הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 לאוקטובר 2014: פרזיט – מירה גרנט
[לא מכירים את מועדון הקריאה של הבלוג? פרטים פה]
אני עדיין מתלהב מ – Ready Player One. הספר שכיכב במפגש של מועדון הקריאה שבוע שעבר. הדיון היה רגוע יחסית. ננתח אותו בסוף הפוסט.
לפני זה: רשימת הספרים במועדים הקרובים (שימו לב לתוספת בפברואר!). אחרי התמונה יש הסבר על הספר שבמפגש הקרוב.
א. 1 באוקטובר 2014: פרזיט – מירה גרנט [אמזון] 482 עמודים. 2013. פרטים לאחר התמונה.
ב. 1 בדצמבר 2014: Ancillary Justice – אן לקי [אמאזון] 409 עמודים. 2013. ספר המד"ב המדובר ביותר של השנה. מכתירים לו כתרים לא מציאותיים, ואומרים שהוא אבן דרך בהמשך התפתחות המד"ב. הוא כבר זכה בפרסי הנבולה ובארתור סי. קלארק, וגם יזכה בהוגו כנראה. אופרת חלל בכיכובה של בינה מלאכותית.
ג. 1 בפברואר 2015: לקסיקון – מקס בארי. [אמאזון]. 400 עמודים. 2013. נכלל בכמעט כל רשימת 'הספרים הטובים ביותר של 2013'. ספר על 'המשוררים'; אנשים שמשתמשים במילים כמו בכלי נשק. אם זה לא משכנע אתכם, ההמלצה הלוהטת של מיכאל ג תעשה את העבודה. אז תגידו, 'מה מילת הקסם?'
בפרזיט תפגשו מד"ב אימונולוגי (תורת החיסונים) עם זומבים והרבה (הרבה!) מאד אקשן איכותי.
בעתיד המאד לא-רחוק של פרזיט, בני האדם יכולים לקנות לעצמם 'טפיל'. הטפיל חי בקיבה, ומרפא את כל המחלות.
חבל שמהנדסי הטפיל לא קראו יותר ספרי זומבים; אז היו יודעים שהטפיל יצא משליטה ויוביל לחורבן האנושות. חבל שהאנושות לא קרא יותר ספרי מד"ב; אז הם היו יודעים שאסור לבטוח במי שמבטיח להם טפיל קסם.
תקשיבו, אני ממש ממליץ לקרוא את פרזיט.
נכון, קראתי רק רבע ספר בינתיים. אבל זה רבע אדיר! מלא אקשן, דמויות נהדרות ודיאלוגים שכאילו יצאו מתסריט של ג'וס ווידון.
מה גם שההמלצה שלי לא מבוססת על הרבע שקראתי בלבד. היא מבוססת על הטרילוגיה הקודמת של הסופרת: טרילוגיית NewsFlesh. טרילוגיה שהיא שילוב מושלם של מד"ב אימונולוגי, ספר מתח, עלילה מדהימה וכתיבה מושחזת.
עד שלא יוכח אחרת, מירה גרנט (שזה שם העט של שונן מגווייר בכלל) היא אלוהית.
הטרילוגיה הקודמת של גרנט, טרילוגיית NewsFlesh, עסקה בעולם מלא זומבים. פרזיט מציג עולם בו עוד אין זומבים. אבל הם עומדים להגיע. כל רגע, עומדים לבוא..
בהקשר הזה אפשר לחשוב על פרזיט בתור פריקוול ל – NewsFlesh. למרות שממש לא מדובר באותו הייקום. כבר מהפרק הראשון ברור שהסיבות להתפרצות מגיפת הזומבים פה שונות מהסיבות ב – NewsFlesh. כלומר, אין קשר אמיתי בין הטרילוגיות ואין לכם מה לחשוש אם לא קראתם את הקודמת.
אם אתם אוהבים ספרים שהם רכבת הרים של אקשן. אם אתם אוהבים דמויות שנונות. אם אתם אוהבים מד"ב אמין שהסופרת עשתה מחקר מקיף לפני שכתבה אותו – אז פרזיט בשבילכם.
סיכום המפגש הקודם: מה שיש לי לאמר על Ready Player One זה שהוא ספר עצום, מותח, מקורי, אין בו רגע דל ויש בו המון רפרנסים. יש שיגידו יותר מדי רפרנסים.
זה גם מה שיש לכל השאר העולם לאמר על הספר. כלומר, הוא ספר ממש ממש כיפי, אבל לא בדיוק כזה שמעורר דיון. מה גם שכבר חודש המצב בארץ מבאס ברמות חסרות תקדים, ומספר הכניסות לבלוג ירד בהתאם פלאים.
