חומוס אליפות, רמת גן
חבר שעובד במתחם הבורסה ברמת גן הזמין אותי לחומוס בצהריים שם. הוא הציע בהדונס. אמרתי שעדיף חומוסיה שהיא לא חלק מרשת.
לא שיש משהו רע ברשתות, והחומוס בבהדונס מאד טעים. אבל סניפים, רשתות וזכיונות הן פשוט לא חלק מהטרמינולוגיה של חומוס במילון שלי.
התחלנו לעבור על שאר החומוסיות באיזור. בחלק מהן הוא אכל ולא אהב, ובחלק הוא אכל ולא זכר את דעתו. כשהגענו לחומוס אליפות הוא העיר, 'אף פעם לא הייתי שם, אבל זה מפחיד אותי. תמיד ריק שם ואין נפש חיה'.
הסברתי לו שחלק מתפקידי כבלוגר חומוס-ריאקציונר זה הליכה לעבר הלא נודע. למקומות שאנשים פוחדים מהם. להסתכל לסכנה בעיניים ואז לנגב אותה.
הוא קרא לי, תאמינו או לא, 'קשקשן'. בכל זאת נפגשנו בסוף באחת בצהריים במקום העבודה שלו וצעדנו – עם לא מעט מורא בליבנו – לחומוס אליפות.
המקום אכן היה ריק, ובחוץ ישב המוכר ונח. הוא היה לבבי מאד והזמין אותנו להיכנס פנימה.
התיישבנו אחרי אפיזודה קצרה שכללה יונה שהסתננה למקום יחד איתנו והתחבאות מתחת לשולחן (אל תצחקו, הקול שהיא עשתה דומה מאד לטיל גראד עם ראש נפץ חכם ומין הזהירות היה למצוא מקום בטוח מתחת לשולחן).
נאמר לנו שיש חומוס עם גרגירים, פטריות, פול, ביצה, בשר ואולי עוד משהו ששכחתי. אני לקחתי מנה פשוטה עם גרגירים וטחינה. חברי לקח אותו הדבר עם תוספת פול וביצה.
עד שהגיעו המנות נכנסו עוד שני אנשים למקום. כך שהוא כבר ממש לא היה שומם. הערתי שאנחנו 'מתחילים מגמה'.
המנות שנחתו על השולחן היו נדיבות למדי. לי, בעל הקיבה הקטנה, זה היה אפילו קצת יותר מדי. לחבר, איש גדול, הגודל היה נהדר. החומוס הוא על גבול המשחתי. יש בו טיפ טיפה שאריות גסות – אבל עקרונית הוא קרוב לקרם חומוס יפה.
טעמנו. אהמ, מעניין.
ואז טעמנו שוב. אהמ, עדיין מעניין.
'איך אתה מגדיר את הטעם של זה?' שאלתי את החבר. הוא טעם עוד פעם, וענה 'מתובל'. שיהיה ברור – לא חריף, אלא מתובל בעדינות עם תבלינים שלא הצלחנו לזהות. בכל מקרה, היה טעים. שקענו בתהליך האכילה.
הגרגירים נימוחים מאד. הפול גם – עד כדי כך שאפילו אני, שונא הפול, אמרתי שהוא לא רע. הפיתות הגיעו צרובות קצת על האש. אני אישית מעדיף את שלי רכות, אבל זה לא היה קריטי.
ה"הבעיה" היחידה עם התיבול, היא שצריך משהו ניטראלי כדי לאזן אותו. משמע: פיתה. כך שבעוד שמנות חומוס רבות אני מסוגל לאכול עם מינימום פיתה (קלוריות), במנה הזאת חיסלתי כמה פיתה שלמה בלי לשים לב.
לא הצלחתי לזהות את התיבול עד סוף הארוחה, אבל זה לא היה משונה: החומוס ממש נחמד. לא מנה שבאים בשבילה מכל קצות הארץ, אבל בהחלט מנה מומלצת לעובדים באיזור שמאסו בבהדונס.
שנינו יצאנו מרוצים. החבר אמר שעוד יחזור. אני אמרתי שאולי פעם הבאה שאבקר אותו.
[חומוס אליפות (לשעבר 'חומוס הגשר'). דרך מנחם בגין 24 רמת גן]
גם אותי תמיד החומוס הזה הפחיד קצת.
לא יוצא לי הרבה לאכול מחוץ לעבודה (אצלנו יש חדר אוכל בעבודה, עם יום חומוס פעם בשבוע), אז עוד לא יצא לי לבדוק את כל החומוסיות במתחם הבורסה.
