נגנז בגנזך 10.07.2014: טילים ועזה, אסקפיזם, סינמונדיאל, כיפת ברזל, הבליץ של גרמניה, פסטיבל הקולנוע בירושלים, הפרעה החדש של מצריים ועוד

שום דבר כמעט לא קרה בבלוגספירה הישראלית השבוע. אנשים לא כתבו דברים מעניינים על המצב, כי אין דברים מעניינים לכתוב עליו.

אנשים גם לא כתבו דברים מעניינים אחרים, כי אין מוטיבציה, חשק ואסקפיזם מרגיש אפילו לי לא ממש נכון. נגנז בגנזך יצא קצת קצר הפעם.

אבל בכל זאת קצת אסקפיזם בקטנה מהבלוג בשבוע האחרון:

חומוסיה יחסית חדשה יש בברלין: חומוס פרישמן. היא שייכת לישראלים, ועושה חומוס "כמו בבית".

ניל גיימן מוציא משחק מחשב תחת מתקפת טילים.

ביקורת על ספרה החדש של ג'ו וולטון. אחת מסופרות המד"ב האהובות עלי בשנים האחרונות.

וכן, גם הופעות חיות מלאות של מקס ראאבה. אין אסקפיזם יותר מוצלח מנשפים בטעם של תחילת המאה.

1. חיפשתי חיפשתי, ושוב חיפשתי, ואני חייב לאמר לכם: לא נכתב שום דבר מעניין השבוע על המבצע\מלחמה. אלמוג בהר אפילו שיחזר פוסט שלו מ – 2012, כי אין חדש תחת השמש.

ולמה שיהיה באמת מה לומר, אה? על פניו זו ההתדרדרות הטיפשית ביותר בהיסטוריה הישראלית. התדרדרות של המצב מול החמאס שנבעה מפעולת חטיפה שלא החמאס ביצע. מה גם שבכלל לא הייתה חטיפה, אלא רצח. את תשתית הטילים בעזה כבר ברור שלא נצליח לחסל. כל מה שנותר זה לעשות מבצע כדי לספק את תאוות הנקמה. פספסתי משהו?

בכל זאת, ניתוח קצר של דני אורבך בינשוף. בכלכלה האמיתית מספרים לכם ארבע עובדות על מערכת כיפת ברזל.

2. אני מתחיל לאהוב את הז'אנר של ישראליים מחו"ל, שמגיעים לגיחה לישראל ואז עושים על זה פוסטים כאילו זה חו"ל. בילבל אתכם המשפט למעלה? לא נורא, הפוסט של דברים בעלמא על ירושלים יסביר את המצב.

3. משעשע המאבק בין אלירן בן חיים לבין הוט. הסיפור הולך ככה: בן חיים היה לקוח של הוט בעבר. מאז שהוא סיים את החוזה, נציגי החברה מטרידים אותו בטלפון בלי הפסקה. כדי להילחם בתופעה, הוא קרא לחבריו לסמס ליו"ר הוט, הרצל עוזר, כדי שיפסיק את ההטרדות.

עכשיו בפרק החדש, יו"ר הוט אומר שאפילו הוא לא מעל המדיניות, ואין לו דרך להפסיק את ההטרדות.

4. כל מה שנותר עכשיו זה לחכות לגמר הגדול. לא, לא של המונדיאל – למי איכפת מזה? (אני בעד ארגנטינה). אלא של הסינמונדיאל של עין הדג. החדשות החמות משם: נסיון רמאות בשלב חצי הגמר סוכל בהצלחה!


[מקור. CC]

5. פסטיבל הקולנוע בירושלים נפתח השבוע. סרט הפתיחה, ערבים רוקדים, נדחה בשבוע. לא בגלל השם הפעם, אלא בגלל שאי אפשר לקיים אירועים בבריכת הסולטן הפתוחה תחת מתקפת טילים. סקירה מוקדמת של הפסטיבל יש בבלוגים של פרימה וסריטה.

6. אלי אשד כותב על הפרעה החדש של מצרים: הגנרל עבד אל פתאח א-סיסי.

7. וגם גרמניה טבחה בברזיל השבוע. אבל כמו שאמר דורפן, כמעט אין ומה לומר על שש דקות מהמדהימות בתולדות בכדורגל.

מה שכן, הפוסט בו דורפן מסביר למה הוא תומך בהולנד, לא רק בכדורגל, אלא כמדינה, הוא מלאכת מחשבת.

בקטנה:
1. פסטיבל העוד מתנהל השבוע. סוג של דו-קיום, לא?

2. מי שבברלין, וממש, אבל ממש ממש מתגעגע לתרבות ישראלית, יכול לבדוק את אירועי קיץ של תרבות של מוזיאון ברלין.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting