שוק חג המולד בטירת הציידים ביער גרונוולד
ההבדל העיקרי בין שווקי חג המולד זה המיקום. אז תדמיינו את המיקום הבא.
יער גרונוולד (Grunewald). הגדול ביערות ברלין. בקיץ הוא מבוך מלא אגמים מדהימים. בחורף הוא עירום ושומם. נמצאים בו כמה מהמקומות הרומנטיים ביותר בברלין (Chalet Suisse למשל).
אם יורדים בתחנה בקצהו המזרחי, ואז הולכים רבע שעה ברגל בשביל ערום, מגיעים לטירה. טירת ציידים. היא הטירה העתיקה ביותר בברלין מבין אלו שלא שוחזרו.
רוב השנה יש בה מוזיאון ומרכז מבקרים. סוף שבוע אחד בשנה, בתחילת דצמבר, נערך בה שוק חג מולד.
כמו שאתם רואים בתמונה למעלה, לא היינו היחידים שהלכו לשוק. האוטובוס לקצה היער היה עמוס. שביל ההליכה היה מלא. היה תור ענק בכניסה לטירה.
[טירת הציידים. Wilhelm Barth, 1832]
כשנכנסים פנימה (3 יורו – כולל ביקור בטירה ובמוזיאון), מבחינים במשהו קצת שונה בשוק הזה.
יש הרבה שחקנים בלבוש ימי ביניים שמדברים עם המבקרים ומוסיפים צבע. חלק מהדוכנים על שפת נהר. יש הרבה רוכלים קטנים מהכפרים בברנדנבורג. הצפיפות של שטח חצר הטירה המצומצם, והכמות הגדולה של האנשים נותנת לו הרגשה של קרנבל חצר ימי-ביניימי.
בדרך חזרה כבר היה חשוך, אז צעדנו את השביל בעלטה. הולכים, יחד עם המבקרים האחרים, לאורם של הפנספונים.
אין בשוק חג המולד בטירת הציידים בשורה גדולה. אבל הדרך, המיקום, הטירה והאווירה החגיגית של אירוע של פעם בשנה – הופכים אותו לחוויה נעימה.
אהבתי מאוד.תודה.
תודה.
מה בעצם הרעיון בשווקי חג מולד? הייתי באלו של וינה: הם חוויה תיירותית נחמדה קצת שופינג ולא יותר מדי ממוסחרת אבל לא משהו שיכול להחזיק חודש שלם בישראל מבחינת העניין שבו.
מה אני מפספס?
תראה, מבחינת הגרמנים יש כאלה שהולכים לשם בשביל לקנות מתנות לכל מי שהם מכירים (ואז אפשר להישאר שם שעות, כי הם מכירים הרבה אנשים וצריכים מתנה מושלמת לכל אחד). יש כאלה שהולכים לשם בחבורות בשביל ג'אנק פוד ואלכוהול חם וזול.
מבחינתי? זה יפייפיה בעיני תרבותית. כמו שאני מסוגל לשבת שעות בכיכר האדומה במוסקבה ולהסתכל על האווירה, ככה אני יכול להיות שעות בשוק חג מולד. משהו מאד אישי..
עושה חשק להסתובב ככה כמו הגויים, שדואגים בעיקר להתאמת המתנה לחוגג, ולא לנפט שנוזל מהצינורות ושאר הצרות שאנחנו מתמודדים עמם. אין צדק.