אז המפגש היה רגוע יחסית למפגש הסוער של וול. אבל כל עוד הספר היה מצוין, זה לא ממש משנה.
כל הספרים ברשימתי, כך שאקרא אותם. 🙂
שמח לשמוע:)
על הספר של מועדון הקריאה הראשון של 2015 לא שמעתי כלל. בינתיים אני לא מתחייב אליו, אבל לגבי שני הקרובים אני שם בודאות כמעט מוחלטת.
אני כל כך מתרגש לקראת המפגש הבא. מת כבר לקרוא את פרזיט ולדסקס עליו. מירה גרנט בקלות כבשה לעצמה את ההישג של הסופרת שהכי הסעירה אותי בשנה האחרונה. אז רק לחשוב על להתחיל לקרוא את הטרילוגיה החדשה שלה מעלה לי את לחץ הדם.
אגב, ניסיתי קצת לקרוא את הנובלות שלה שמתרחשות בעולם של ניוזפלאש. קראתי חצי מהקומיק קון אבל נטשתי כי זה לא היה מעניין במיוחד למרות הכתיבה הטובה (ואולי זה כי אין ממש מתח בסיפור הזה כי יודעים מלכתחילה איך הנובלה תסתיים, ובאופן מפתיע אין ממש ערך מוסף).
אני רוצה כבר שמישהו יגיד מילים חמות ומשבחות על הסדרות שהיא כותבת בשמה המקורי כדי שאני ארגיש צורך להגיע גם לשם. מוזר לי שמעריצי שם העט מירה גרנט די מתעלמים מכתבי שאנן מק'גווייר.
בלי לקרוא את הסיפור על קומיקון, אני מנחש שהוא מחווה פרטית לבאי האירוע. בטח נורא קשה להינות ממנו אם אף פעם לא היית שם.
הסידרה שהיא כותבת תחת שמה הפרטי לא מקבלת את אותם השבחים שהסדרות הדיסוטופיות שלה מקבלות. זה מוריד את החשק לגשת אליהן..
טוב, אני חוזר בי. נראה שלפחות הספר הראשון בסדרת October Daye שלה מהולל למדי. אז אקח אותו ליד בהזדמנות הקרובה. תרגול טוב לפני מועדון הקריאה.
(למרות הכריכה המזעזעת)
באופן מפתיע, בנובלת קומיקון יש הרבה פחות רפרנסים ממה שציפיתי (אלא אם כן הם עברו לי לגמרי מעל הראש). כמובן שזו מחווה גמורה לפסטיבל, אבל זו לא מחווה מתחנפת.
בנובלה יש הרבה יותר מדי דמויות (בשביל מספר יחסית מועט של עמודים) כך שהבנייה שלהן היא לא מוצלחת במיוחד, ואין ממש דמויות שיהוו לך לעוגן בסיפור. ושוב, מאוד הציק לי העובדה שאין מספיק מתח באירוע שכולו בעל פוטנציאל להיות מורט עצבים.
הסתכלתי אתמול בעמוד הויקי שלה, מסתבר שהיא עדיין כותבת נובלת בעולם של ניוזפלאש.
זה ממש מרשים אותי שהיא מצליחה כל שנה לפרסם שני ספרים מלאים בשתי סדרות שונות ובנוסף לכתוב גם את כל הנובלות האלו. ולפחות הספרים תחת השם מירה גרנט הם באיכות ממש גבוהה. זה די פסיכי.
איפה ראית את ההילולים לגבי הספר הראשון של October Daye? עכשיו הסתכלתי בעמוד גודריד שלה (עטיפות נוראיות, וזה כל כך מנוגד לעטיפות הנהדרות של כתבי מירה גרנט), הציונים בסדרה הזו רק עולים מספר לספר עד שהציון מתקבע על 4.3-4. שאלו ציונים ממש מכובדים (מצד שני, אנחנו יודעים לקחת את הציונים האלה בערבון מוגבל, נכון?).
אולי קצת הגזמתי עם "הילולים". אבל היא זכתה בפרס קמבל לסופר חדש (פרס שמוענק בטקס ההוגו, אם כי הוא לא חלק מפרסי ההוגו). היא קיבלה אותו בעיקר בזכות הספר הראשון בסדרת October Daye.
אם הייתי יכול לשפוט ספרים ע"פ ציונים בגודריד, הייתי מפסיק לקרוא ביקורות ספרי מד"ב:) יש פה בטח איזה לקח שאפשר ללמוד על חוכמת ההמון..