרים מאד קצרים, בערך 200 עמודים האחד. הם עוברים ביעף – כמו פרק של סידרה. וכן, כמו סידרה שמתחילה עם פרקים טובים אבל עוד לא יצירת מופת – אני בהחלט מרשה לעצמי להיות אופטימי שאיפושהו בהמשך היא תיהפך לכזאת.