סיטקום: unbreakable kimmy schmidt

יש לטינה פיי (היוצרת של 30 רוק) סדרה חדשה וכדאי לכם לצפות בה. קוראים לה unbreakable kimmy schmidt, והיא מצחיקה, מקורית, טובת לב ובעיקר: נורא מזכירה את 30 רוק.

נטפליקס, המפיצה, הוציאה את כל הפרקים תוך יום אחד. וזה נורא הגיוני בהתחשב בכך שרוב האנשים עושים מרתוני צפיה כיום.

זה מצטרף לשלל צעדים מקוריים בעולם הטלוויזיה: יאהו מפיקה עונה 6 לקומיוניטי, אמאזון מפיקה שורת פיילוטים ונותנת לצופים לבחור מאיזה מהם תופק סדרה, פלייסטיישן(!) הפיקה עכשיו את פאוארס, ואפילו ביטורנט מפיקה סדרה. ביטורנט(!!). ביטורנט!!! אין לי מספיק סימני קריאה בשביל זה.

מה שיפה זה שעולם הטלוויזיה הוא לא רק עולם התוכן הממוסד הפורה ביותר כיום (הרבה מעל קולנוע, ספרים, מוזיקה וקומיקס), אלא גם זה שמסתגל הכי טוב לעולם המודרני.

טינה פיי, אם אתם לא מכירים, היא היוצרת והשחקנית הראשית של 30 רוק. אחת הקומדיות המקוריות ביותר בעשור האחרון.

בערך באותו הזמן שהסתיימה 30 רוק,  רשת NBC החליטה להפיק סדרה עם אלי קמפר. מי שהייתה המזכירה החייכנית והקצת משונה בעונות האחרונות של המשרד, ולחלוטין גנבה שם את ההצגה. היה לי מיני-קראש על הדמות אז.

פיי ורוברט קרלוק (שגם היה השותף שלה לכתיבה 30 רוק) הגו סדרה משונה סביב קמפר.  סדרה על בחורה שהייתה כלואה במקלט אטומי במשך 15 שנה ע"י כומר מטורף.

הסדרה מתחילה כשהבחורה משתחררת. יש לה השכלה תיכונית וסמארטפון מבחינה הוא שם של רודן אסייאתי. קימי שמידט (הדמות שמשחקת קמפר) נוחתת בניו יורק. מקום שרגיל לאנשים מוזרים, ואפשר לומר שמקבל אותה בזרועות פתוחות.

מי שלא קיבלה את הסיפור בידיים מושטות דווקא היא NBC. הרשת שהזמינה במקור את הסדרה. ואתם יודעים מה? אפשר להבין אותם. זוהי קומדיה סיפורית. לא בדיוק הז'אנר הכי מצליח בעולם. ההיסטוריה מראה שאנשים מעדיפים קומדית מצבים בה אין עלילה רחבה. רק בדיחות ודאחקות. סיינפלד שולח ד"ש.

כך היא התגלגלה לנטפליקס, ומשם השאר היסטוריה. הרשת כבר הזמינה שתי עונות נוספות לאור ההצלחה.
———————–

את unbreakable kimmy schmidt ראיתי תוך יום וחצי. 13 פרקים "קצרים" (22 דקות כל אחד, כולל שיר פתיחה מדבק). עם כל המחמאות לנטפליקס על המקוריות במודל ההפצה, זוהי לא הדרך האידיאלית לצפות בסדרה.

יש סדרות שראוי לצפות בהן במרתון ויש כאלה שלא. כמו שבספרים יש כאלה שקוראים תוך יומיים, וכאלה שתוך חודשיים – וזה לא אומר שהאחרונים יותר רעים. יצירות מסוימות צריכות את ההפסקה כדי לעכל את מה שקרה שם. בקני שמידט זו הצבעוניות הבלתי פוסקת, הדמויות המטורללות ואווירת הקומדיה הכל כך מקורית.

הייתי שמח להתרגל לטרלול המיוחד שלה, לדמויות יוצאות הדופן ולאווירת הקרנבל הקומי הניו-יורקי פעם בשבוע. לספוג אותו לאט ולהכיר את הדמויות כאילו בזמן אמת.