פינת היצירה הגרמנית – משוררים ומוזיקה. פרנסואה ויון

מכירים את פרנסואה ויון? למדתי מילה חדשה כשקראתי אודותיו בויקיפדיה:  ne'er-do-well. נווד בלי אמצעים שלא טוב לכלום.

ויון היה רוצח גנב ונווד. לא בדיוק השידוך שהייתם רוצים לבת שלכם. הוא גם היה המשורר הצרפתי הגדול ביותר של ימי הביניים. אז תחשבו שוב בקשר לשידוך, אה?

כמו הרבה אמנים גדולים, וילון כתב על עלובי החיים. הוא בז לאצולה והילל את האנשים הבזויים בעיני החברה שנידונו לתלייה בגרדום.

המקבילה הישראלית תהיה שירה על חיי הפליטים בנווה שאנן. על החפלות שמתרחשות שם ברחובות מדי ערב.

הרבה טרבדורים מודרניים הלחינו את ויון. הרבה מהם גרמנים. כולל Reinhard Mey חביבי ולהקת מוזיקת ימי הביניים Subway to Sally.

אבל הגדילו ועשו החבר'ה השוויצרים: Poesie und Musik, שהוציאו בשנות ה – 70 דיסק שלם של שירי ויון מולחנים. השירים מרטיטים גם ללא הבנת השפה. מספיקה פריטת הגיטרות וההקראה הדרמטית.

צירפתי פה שני שירים שלהם. הראשון הוא 'בלדת אהבה לנערה צועניה' (Poesie und Musik François Villon – Liebesballade für ein Zigeunermädchen). השני הוא 'הבלדה למירה לדולה' (Poesie und Musik François Villon – Neue Ballade, Gedichte für Mira L'Ydolle).

מכל שיריו הפוליטיים של ויון, דווקא לרומנטיים הכי התחברתי. מה זה אומר?

[Poesie und Musik François Villon – Liebesballade für ein Zigeunermädchen]
[Poesie und Musik François Villon – Neue Ballade, Gedichte für Mira L'Ydolle]