הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 לפברואר 2015: לקסיקון – מקס ברי

[חדשים למועדון הקריאה? פרטים פה]

אז התגובות כבר מאחורינו, וגם הדיון הדליל במפגש האחרון. רגע לפני שנדבר (אחרי התמונה) על לקסיקון, יש לומר כמה מילים על הספר החדש ברשימה.

התלבטתי קשות איזה ספר לבחור. את אוסמה של לביא תדהר הישראלי (שזכה בפרס הפנטזיה העולמי! פשוט הישג מדהים!) או את Promise of blood?

קראתי איזה שלושים עמודים מאוסמה, ואהבתי. כתוב טוב, עלילה בלשית, פנטזיה, טרור – מבטיח מאד.

אבל (ידעתם שיבוא פה 'אבל'!), אז התחלתי את Promise of blood ופשוט התאהבתי בו לגמרי. אני לא רוצה לומר שזו יצירת מופת, אבל לא תמיד חייבים להתאהב בילדה הכי יפה בכיתה.

אי לכך, הספרים במפגשים הבאים הם:

א. 1 בפברואר 2015: לקסיקון – מקס ברי. [אמזון][אינדיבוק]. 400 עמודים. 2013. ראו פירוט לאחר התמונה.
ב. 1 באפריל 2015: Lock In – ג'ון סקאלזי [אמזון]. 336 עמודים. 2014. סופר המד"ב המצליח ביותר במילניום הנוכחי (מלנתלפים פרסי הוגו, והמקום הראשון באחת הרשימות פה). יש לו מעריצים מושבעים, שבמקרה בעל הבלוג הוא אחד מהם. Lock In מקבל שבחים מכל עבר, וכבר עומדים להפיק סדרת טלוויזיה על פיו.
ג. 1 ביוני 2015: הבטחה של דם – בריאן מקללן [אמזון][הוצאת קוראים]. 545 עמודים. 2013. מה היה קורה אם בארץ התיכונה (שר הטבעות) או בווסטרוס (שיר של קרח ואש) היה אבק שריפה ורובים? שילוב של מערבון פנטזיה – זה מה שהיה קורה. וזה מה שיש ב – Promise of Blood. ספר סוחף ומהנה, עם מערכת קסמים מקורית ודמויות מצוינות. זוכה פרס Morningstar לספר הביכורים הטוב ביותר.

הסיבה העיקרית שבחרתי בלקסיקון היא ההמלצה הלוהטת של מיכאל ג. קראתי איזה שלושים עמודים שלו, והוא נראה סבבה (קריא, זורם, מקורי). הביקורות שמצאתי היו כולן חיוביות ודיברו על "מותחן קונספירציה קצבי".

ואתם יודעים מה? בא לי מותחן קונספירציה טבעי! בעיקר אם הוא מתובל במד"ב מקורי. במקרה הזה: במד"ב הבלשנות.

יש מעט מאד ספרי מדע בדיוני על בלשנות. כרגע עולים בראשי שפת אם, Anathem ו – embassytown (ויש שיגידו שגם טולקין).

הסיבה היא כמובן שנורא קשה לכתוב מדע בדיוני על בלשנות. זה לא כמו פיזיקה שצריך להמציא חלליות ולהתעלם ממהירות האור – ובום – יש לכם אופרת חלל. בבלשנות אשכרה צריך להבין! ולחשוב! ולעבוד קשה!

הבדיוניות פה בא בכוחה של השפה. זו קלישאה לומר שלמילים יש כוח – אבל יש להם. בשילוב המילים הנכונות אפשר להשיג כמעט הכל. וזה בדיוק מה שלומדים "המשוררים" של לקסיקון במוסד הסודי שלהם. מה לומר, איך ולמי. כמשורר מצווה עליך – אתה מציית.

לקסיקון נכלל בכמעט כל רשימת 'הספרים הטובים ביותר של 2013'. הוא לא מהולל כמו Ancillary Justice מהמפגש הקודם, אבל סביר להניח שהוא קליל וזורם בהרבה ממנו.

ניפגש עוד 400 עמודים, בראשון לפברואר?

עדכון: הספר יצא בעברית בהוצאת זמורה ביתן.

סיכום המפגש הקודם: אז המפגש נגמר בקול ענות חלושה בגלל השתתפות דלילה. או שביאסתי את הקוראים לגבי הספר עוד לפני הקריאה, או שהוא לא סחף אחרים – או שיש כאלה שהתעצבנו מכך שדי קטלתי אותו.

וזה חבל לי קצת. כי באמת רציתי לשמוע מה כל האנשים שאהבו את Ancillary Justice חשבו עליו. אבל לא נורא. אגלה זאת עוד בעתיד במדיומים יותר מציאותיים.