פעם הייתי הולך פשוט לסניף של אבו-דאבי, אבל מאז שהוא נסגר התחלתי לדגום כל פעם חומוסיה אחרת, וכרגע המועדפת עלי היא חומוסיה בפינה של אהליהב והיצירה. אם אני זוכר נכון היא נקראת "אבו-……" ועל פי השלט היא סניף של חומוסיה מיפו שלא הכרתי. הם מגישים מסבחה רכה וקלילה יחסית. גם כן לא חומוסיה להגיע אליה מרחוק, אבל מבין שלושת החומוסיות שבדקתי באזור היא הייתה בפירוש עדיפה.
אבל אולי פעם הבאה "אתגבר על הפחד" ואנסה את חומוס אליפות…
אבו טאלב מיפו, נכון? הוא בהחלט היה אחת מהאופציות, ויכול להיות שאנסה אותו בביקור הבא במדינת הבורסה.
נשמע נכון
חובבי חומוס מושבעים, חבל שסגור בשבת ,.,
בהדונס במתחם הבורסה הוא לא סניף ולא זיכיון!
הוא המקורי, והיחיד ששווה לאכול בו.
מה ההבדל? הבעלים המקורי עובד שם או משהו?
השמועה אומרת שבהדונס המקורי מכר זכיונות על השם, אבל לא ממש הקפיד על המתכון. לכן נוצר מצב מוזר שנפתחים כל מני סניפים תחת השם שכל קשר בין המתכונים שלהם מקרי בהחלט
אני גם לא אוהבת רשתות…
נשמע כמו חומוס מצוין. בהחלט אבדוק אותו כשאהיה באיזור 🙂
זו לא שמועה אלא השמצה פרועה. עמי מבהדונס "המקורי" העניק לכל אחד מהזכיינים שלו הכשרה יסודית וגם עשה להם "ביקורות" במשך תקופה ארוכה. מהניסיון שלי רוב הבהדונסים די קרובים למקור ואלו שלא לא ישרדו.
אוייש… בהדונס שם הוא לא זכיין! הוא המקור!!
חובה ללכת.. זה לדעתי החומוס הכי טעים באזור המרכז נ-ק-ו-ד-ה!
בפעם האחרונה שאכלתי שם, היו לי דמעות בעיניים מרוב שזה היה טעים..
מנה מעולה, גודל מדוייק.. הרבה שמן זית.. פשוט מושלם.
אז נכון, הוא קצת אנטיפת לפעמים, וגם תמיד יש תור, וגם לפעמים צפוף מידי בשולחן..
אבל פעם עברתי שם ב10:00 בבוקר בערך, היה ריק, הוא בדיוק התחיל להגיש, וזכיתי לאחת ממנות החומוס הכי טובות שדגמתי.. שלמות.
חוץ מזה אני גם ממליץ על "חומוס אסלי ראש פינה" באבן גבירול. (זה קצת לפני העירייה אם הולכים מדרום לצפון) הם מגישים אחלה מנה, גדולה יחסית. תמיד מפנקים שם בכדורי פלאפל וגם בקפה בסוף הארוחה.. שירות מעולה, ואחלה גזוז. פשוט מקום כיפי לאכול בו.
אני גם אוהב את חומוס נחמני, אבל קצת יקר שם לטעמי, והמנה די קטנה. אבל החומוס נחמד. חלק, משחתי, וטעים.
עוד מקום של חומוס מעולה שלשמחתי נמצא 2 דק' מהבית שלי, זה המשאוושה בפינסקר פינת בוגרשוב. החומוס שם מהמם.. זה לא בדיוק חומוס רגיל, יותר לכיוון של מסבחה משודרגת, אבל זה טעים כל כך, וגם הפול שם מעולה. וגם החריף מדהים. המנה קצת קטנה, וזה מבאס כי תמיד יש חשק לעוד. יש גם מרקים נחמדים בחורף, וגם הסלט ירקות שם לא רע בכלל..
ואגב, עוד חומוס לא רע באיזור הבורסה, נמצא ממש מתחת לגשר, בין שני המגדלים של הבורסה ליהלומים. ליד הסניף של השניצליה.. אני לא ממש זוכר איך קוראים למקום.. נראה לי שקראו לו פעם "טעמי", ואחר כך זה שונה ל"גרגירים".. לא זוכר בדיוק, אז אני לא רוצה להגיד סתם.. אבל החומוס שם ממש מפתיע. הוא גם מהסוג הדי מתובל בתבלינים שקשה לאמוד את מקורם, אבל בכללי המנה מפנקת, יש לו גם פול לא רע, וגם מין גרגירים, אבל כאלו שהתבשלו המון זמן וכבר הפכו למעשה למין מחית גרגירים. הבעל בית נחמד, ואיש שיחה מעניין.. אכלתי שם רק כמה פעמים, אבל היה ממש נחמד. מסוג המקומות שמומלץ לנסות אם נקלעים ממילא לאזור.
אחפש את החומוס שאתה מתאר פעם הבאה שאהיה באיזור. חוץ מהמיקום, הוא נשמע נורא דומה לחומוס אליפות שבפוסט!